ראשי > תרבות > טלוויזיה > כתבה
בארכיון האתר
10 התוכניות שעשו את 2
מהזחיחות הציונית של "המעגל" ועד הטיפשות הגאונית של "הגלגל", מהכאפה לפנים של ה"קומדי סטור" ועד הסתירה הפנימית של "ארץ נהדרת" ומ"הראשון בבידור" ועד הראשונה ב"עובדה"
לכתבה הקודמת דפדף בתרבות לכתבה הבאה
שלומי לאופר
10/4/2005 18:54
המעגל החשוב מאז המצאת הגלגל. דן שילון צילום: רובי קסטרו
1. בשידור חי
כל כך הרבה נכתב כבר על המעגל ההוא של דן שילון, שנדמה שמדובר שמעגל החשוב ביותר מאז המצאת הגלגל. גם דן שילון הוא סוג של אדם קדמון בביצה הערוצשתיימית, הוא שבר שיאי רייטינג, מתיקות דלוחה ומבוכה משודרת (אם עוד מישהו ידחוף לנו את בייגה שוחט בתרבוש ופנינה רוזנבלום במצילתיים אני חוזר לערוץ 1).

אבל המעגל הוא למעשה ההוויה של ערוץ 2. מדורת שבט? פצצת רייטינג? איחוד העם? זיון שכל? כל התשובות נכונות. דן שילון נסחב מאז אל מחוזות הפתטיות - מ"יומן" אל "אולפן שישי", מתוכנית בוקר זניחה לתוכנית הזוגית החדשה. הברכה הייתה לקללה והניצחון על ערוץ 1 היה לגזר דין נצחי על הקריירה שלו. מאז המצאת הרוורס, לא היה מישהו שגלגל אחד סחב אותו כל כך רחוק אחורה.
מכל שנות "הראשון בבידור" זוכרים רק את המנחה
2. הראשון בבידור
בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ ואחר כך בא האדם ואחר כך בא דודו טופז ומאז אלוהים יושב לשחק שש-בש. המגלומן חובב הנשים אמנם יצר סביבו יותר רעש מכל כוכב טלוויזיה אחר אי פעם בישראל אבל השורה התחתונה תמיד הייתה אחת, יותר נכון, אחד.

מכל שנות "הראשון בבידור", לא הצלחנו לזכור אלא את המנחה עצמו. הוא היה מלך הרייטינג והודח מכיסאו, הוא פלט ונשך, הביך והעליב, איחד משפחות, שלח למשימות, מכר קרח לאסקימוסים והפך את ציפי שביט לחייזר. הוא גילה את אורנה בנאי ושלום אסייג והרס את המשקפיים של שניצר ובסוף מכל השואו הטלוויזיוני הארוך והמתיש ורב הפר-סו-מות נשאר רק כוכב דועך אחד.
תחרות נערת הגלגל כחלוצת הריאליטי. סיגל שחמון צילום: אמיר מאירי
3. גלגל המזל
שעשועוני טלוויזיה היו פה גם בערוץ הראשון אבל פעם היית צריך להיות מצחיק או שנון (יואל ריפל) כדי להשתתף וחכם בשביל לזכות בספר ב"פיצוחים". ארז טל (ע"ע), גאון טלוויזיה תוצרת הארץ, ידע בדיוק מה אנחנו רוצים: הרבה כסף, הרבה מתנות, הרבה מזל ומכונית.

השואו הטלוויזיוני, כמו גם טקס שלם בו הצופים בוחרים נערת גלגל (מי אמר ריאליטי ולא קיבל) לימד את כולנו פרק חדש בתקשורת המונים. אחר כך באו "עשינו עסק", "יותר מזל משכל", "פחות או יותר" (פאזה נשכחת של אקי אבני) וכמובן המיליונר והכספת וארז טל, מיליונר בפני עצמו, כבר עבד על הדבר הבא.
איכות לפעמים היא מילה גסה. אילנה דיין
4. עובדה
ערוץ 2 נועד אמנם לספק בידור להמונים, גם המהדורות החדשות. אבל לצד זה היתה גם שאיפה לעשות חדשות איכותיות, תחקירים וחשיפות. כלבוטק וכלבודק וכל מה שאתם רוצים. אילנה דיין, עד אז אשת "ערב חדש" וגלי צה"ל, סיפקה את הסחורה.

