תרבות NRG - המבדיל בין קודש לחול

ראשי > תרבות > ובינתיים בלונדון

המבדיל בין קודש לחול

השבוע אלין תפסה קצת קולטורה בשתי תערוכות, לא פחות. האחת, יצירות מאוחרות, אפלות וזימתיות של קרווג'יו. השנייה, צילומים מלאי רוך ותום של הטרובדור המודרני, ג'ף באקלי ז"ל

דפדף בתרבות

אלין וגנר לחמי
10/4/2005 20:11

Caravaggio – the final years

במרתף המוזיאון, בין חמישה חדרים

בגוני חום-אדמה-שחור, החביאו אוצרי ה-National Gallery את התערוכה המבוקשת ביותר בלונדון כרגע: 16 מיצירותיו המאוחרות של אמן הבארוק קרווג'יו.

אם קרווג'יו היה חי היום הוא וודאי היה במאי מתוסכל של מופעי דראג-קווין צבעוניים ומעוותים. שכן, היצירות שלו, גם לעיניים מודרניות, הן צבעוניות, מוקצנות ונוטות אל הגרוטסקה, בעיקר ביחס ליוצרים בני זמנו, המאה ה-17.

להשיג כרטיסים לתערוכה, שמציגה עד אמצע מאי, היתה משימה כמעט בלתי אפשרית (עוד בחודש פברואר). אנשים שרגילים לפהק מול פורטרטים משמימים של דוכסים, מצאו עצמם מתישים את האצבע המורה בניסיון נואש לדלות כרטיסים דרך אתר האינטרנט של המוזיאון. שיגעון אמנותי שכזה לא נצפה בלונדון כבר הרבה זמן.


רגשות האשמה מציצים מכל קנבס. "הארוחה באמאוס"


	רשע, ריקנות וכיעור


	את היצירות המוצגות כעת בנשיונל גאלרי הביא לעולם קראווג'יו בחבלי לידה קשים כשהוא מסתתר בצפון איטליה, אליה נמלט מרומא לאחר שהרג אדם בדו-קרב. רגשות האשמה והמזג הים-תיכוני מציצים מכל קנבס ומשיכת מכחול (זה בולט במיוחד בשתיים מהיצירות בתערוכה: האחת מציגה את ישו סועד והשנייה את ראשו של הקדוש ג'ון הבאפטיסט על צלחת). התערוכה מציגה שני סטים של עבודות – אילו שנוצרו לפני הדו קרב ואילו שנוצרו אחריו. יצירות ה"לפני" הן תמונות בוערות, כל כך קטיפתיות בחיוניותן עד שהן מקבלות מראה תלת ממדי. תמונות ה"אחרי" לעומת זאת עוטות מן אופל, רשע, ריקנות וכיעור. התמונה הקשה ביותר היא זו המסיימת את התערוכה. תלויה לה בדד בחדר שחור ואפל, ומתארת את דוד אוחז בראשו הכרות של גוליית – בן דמותו של האמן, עם פרצוף גס ומעוות, מפרפר בין חיים למוות. מותו של קראווג'יו היה טראגי לא פחות מזה של גוליית: הוא מת בגיל 39 ממלריה, כשהיה בדרכו לרומא, לקבל חנינה רשמית מהאפיפיור.


אווירה אפלה, מורבידיות ואפילו של ריקבון. "סיינט ג'ונס הבפטיסט"


	קשה שלא לחשוב על מייקל ג'קסון


	בכל חדר תלויים בין שלושה לארבעה ציורים בלבד. חלקם שמורים היטב, תחומים במסגרת זהב מגולפת, וחלקם דהויים, הרוסים, נראים כשרידים של עצמם. ההצבה הדרמטית של הציורים משחקת בין אווירה שמימיית ומיסיונרית משהו, לאווירה אפלה, מורבידיות ואפילו של ריקבון. אתו הפער מייצג נאמנה את היצירה של קראווג'יו, שהמודלים שלו לדמויות מריה וישו היו בדרך כלל השתיין והזונה מבית המרזח הסמוך. מרבית הנושאים ביצירות אמנם שאובים מהתנ"ך ומהברית החדשה, אבל מתבוססים בזימה, אלימות ושאר יצרים אפלים. את קופידון המלאך השמנמן הישן אפשר לשמוע נוחר וכמעט אפילו מרייר מבעד לקנבס, וכשמביטים בנער העירום והתמים ב"ג'ון בפטיסט הקדוש" קשה שלא לחשוב על מייקל ג'קסון - למרות שלא ברור אם הזימה שייכת לקראווג'יו או לקרדינל שהזמין את התמונות. התחושה הבסיסית היא מאחורי כל תמונה מסתתרת מציאות מכוערת. עוד דוגמא מאלפת היא סצינה המתארת את לידת ישו לא כאירוע מואר אלא כלידה לא חוקית באסם נידח.


אמביוולנטיות רומנטית ושברירית. ג'ף באקלי


	הוא לא הלך על המים


	Jeff Buckley: A Wished-for Song – Proud Galleries ומקדוש אחד לקדוש אחר. בדרך חזרה לתחתית צדה את עיני מודעה שפרסמה תערוכה בגלריית Proud, המתרכזת בקידום צילומי תרבות עכשווית. התערוכה הציגה תמונות שהוצבו בלווייתו של ג'ף באקלי, טרובדור אמריקני מודרני בשנת 1997 החליט לעשות סקיני-דיפינג בנהר וטבע למוות. בשתי קומות הגלריה נתלו בצפיפות תמונות שצולמו בידי אותה צלמת, מרי סיר. רובן בשחור-לבן ומתעדות את באקלי בשלל סיטואציות יומיות שמגלות את מה שהיה ידוע למעריציו המושבעים - באקלי היה כולו רכות שובבה ועדינה, תמימה וכובשת לב. אין פוזה ואין שום סיטואציה שנראתה כאילו יחצן ביים אותה. כך גם התמונות, תלויות להן בסדר שנראה כמעט מקרי על קירות הגלריה, כשברקע מתנגנים השירים והאווירה רגועה ועצובה קמעה. התמונות צולמו באולפן, בעת הליכה ברחוב או בלהט הרגע בהופעה ובכולן אותה רומנטיקה תמימה. במוזיקה של באקלי היה חיבור מוצלח בין הגיטרות המייללות והקול הזועק לתכנים והלחן הרכים. ואילו בצילומים בולט דווקא המתח בין הפרסונה של כוכב רוק שאנו מצפים לפגוש לבין הדמות הביישנית והשובבה בעלת עיני הלברדור. באחת התמונות שהצליחה ללכוד באופן החד ביותר את אותה אמביוולנטיות רומנטית ושברירית, אולי אפילו מינית, נראה באקלי עטוף בגלימה פרוותית, חושק שפתיים קלות אל המצלמה, עיניו מוצללות אך עדיין מרגישים דרכן את מבטו הרך. כל התמונות מוצעות למכירה גם באתר הגלריה ואם יש לכם כמה מאות פאונד מיותרים, אתם יכולים לסגור עסקה.