ראשי > תרבות > טלוויזיה > כתבה
בארכיון האתר
הנה זה מתחיל
א.ב. דן יצא לבדוק מה העניינים באודישנים ל"כוכב נולד 3" וגם הקליט גרסה מעולה משלו לשיר הנושא של צביקה פיק (הלינק להאזנה בסוף הכתבה)
לכתבה הקודמת דפדף בתרבות לכתבה הבאה
א.ב. דן
23/1/2005 11:07
שלב ראשון: התעוררות
הבוקר שלי התחיל ב-8 בבוקר. בדרך כלל נוהג אנוכי לפקוח את עיניי בשעה 10:00. הפעם הכינותי מראש שעון מעורר. היתה אווירה של טיול שנתי באוויר. שמתי ביצה קשה כדי להכין סנדביץ' ואז נזכרתי שאזלה הפיתה בפריזר. ארזתי את מטלטליי – גיטרה, מצלמה, תיק, מעיל, מטריה ויצאתי לדרך בטיימינג מופלא, 9:30.
נוסעים לאודישנים. צילום: קוקו
שלב שני: דרייבינג
תחנת האוטובוס. אני שם לב להפתעתי שעדיין נשאר מתנוסס פוסטר מההופעה האחרונה שהיתה לי לפני שבוע ויותר. מיותר לציין ששקל לא ראיתי מההופעה. לפחות הפוסטר. בקטנה. אני רואה שהאוטובוס פשוט טס על הדרך. על ידי יש רק חבורה של זקנים ושני צעירים שעושים רושם של ד"תלשים. בצ'יק צ'ק אני נוחת בצומת רעננה, עובר בדיקה ביטחונית לייט וממשיך בעוד אוטובוס לתחנה המרכזית בפתח תקווה ואחר כך להיכל התרבות בעיר, לאודישנים של "כוכב נולד 3".
הלוגו
שלב שלישי: לפני כניסה – חנות מוצרי חשמל על יד היכל התרבות
בחור נחמד וגבוה בעל לוק אתיופי הורס שואל אותי אם אני יודע לנגן בגיטרה. אני מחליט לצלם אותו עם שני חברים שלו. אני אומר את מילת הקסם "מעריב" וישר הם נדלקים, הם מציעים שאני אכניס לפריים את חנות מוצרי החשמל, אבל אני אומר שלא באתי לעשות פרסומת.
מתמודדים חתיכים
שלב רביעי: לפני כניסה, כלומר חדירה
שני צעירים אוחזים בגיטרה יושבים במרכז וגונבים פלאשים מהעוברים ושווים. לפני רגע הסתכלתי על השעון והתבאסתי לאיזה בוק נהפכתי – הזמינו אותי ל-11:00 והגעתי ב-10:30. בירור מהיר מגלה שכולם כאן דפקו נוכחות החל מ-9 בבוקר וחלק אף הטריחו עצמם לבוא ב-7:00 בבוקר. אני מחליט לצלם את החברל'ך עם הגיטרה שעושים רושם של קרוסבי סטילס אנד נאש בלי יאנג בסביבה, בגרסה הישראלית. לאכזבתי המרובה, הם מציינים שהם לא עברו שלב, ושהם נפגשו ממש כאן. ציטוט מדויק: "כוכב נולד מחפש ילדים שלא יודעים מהחיים ולא מבינים במוזיקה". ומה לעשות, קשה שלא להסכים. הם מחליטים להעניק שם להרכב הזמני והמתקבץ של פליטי האודשנים של "כוכב נולד 3" – "הנפגשים".
מחכים לאודישנים
שלב חמישי: החדירה
בינינו, כל עניין השלבים הזה הוא די מיותר, אבל סתם לרקורד ולנוחיות הוספתי אותו. בהתחלה מודיעים לי שעד שאין לי אישור מפורש מענבל המפיקה, אסור לי לצלם. עיניי קולטות את מיקה שדה שתמיד הייתי בטוח ששערה הוא בלונד בשיא טבעיותו, אבל הוא נראה ריקיגלי מתמיד.
מיקה
שלב שישי: אודישןןן?
אני מודיע לענבל בהפגנתיות שאני רוצה לעבור אודישן.
 
ענבל: "אתה מודע לזה שאם תהיה טוב אתה תעבור שלב".
 