עובדה לא הבריקה לאורך כל 11 שנותיה, אבל היא שמרה על מעמדה כסממן איכות. ואיכות היא לפעמים היא מילה גסה. עובדה הביאה כמה סיפורים טובים ומעניינים וכמה כתבות מביכות למדי אבל בשורה התחתונה – היא שרדה. אולי זה בגלל הבנאליות הירושלמית של טלעד, אולי בזכות אילנה דיין, שלמרות הכל מעוררת אהדה ואולי, רק אולי, כי זו תכנית לא רעה בכלל.
 
מייצגת את רחשי הדמוקרטיה במידל-איסט. "כוכב נולד"
5. כוכב נולד
כש"כוכב נולד" הוכתרה כתוכנית העשור סערו הרוחות בתעשייה, כאילו משטר זר כבש את ירושלים והדיח את הנשיא קצב מכהונתו. אבל מעבר להיותה שואו טלוויזיוני משובח כוכב נולד באמת אבל באמת מייצגת את רחשי הדמוקרטיה היחידה במידל-איסט.

בשורה התחתונה אנחנו רוצים להתרפק על העבר. לשיר את אותם שירים, להיזכר כמה כיף היה בסן-רמו ובאירוויזיון, לנצח בפסטיבל הזמר, לתת לצדי צרפתי לביים ולהמליך מחדש את צביקה פיק. כוכב נולד צמחה מתוך תוכנית שירה בציבור ("לא נפסיק לשיר") ולעולם תהיה תזכורת נצחית לגעגוע הציבורי לכל מה שהוא לא ערוץ 2 ולא שנות האלפיים ולא תרבות האינסטנט של... "כוכב נולד".
פוצח הקוד הגנטי של הסאטירה להמונים. "ארץ נהדרת"
6. ארץ נהדרת
נכון שזו התוכנית הכי חמה בטלוויזיה של היום אבל לא בזכות לובה וג'ודי היא נכנסה לרשימה אלא בזכות מה שהיא מייצגת – האפשרות לעשות טלוויזיה שתבדר המונים וגם תהיה סאטירה נשכנית. עשו את זה לפניה ("החרצופים", "רק בישראל", "משחק מכור"), אבל ב"ארץ נהדרת" פוצח הקוד הגנטי.

זה המינון הנכון שבין מערכונים מטופשים לאמירות נוקבות, שבין הגיחוך לביקורת וזה בדיוק מה שהצופה הממוצע אוהב לצרוך - גם בימים של אלף ערוצים. קיציס ופרידמן, בנאי ועלמה, אלי ומריאנו ודבל'ה נבון הם לא באמת ניקוי ראש של 2005, אבל במציאות הנוכחית אף אחד לא מחפש לבעוט בממסד, אל רק לצחוק על השוליים שכולנו הפכנו להיות.
הולידה את צביקה הדר לטוב ולרע. "קומדי סטור"
7. הקומדי סטור
אם הילדים של חורף 93' שגדלו על ברכי ז'וז'ו חלסטרה ישבו לראות היום את השידורים החוזרים של ה"קומדי סטור" הם יאשפזו את עצמם מרצון להסתכלות. במבט לאחר מדובר בתוכנית לגמרי סתמית, לא ממש מצחיקה וחסרת טעם ברוב המקרים. אבל אז, בימי השיא של "יש לי יש לי" וג'ודי לוץ אהרונוב קרפין סממה, הם היו הדבר הכי מצחיק בטלוויזיה. לא רק הרייטינג המפלצתי, אלא גם המיסחור, ההופעות ודיסק האוסף.

הקומדי סטור נתנה פתח מבורך לסטנדאפיסטים לחדור לטלוויזיה ככוכבים של ממש. שידורי המהפכה, למשל, חייבת לה את הפריצה הגדולה. היא גם הולידה את צביקה הדר לטוב ולרע. הם האנשים שמאחורי "שמש" הזכורה לרע. הומור החיקויים הזה עדיין מככב ב"ארץ נהדרת", אבל ג'ודי זה כבר עסק אחר לגמרי
.
לא מהפכנית ולא מבריקה, פשוט כייפית. טל ברמן
8. פרפר לילה
קצת אחרי שטל ברמן הראה את הטוסיק בפרפר לילה (לעופר שכטר יש עוד הרבה מה ללמוד) חצי תל-אביב ישבה וכתבה פורמט ללייט-נייט. זה מצחיק כי עד אז הכרנו רק "מהיום למחר" ו"פסוקו של יום". ופתאום, אשכרה בן לילה, כולם רוצים משבצת שידור הזויה ונידחת.

