 |
/images/archive/gallery/245/129.jpg ירון לונדון. צילום:
עטיפת הדיסק  |
|
|
|
|
| אוסף מפזמוניו של ירון לונדון יוצא השבוע לחנויות. "זאת מזכרת לנכדים ומסוג השטויות שאנשים עושים, בערוב ימיהם", הוא מסביר |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
ענבל שתיוי
23/1/2005 10:20 |
|
|
|
|
|
|
|
ירון לונדון, שמוכר היום יותר בתור הצלע השנייה של "לונדון וקירשנבאום", כתב פעם – כידוע – שירים, רובם אף הפכו ללהיטים ולנכס צאן ברזל של הזמר העברי. בין השירים המוכרים יותר שלו אפשר למצוא את "ציף ציף מעל הרציף", את "לו הייתי פיראט" ששרו השלושרים, את "שיר הטלפון" של הגשש ו"אליעזר בן יהודה" ועוד פנינים. מרבית הפזמונים נכתבו בשנות השישים והשבעים. מאז, לונדון עזב לגמרי את התחום.
בימים אלה יוצא לו "לו הייתי פיראט", דיסק אוסף שכולל 21 שירים מהתקופה ההיא וגם את "לונדון ומוטי" ("צמד אידיוטי"), שיר שנכתב ממש לא מזמן ואשר מתאר את קורות השניים בתפקידם כמנחי התוכנית הכי טובה בטלוויזיה. השיר הושק בכנס ראש פינה לתקשורת האחרון.
- אז מה זה הדיסק הזה, למי הוא מיועד ולמה עכשיו?
"לנכדים שלי. יש לי נכד אחד וחמש נכדות וחשבתי שזה יהיה נחמד שלכל אחד מנכדי תהיה מזכרת ממני והם יוכלו להעביר את זה לילדיהם. זה מסוג השטויות שאנשים עושים, בערוב ימיהם, כשהם שואלים את עצמם מה נשיר ומה נשאיר.
"זו מחשבה נחמדה, שהנכד של אחד מנכדי ימצא יום אחד בעליית הגג דיסק עם הפרצוף של סבא של סבא שלו עם רטיית העין. הוא כנראה יצטרך למצוא טכנולוגיה שתוכל לקרוא את הדיסק המיושן, והוא אולי יצטרך לתרגם לשפה שתהיה אז. זה נחמד, לגלות שסבא של סבא שלך היה פזמונאי של אותה תרבות שנכחדה זה מכבר".
בניגוד לתדמית השמאלנית שנודפת כיום מלונדון, אז ניתן היה למצוא בשיריו שורות בעלות אופי מגויס ומיליטנטי משהו, למשל: "ארץ אשר הרריה נחושת, אבל עצביה ברזל", בשיר "מרדף" וגם "אם לכל כדור יש כתובת, מי ידע היכן כתובתו וביתו?" בשיר "עמיחי".
- איך אתה מסביר את המגויסות של חלק מהשירים של אז?
"יש שיר אחד שהיום לא הייתי כותב, וזה 'מרדף', שנמצא בדיסק. יש בשיר הזה תיאורים עם נימות פשיסטיות שהיום לא הייתי כותב. הוא נכתב על רקע מלחמת ההתשה, שם גם איבדתי קרובי משפחה שלי, ונכתב לסרט דוקומנטרי של מיכה שגריר. 'עמיחי' הוא דווקא ציני והומוריסטי. הוא נכתב לסרט עלילתי ובנימה צינית, לא בנימת גיבורים. רוב השירים הם בנימה הומוריסטית".
- למה אתה בעצם לא כותב יותר?
"אני לא כותב יותר כי תמיד זה היה עיסוק צדדי. התנתקתי גם מהמילייה שעוסק בזה והיום גם כותבים אחרת. רוב היוצרים היום כותבים לעצמם ולא נזקקים לתמלילנים. היוצרים הפחות יצירתיים לא נזקקים לשנסונים ולסיפורים מחורזים.
"אני רומנטיקן, ורוב הפזמונאות היא רומנטית, הדור שמעט יותר צעיר ממני, שלמה ארצי למשל, הם יותר נוגים, והיום כבר כותבים היפ הופ, והם עושים את זה בכוחות עצמם. בקיצור, אני חושב שאין דרישה לפזמונאות מהסוג שלי".
- למה כללתם את רצועת הבונוס העכשווית, "לונדון ומוטי"?
"חשבנו לבדר את ציבור העמיתים בעולם התקשורת וגם קצת לצחוק על עצמנו, לעשות צחוקים. ברגע שהתחלנו לבצע את זה עם אריאל זילבר ויצאנו מהאולפן, הבנו שעשינו בדיחה מצוינת".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