אני: "אין לי כוונה לעבור שלב או להתחרות, סתם באתי בשביל הפאן".
 
לענבל יש עיניים ממש על סף בכי. מוזר למדי – ועוד אצל מפיקה?
 
ענבל: "תראה מדובר בתחרות רצינית, אתה רוצה להתחרות, כן או לא?".
 
אני: "כן, את יודעת, העורך הכריח אותי שיהיה קצת צבע לכתבה".
 
ענבל: "בחיים לא ראיתי מישהו כמוך".
 
היא לא אמרה את זה בחיוב.
מתמודד
שלב שביעי: דורון מדלי?
אנוכי עומד ליד חדר האודישנים הראשון (זה שלפני האולם שבו נבחנים מול צביקפיק, ריקיגל וצדיצרפתי). ענבל אוסרת עלי לצלם. מבעד לזכוכית, המראה הנשקף הוא כשל קבוצת תמיכה של אל-סם רק בלי הרזון הנרקומני. ענבל מציעה לי לעבור אודישן לפני כולם אצל דורון מדלי.
 
אני: "דורון מדלי? אני רוצה את טל שגב".
 
ענבל: "מה איתך? אתה רוצה את טל שגב רק כי הוא מפורסם, גם דורון זמר מפורסם".
 
אני: "אבל מי מכיר את דורון מדלי, אני רוצה טל שגב".
 
בסוף אנחנו, כלומר היא, מחליטים לוותר על כל עניין האודישן. בזווית העין אני קולט את שירה חן.
שירה חן
שלב שמיני: סוריאליזם
כבר אין לי מושג אם אני הוזה. אולי זה בגלל הנוסידקס שלקחתי אתמול לאף הסתום או סתם ההתעוררות בשעה שכזו. שירה חן? מיקה שדה? מה ללוזריות החמודות האלו ולכוכב נולד טייק 3.
 
מיקה: "אני כאן רק אני עוזרת לידיד שלי, גם לאנשים מההפקה לא משלמים על זה".
 
אני: "תגידי הכפכפים האלה הם טרנד תל אביבי חדש?".
 
מיקה אינה עונה ומנידה את עיניה לחיוב.
 
אני: "תגידי, האם צילומי עירום עשויים לקדם את הקריירה של המתמודדים?".
 
שירה חן: "הכל תלוי לאן אתה רוצה להגיע ומה המטרה שלך".
 
אני: "ומה המטרה שלך?".
 
שירה חן: "המטרה שלי היא להקליט אלבום ולעבוד על חומר מקורי שלי".
מורן וענת כריסי, אם ובת מתמודדת
שלב תשיעי: ראיונות שטח, מתמודדים טועים, הימורים בלי פרוטה
החום במקום בלתי נסבל. אני כבר מסכים עם אמא שלי שאומרת לי תמיד לבדוק מה מזג האוויר. המזכירה החמודה במקום נותנת לי אפשרות להשאיר את המעיל והתיק אצלה. מבחינת כישרון, האחים דודו ושימי שרעבי (בתפקיד האחים צנחני הבאים), ניר שקיפי, ישראל ממו ושלישית האתיופים המדליקה - אשר בר קולי מסטו דוד וסי.ג'יי אדאמו עושים רושם של כישרון היסטרי. אם הם יצליחו ב"כוכב נולד"? מי יודע, יצליחו? אינשאללה מבחינתי.
האחים שרעבי
שלב עשירי: עשרת הדיברות או על המעקה עם טל שגב
אני: "טל, אתה נראה מצוין היום".
 
טל: "תודה תודה".
 
אני: "תגיד טל, אם אתה היית משתתף ב'כוכב נולד', מה נראה לך היו הסיכויים שלך?".
 
טל: "אני הייתי עובר את השלב הראשון וזהו".
 
אני: "טל, האם התוכנית הזו תורמת למוזיקה הישראלית?".
 
טל: (בחצי פה) "כן, ברמה שהם מעוררים הרבה שירים מצוינים שנשכחו עם הזמן מתודעת הקהל".
 
אני: "האם בעונה הנוכחית נזכה לראות ביצועים לשירים שלך?".
 
טל: "לא".
 
אני: "למה?".
 
טל: "כי כנראה שהם לא מספיק קולעים".
טל שגב
שלב 11: אסף אשתר או יש לי יש לי יש לי ב-ריל לייף
מתמודדת אנונימית: "אסף, יש לך טיפ?".
 
