 |
|
|
 |
שירה גלזרמן |
| דיוקן עצמי, 75X100, מתוך התערוכה הקבוצתית "משחק ילדים", גלריה ברנרד |
|
|
|
|
"הציורים שלי עוסקים בזיכרונות ילדות מעיקים. לא זיכרונות טראומטיים, מהסוג של הורה מתעלל או נטישה, אלא אכזבות, פחדים וכאבים: חום גבוה במיטה במקום להתחפש בפורים, הולדת אח קטן או הינעלות בכיתה בטעות בהפסקה. אני קוראת להן טראומות ילדות קולקטיביות, ומציירת אותן לא רק מתוך תמונות ילדות שלי, אלא גם מאלבומים של חברים ואנשים זרים. הן לא מתועדות כך, כמובן, אך אני מוצאת אותן במבטים, בהבעות ובתנוחות הגוף. גיליתי שתמונות הילדות של אנשים רבים דומות זו לזו, והמקום הזה, בו הילד חסר אונים, נטול בחירה חופשית של ממש או מוצג לראווה לפני קהל עלום, מרתק אותי כל פעם מחדש. הדיוקן העצמי הזה מתאר אותי כבר כבוגרת, מתכרבלת סביב עצמי בניסיון לחזור לישון במיטת ילדותי, אולי אפילו בלול, לחזור למקום מוגן וראשוני, לפני שהסדר הופר. אני חושבת שחמשת האמנים שמציגים איתי בתערוכה מתבוננים בילדות באופן דומה. הם בוחנים את ילדותם שלהם או של אחרים לא מתוך נוסטלגיה והתרפקות, אלא במבט אירוני ומפוכח, וחושפים את המקומות האלה של תחושת האי נוחות או חוסר אונים".
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/267/526.jpg שירה גלזרמן | | |
|
|
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
