 |
/images/archive/gallery/288/853.jpg מחבל דה לה שמאטע.
צילום מהטלוויזיה  |
|
|
|
|
| 48 שעות בערה ניו-ג'רזי בגלל מתקפת טרור. אבל בקטסטרופה יכלו לצפות רק מעטים כי היא נרקחה הופקה, ושודרה בערוץ חדשות פיקטיבי של הממשל האמריקני. ברוכים הבאים ל"פיקטואליה" |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
שמרי טוריס
17/4/2005 10:00 |
|
|
|
|
|
|
|
ונפתח בעדכון שהומצא זה עתה: עקב מתקפת טרור בניו ג'רסי, עולה חשש לחייהם של מאות. כמו כן נבדקת האפשרות לקשר בין הפיגוע להתרבות מקרי שפעת מסתורית וקטלנית במיוחד שהתפרצה באותו אזור ממש.
עכשיו, קחו את תסריט האימים הזה ותארזו אותו תחת כיסוי חדשותי
צמוד. לא, זה לא עוד תסריט לפיצ'ר קטסטרופות הוליוודי גם לא בריף לסרטון פרסומת לטלפונים. למעשה, הסצנריו לא הומצא כלל. הוא אכן התרחש, אם לא שמתם לב, רק לפני שבוע. זו המציאות המדומה שנבראה בהפקת אולפני המשרד לביטחון לאומי של הממשל האמריקאי.
קטע וידיאו ובו ניצבים מניו-ג'רזי מגלמים נפגעים
קטע וידיאו ובו שחקן מגלם טרוריסט ערבי
זה קרה במסגרת ה-"3 TOPOFF", תרגיל הטרור הגדול והשאפתני מעולם, ההמשכון ל- "1"TOPOFF ו-"2", שכנראה שהיו מספיק מוצלחים לגיבוש טרילוגיה. או שלא.
האמריקנים, כמו בהפקת ענק שרק הם יכולים לה, סגרו מתחם שלם בניו-לונדון שבג'רסי, זימנו מאות ניצבים ששיחקו פצועים וקרסו תחת שכבות איפור שסימנו דרגות שונות של פגיעה. מכוניות הובערו ויחידות שלמות של כיבוי והצלה זרמו לאתר.
כבונוס, הורם לרגל התרגיל ערוץ חדשות פיקטיבי, VNN, ששידר 48 שעות ברצף. בהצהרת הכוונות של התרגיל, הוקם הערוץ לצרכים פנימיים. עקרונית, הא יועד לאפס צופים ביתיים, בחסות המשרד לביטחון לאומי. עד שגם הוא נטמע בשטח ההפקר של האינטרנט והרים במעט את הרייטינג.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
קבלו את המציאות המדומה בהפקת אולפני המשרד לביטחון לאומי
|
|
|
 |
|
 |
|
ברשת "קולונאה אכבר" אתם צופים?
|
|
|
 |
|
|
|
מטרתו של הערוץ היתה לבחון את זרימת המידע במקרה של אירוע מתגלגל בקנה מידה של ה- 11/9פלוס אלמנטים של מתקפה ביולוגית בעלת השלכות נרחבות, כגון פינוי המוני. את התפקיד הנחשק של העיתונאים כבשו פקידי המשרד. מה שלא פגם, במפתיע, בתחושת האותנטיות של השידורים.
לאורך הסיקור התארחו באולפן הפתוח מומחים שונים, מטרור ועד רפואה תוך פריצות שידור ממוקד האסון. במהלך השידור גם הוקרנה קלטת מפוברקת של ארגון טרור איסלמי לא קיים ששודרה, לכאורה, ברשת הערבית - KULLUNA AKHBAR, שהומצאה אף היא לאותו עניין.
אפילו הפקידים הבכירים ביותר נרתמו למאמץ: מושל ניו-ג'רסיבכבודו ובעצמו העניק תדרוך על פינוי הפצועים והוסיף נתונים על השפעת המסתורית. הגדיל לעשות מייקל צ'רטוף, המזכיר לביטחון לאומי שפרגן לערוץ הופעה עם תדריך משלו לעיתונאים. המדומים, יש להזכיר.