אסף אשתר: "תראי, אני מצטער, אבל אין עלי מזומן".
 
אני: "אסף האם היית משתתף בתחרות שכזו?".
 
אסף: "אני בחיים לא הייתי משתתף אבל בגלל שאני לא זמר, אני כאן על תקן של בדרן ומנחה".
אסף אשתר ומתמודד שמתעלק עליו
שלב 12: אינסייד לחדר החשוב. ריקיגל, צביקוש פיק, צדיצרפתי ושאריות של אנשי הפקה
כותב שורות אלו מנהל ראיון פתטי ומתחנף עם מיקה שדה שאומרת שהיא עובדת כאן בהפקה. היא מספרת שהיא מקליטה אלבום חדש בצורה עצמאית.
 
אני: "באיזה סגנון?".
 
מיקה: "רוק".
 
אני: "אני מאוד מאוכזב, מיקה, חשבתי שתביאי אותה בפולק קאונטרי אלטרנטיבי, מעין חוה אלברשטיין רטרו".
 
מיקה: "אני רוצה להוציא כמה וכמה תקליטים ושכל אלבום יהיה שונה מקודמו".
 
אני: "מיקה, מי יעשה את ההפקה המוזיקלית?".
 
מיקה: (זורקת לי שם שאני לא מכיר) "הקלידן של פנקנשטיין, מכיר אותו?".
 
אני: "לא".
המון מתמודדים בתמונה קצת מטושטשת כי א.ב. צלם גרוע
שלב 13: או ליתר דיוק על הכסא עם מיקה שדה
על הבמה מולנו מופיעה מישהי ששרה את "מה זאת אהבה" של מתיכספי וריקיגל בצורה מושלמת אבל עם לוק לא ויזואלי במיוחד.

מיקה: "יואו, היא ממש מצוינת".
 
אני: "כן, אבל נראה את ריקיגל אומרת עליה משהו טוב, בכל זאת היא שרה שיר שלה יותר טוב ממנה".
 
להפתעתי חבר השופטים מעניק ציונים לשבח שמגיעים בצדק על הביצוע, והמתמודדת מקפצת. אחריה מגיע מישהו גבוה עם שפת גוף והבעה פתיינית.
 
מיקה: "הוא פשוט שר מדהים".
 
אני: "אבל תראי איזה לוק".
 
מיקה: "לא משנה, הוא פשוט שר אופרה. תראה אני צריכה לזוז, אני מלווה כל מתמודד כשהוא יוצא".
א.ב. מצלם מתמודדים בשירותים
שלב 14: האף החטטני שלי עושה שעות נוספות או כך הפכתי לפפראצי
ענבל המפיקה אסרה עלי לצלם מקרוב ועם פלאש את המנחים. כמו כן נאסר עלי לערוך ראיון כלשהו עם מי מהמנחים. כאשר נערכת הפסקה אני מנצל את ההזדמנות בעונג. תוך כדי אני קולט כמה אמירות שאני מקווה שלא יצונזרו ונאמרות בבדיחות דעת תוך כדי איפור של השופטים.
 
צביקה הדר: "מיטלמן הוא פשוט ענק צריך לתת לו שני פרוזאק על הבוקר והוא נהיה תותח".
 
צביקה פיק: "מיטלמן, למה אתה לא שואל כל מתמודד מה הסולם שלו, הם מתחילים ולא קולטים איפה אתה ויוצא להם גרעפס".
 
מיטלמן: "תראה אני לא רוצה להגביל אותם, לא כולם יודעים מה הסולם שלהם".
 
צביקה פיק: "אני ממש רעב, מתי אני אקבל ארוחת צהריים. ארוחת בוקר לא קיבלתי פה".
 