פרפר לילה לא הייתה מהפכנית ולא מבריקה היא היתה פשוט כיפית. טל ברמן הוא אישיות טלוויזיונית נדירה ובעיקר איש צעיר שנראה על המסך. אחר כך באו דנה מודן (תוכנית לא רעה) ושי אביבי (קטסטרופה) והבא בתור הוא אביעד קיסוס. הנה עוד מעגל נסגר.
הריאליטי, כמו האפיפיור, מסיימת פרק בחיים. שרון אילון
9. קחי אותי שרון
אחרי שכולם קטלו אותה, להכניס אותה גם לכאן זה כבר צער בעלי חיים. אבל תופעת הריאליטי (תעזבו רגע בצד את כוכב נולד) בדיוק כמו האפיפיור, בדיוק מסיימת פרק בחיים שלנו וראוי להתעכב לרגע ולו כדי לומר ברוך שפטרנו. דרוש מנהיג, הפלופ האחרון מבית טלעד, הוכיח סופית שכל דבר שדוחפים בהגזמה סופו להיגמר בתוך שקית הקאה. מי יזכור את עשרים המסכנים שנגררו בעקבות שכונות מצוקה וראשי ערים? אולי אבי וג'ולי.

פליטי הריאליטי כבר מזחלים חזרה אל החורים בהם התחבאו קודם. סלבריטאיות לרגע יצאה מהאופנה ונעמה נתיב בעקבותיה. רגע אחרי "קחי אותי שרון" היו רודריגו וגדי, יואב והג'ינג'י הנמוך כוכבי מסלול בתצוגות אופנה וחלטוריסטים של קניונים. אילון עצמה נדחפה לכל אירוע, השיקה ופתחה, הוזמנה והצטלמה. והכי חשוב – נעלמה. במשרדים אפלים בלב תל-אביב עוד מנסה מפיק מרושע להשיק את הריאליטי הבא. היה מת.
נישה שקטה וקשובה יותר ב"שיחה לילית". קובי מידן
10. פגישה לילית
כשמדובר בקובי מידן אפשר או ממש לאהוב אותו או ממש לשנוא אותו. זה לא שנולד כאן זן חדש של שולה אלוני, פשוט האמפתיה הבלתי נגמרת שלו יכולה לכבוש לבבות או ליצור רפלקס הקאה. כבר שנים הוא יושב ב"הקשב" כמו פסיכולוג בהקפאה.

השיחות לילה שלו תמיד מאוד אינטליגנטיות אבל בו בזמן משעממות מוות. מידן הוא אינטלקטואל טלוויזיה, ילד טוב וסימפטי עם קול עמוק וסמכותי. מזכיר לכם מישהו? נניח, רפי רשף וההקשבה שלו ב"כל שני וחמישי" אולי קצת יאיר לפיד הכל כך ישראלי בעיני אבא שלו. תרבות הפופוליטיקה (ד"ש לאבא של יאיר) הישראלית מדברת על צרחות וחוסר הקשבה. השקט הנפשי הזה של יאיר או רפי או קובי קצת מלחיץ אבל אולי צריך להיות בו משהו מנחם, על היכולת של אחרי הפרסומות.

לא נכנס לעשירייה: פספוסים – כי אין שום דבר טוב להגיד על זה.
תמונות
אמנות
חדשות
טלוויזיה
קולנוע
מוזיקה
ספרים
יוצאים
  מדד הגולשים
הפוליגרף: קרקס...
                  24.31%
פלסטינים נגד סנופ ...
                  11.55%
בהופעה חיה: אייל...
                  11.42%
עוד...

10 האנשים שעשו את ערוץ 2


טלוויזיה
מירוץ מכור? טענות קשות נגד הגמר של המירוץ למיליון  
הפסד שכולו ניצחון  
אריק הוא השורד האחרון  
עוד...