בלי להתייחס למסקנות התרגיל, שינותחו עוד חודשים רבים, לפחות על סמך שידורי VNN , יכול המשרד לביטחון לאומי לרשום הישג תקשורתי בלתי מבוטל. אם להוציא את VNN מהקונטקסט הלא ממש סקסי של התרגיל, הרי שנולד פורמט טלוויזיוני חדש, מכיוון בלתי צפוי זה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
לבחון זרימת מידע של אירוע מתגלגל כמו 11/9. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
זליג היה כאן קודם
|
|
|
|
|
|
|
הקונספט המהפכני של שידורי חדשות מפוברקות, באופן רציני ומקצועי, תוך שמיטת בסיס האחיזה מקרקע המציאות, הוא מפתיע. בעיקר משום ששבירת הטאבו באה כיוונו של ממשל שמרני, גם אם ממש לא התכוון לכך.
בזאת, ניתן האות לנצל את תבניות השידור של ערוצי החדשות הקיימים ככלי להעברת תרחישים ללא התחשבות באקטואליה הממשית. כל שנותר הוא לגבש את הסקיצה שהציע התרגיל לכדי שידור רציף ויומיומי, תוך סימון מוסכם של הערוץ המצהיר על עצמו כעל אקטואלי-פיקטיבי, "פיקטואלי" אם תרצו.
השידור ה"פיקטואלי" לא אמור להעדיף מציאות אחרת כממשות על פני זו הקיימת, אלא רק להציג את מה שעשוי היה לקרות לפי תרחיש מומצא כזה או אחר. העדפת הפיקציה היא כבר עניין של טעם, בחירה או בריחה.
ניתן לייחס לקונספט זה קירבה משפחתית לז'אנר המוקומנטרי הוותיק והמתעתע, המתיימר להציג מציאות בדויה כאמת.
ביצירות דוקומנטריות-פיקטיביות במובן ה"זליגי", נעשה שימוש מניפולטיבי בחומרי המציאות, כדי להציגן באופן פרודי כחלק מהעולם הממשי. תוך ניכוס המציאות לעולם הבדיונישל יצירת האמנות. אם לשם המחשה תקצצו מ"פורסט גאמפ" את קטעי התיעוד המבושלים, כבר תגלו שנשארתם עם רבע מלודרמה משפחתית מ"הולמרק". לא כיף.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
פלירטוט בין החדשותי לאמנותי. מתוך "מלחמת העולמות"
|
|
|
|
|
|
|
אורסון וולס מחייך מקברו
|
|
|
|
|
|
|
את דמות האב הקדמון לפורמט "הפיקטואלי" ניתן לייחס ל"מלחמת העולמות" של אורסון וויילס, שהטריד את מנוחתם של מאזיני הרדיו, אשר נחרדו לשמוע דיווח חדשותי של פלישת חייזרים לכדור הארץ. אלא שהדמיית החדשות המופרחת של וויילס וחייזריו נותרה כתעלול דרמטי לשם האמנות.
אמנם הורגלנו לפלירטוט בין החדשותי והאמנותי, אלא שעד כה הוא תמיד היה חד-כיווני. כך, למשל, קיבלנו באופן לגיטימי ולא ממש מרגש את מבזקי-קושמרו שבישמו את הפיקציה של "חדר מלחמה"בזרזיפי ממשות מדומים.
הקונספט ה"פיקטואלי" מקדש את מודל השידור החדשותי, דרכו הוא מארגן את המציאות השקרית שהוא יכול לבחור בה כאוות נפשו וכמצב רוחו.
ייתכן שערוץ "פיקטואלי" שכזה עשוי להוות פיתרון מוצלח למדינות בצ'יל-אאוט מתמיד. דרכו הם יזכו לטעימה מהזיכוך שמעניקה החרדה הקולקטיבית, גם אם היא בעירבון מוגבל. זאת, לפי כללי פולחן האקטואליה המקובל במחוזותינו.
במבט הפוך, גם לנו מגיע לנו ערוץ שידווח שלווה מדומה, עם פריצות שידור ממוקדי השקט. עד אז, כך נדמה, נאלץ להסתפק באקטואליה המוכרת מול התככים והמזימות שמציעות הטלנובלות
באותה השעה.
עבור יוצרי הסבוניות, הטלנובלות הן האופציה היחידה להתבוננות בחיים האמיתיים, עם סך גודש היצרים הספוגים בהם. או כפי שהם מנסים לרמוז: אם חיפשתם אסקפיזם, אולי כדאי שתראו חדשות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