לאחר מקבץ התמונות מבקשים ממני בנימוס לצאת ואני זז.
השופטים מתרעננים
שלב 15: לפני יציאה – קאנטרי
עיניי נתקלות במישהי אוחזת גיטרה שעושה רושם של לורטה לין בארץ הקודש. החבר שלה, אייל שלו, שואל אותי אם אני רוצה לצפות בגבו המקועקע. אחרי שאני עושה כמה צילומים, גם לירז ברק חושפת גב מקועקע במעין שמש קינג קרימזונית. היא מבצעת שיר על הגיטרה האקוסטית והאוזן של כל מי שבסביבה פשוט משתתקת. כישרון כמו שלה פשוט עוצר אותך במקום. היא אמרה לי שהיא באה לפה רק בשביל הצחוק ושחיתה שנתיים בלונדון. החבר שלה לא הסכים להתחתן איתה וכך בלי ויזה היא חזרה אלינו. שאלתי אותה אם יש לה דיסק למכירה. היא אמרה לי שיש לה רק דמו והוא לא עליה.
לירז ברק והחבר המקועקע
שלב 16: בראש מפוצלח אני מעמיד אתגר לחיים אתגר
אחרי שאני מרוקן את שלפוחיתי בפעם השניה ותוך כדי עושה תמונת פסיפס על הזכוכית של מתמודדים אנונימיים שנראים פוטוגנים להפליא, אני יוצא אל אור השמש\זרקורים ועיני קולטת את פרצופו של חיים אתגר עורך כתבת שטח ומראיין איש מבוגר ששר במלוא הגרון לתוך המיקרופון לקול עידוד הקהל. חיים מסכים לראיון קצר.
 
אני: "חיים, האם צריך להשתתף ב'כוכב נולד' או להיוולד כוכב?".
 
חיים אתגר: "אני חושב שנולדים כוכב זה היינו הך".
 
-חוזר שוב על אותה השאלה-
 
אני: "האם צריך להשתתף ב'כוכב נולד' או להיוולד כוכב?".
 
חיים אתגר: "מה שאתה שואל בעצם הוא האם צריך להיוולד להורים כוכבים?".
 
אני: "כן".
 
חיים אתגר: "אני חושב שלא. בימינו, לא הרבה דלתות יפתחו בפניך ורק הכישרון מדבר בעד עצמו".
 
אני: "האם צפית בעונה הראשונה ובעונה הקודמת?".
 
חיים אתגר: "כן, תראה, גם עשיתי כתבה בעונה השניה".
 
אני: "שלחת אס.אם.אס?".
 
חיים אתגר: "כן".
 
אני: "כמה פעמים?".
 
חיים אתגר: "פעם אחת".
 
אני: "למי?".
 
חיים אתגר: "תראה, אני לא מגלה".
 
אני: "למה רק פעם אחת?".
 
חיים אתגר: "תראה, זה אס.אם.אס, אתה יודע, זה עולה כסף"
 
אני מחליט לצאת. לא לפני שאני קולט את מבטו המבולבל של שימי שרעבי (מתמודד מולחץ), מורן וענת כריסי – אמא ובת שעלתה שלב (אמא כריסי לבוחן: "אני צריכה לדעת אם הבת שלי שווה משהו. אם כל הכסף שהשקעתי בה שווה. אני צריכה את זה כאן ועכשיו"). יוצא לי מהאף השיר של צביקושפיק שהוא מהיוצרים הנערצים עלי למרות שהשיר הזה בגרסת המנאז' אה-טרואה של ההראל טוחן הראל + עדי כהן בהפקה המזוויעה של יעקב למאי נשמע במקרה הטוב כמו קריוקי ליגה ג' ביפן. השיר, אפרופו, מושר בלי הרף על גיטרות קלאסיות הנפרטות להפליא בידיים עייפות מציפייה מורטת עצבים.
חיים אתגר בפעולה
שלב 17: ברוורס לאחור, מצ"ב – השיר בגרסת הכותב
לבקשת העורך הקלטתי את שירם של צביקה פיק ואשתו-גרושתו מירית שם אור על האאודסיטי, התוכנה החינמית, באופי חפיפניקי בביתי (כאן אתם יכולים להאזין לה). אני מאוד מקווה ש-50 אלף יכתבו שזו זבל של גרסה ושאין כמו סקעת. חברים הכל עובררר חביבי.
תמונות
אמנות
חדשות
טלוויזיה
קולנוע
מוזיקה
ספרים
יוצאים
  מדד הגולשים
הפוליגרף: קרקס...
                  24.31%
פלסטינים נגד סנופ ...
                  11.55%
בהופעה חיה: אייל...
                  11.42%
עוד...

טלוויזיה
מירוץ מכור? טענות קשות נגד הגמר של המירוץ למיליון  
הפסד שכולו ניצחון  
אריק הוא השורד האחרון  
עוד...