 |
נכון שספרי פנטזיה מוכרים עשרות מיליוני עותקים בכל שנה, אבל עד לאחרונה הספרים נשארו בחדריהם של נערים חנונים עם עור שמנוני. אבל עכשיו, כשכל בדל שמועה על הספר השישי בסדרת "הארי פוטר" תופס כותרת ראשית,
הפכו עלילות האבירים/קסמים/נסיכות לנושא שאפשר לדבר עליו בפרהסיה.
אז למען מי שאוהב, או למי שסתם מחפש ספר כייפי לשקוע בתוכו, הכנו לכם סקירה קצרה של שלוש סדרות שעדיין נמצאות בהתהוות.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
העולם מתכונן למלחמת גוג ומגוג. "כישור הזמן"
|
|
 |
 |
 |
 |
|
יותר ספרים, יותר מזומנים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
"כישור הזמן סובב לו, עידנים באים וחולפים ומשאירים אחריהם זכרונות שנעשים אגדה. האגדה נמוגה ונעשית מיתוס, ואף המיתוס נשכח לבסוף כשחוזר העידן שנתן לו קיום" – כך התחיל רוברט ג'ורדן את סדרת מחזור כישור הזמן (Wheel of Time) ב-1990.
הספר הראשון נפתח ביום סתיו קר במיוחד בכפר קטן ונידח שתושביו אפילו אינם מודעים לכך שהם חלק מממלכה. אל הכפר מגיעה גבירה יפה ומסתורית שבהמשך יתברר שהיא "אאס סדיי" – אישה שמסוגלת להשתמש ב"כוח האחד", כלומר קוסמת, והיא תוביל את גיבורינו – שלושה צעירים ושלוש צעירות – להרפתקה שתשנה את העולם.
הגיבור הראשי, רנד אל'תור, הוא "הדרקון" – גלגול נשמתו של המאג החזק בהיסטוריה. על כתפיו הרחבות מוטלת כעת המשימה היהודית/נוצרית – להכין את עצמו ואת העולם לקראת מלחמת גוג ומגוג נגד צבאות הרשע.
ככל שעובר הזמן מגלים שאר הגיבורים, הישנים והחדשים, את ייעודם ואת יכולותיהם. במאט, חברו הטוב של רנד, עצורים זכרונותיהם של מצביאי עבר מפורסמים; פרין מסוגל לתקשר עם זאבים; נשות הסדרה כולן בעלות כוחות רבים (ויפיפיות כמובן). יחד הם נלחמים בשליחי הרשע השונים, בבני אדם שאפתנים ומרושעים וגם אחד בשני.
הסדרה, שכבר מכילה 10 ספרים וספר מקדים (בגרסה האנגלית), היא סדרת הפנטזיה המצליחה בעולם בעשור האחרון, ואף זיכתה את מחברה בפרסים יוקרתיים רבים.
ג'ורדן יצר, על בסיס עולמו של טולקין, עולם מרתק וסוחף מלא ביצורים אגדתיים, שלא סתם מושך אליו מעריצים רבים. הוא אפילו מטבל את ספריו במלחמה בלתי פוסקת בין המינים.
אבל, באופן מצער, בשלב מסוים הוא הבין שספרים רבים יותר שווה מזומנים רבים יותר בחשבון הבנק, והתחיל לכתוב לרוחב. שלושה-ארבעה פרקים על כל גיבור, ומעט התקדמות. ובכל זאת, אם אתם מתכוונים להתמכר לסדרה אחת – זו המומלצת מכולם. וכדי שתמהרו כי כבר מדברים על הפקת סרט.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
כמה אבירים וקוסמת ג'ינג'ית. "שיר של אש וקרח"
|
|
 |
 |
 |
 |
|
פחות קסמים, יותר אינטריגות
|
 |
|
 |
 |
 |
|
סדרת "שיר של אש וקרח" (A song of ice and fire), ראתה אור באמצע שנות ה-90. המחבר, ג'ורג' ר.ר מרטין (מחווה לטולקין?) חיפש כיוון אחר, ויצר עולם עם הרבה פחות קסמים, ויותר אינטריגות ומלחמות נוסח ימי הביניים. בעולם שבו עונות השנה קצת השתגעו, מגיע החורף רק לעתים רחוקות. אבל דווקא עכשיו, כשהמצב הפוליטי מסובך מאי-פעם, הימים נעשים קרים יותר.
העלילה האמיתית מתחילה כשהמלך רוברט נרצח. הממלכה נקרעת כעת בין ארבעה מתמודדים על התואר. מרטין מדלג במשך ארבעה ספרים, בינתיים, מאחד לשני ומקדם את סיכוייהם לרשת את "הכס המחודד".
ברקע ישנה בתו של המלך המשוגע שהודח על ידי רוברט, שמתכננת את החזרת הכס לידיה, וגם את "המלך מעבר לחומה" שמנסה להוביל חבורת אנרכיסטים עניים לכיבושים נרחבים. תוסיפו לזה דרקונים, "אחרים", אבירים וקוסמת ג'ינג'ית, וקבלתם נוסחה מנצחת.
הדבר המדהים ביותר במרטין, זה חוסר הנאמנות שהוא מפגין כלפי גיבוריו. בכל פעם שנדמה לקורא שהוא הבין מי הם הגיבורים וכיצד תתקדם העלילה, מרטין הורג אותם. היחידים ששורדים הם דווקא גיבורי המשנה! כך שלא מומלץ להתקשר לאף דמות.
הבעיה העיקרית של מרטין, היא שהוא החליט לפעול גם לפי כללי ז'אנר ספרי הנינג'ה – כלומר להוסיף קטעים רבים של מין ואלימות כדי לשלהב את קוראיו הצעירים. לי זה נדמה יותר כחולשה עלילתית.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
מומלץ לקורא ב. נתניהו. "The sword of truth"
|
|
 |
 |
 |
 |
|
סאגה קפיטליסטית-פשיסטית
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ב-1994 הבליח טרי גודקיינד לעולם הפנטזיה עם הספר wizards first rule. בעולם של גודקיינד קוסם רב עוצמה לא יכל לסבול יותר את השימוש לרעה שעשה מכשף רשע, ושגרר את העולם למלחמה עקובה מדם, והקים גבול שהקסם אינו יכול לחצות. יום אחד פורצת לארץ ללא הקסמים צעירה (יפיפייה כמובן) נרדפת. היא פוגשת בגשש יערות פשוט (וכמובן גבוה, נאה וחסון), והשניים יוצאים להיאבק בבנו של אותו מכשף רשע, שמאיים להחריב את העולם.
הספר הצליח במיוחד מכיוון שהכניס דמויות חדשות לרפרטואר של עולם הפנטזיה. הבולט בהם הוא חלוקת עולם הקסם לשניים – חיובי ושלילי. כבר 3,000 שנה שלא היה קוסם בעל שני צדדי הקסם, עד שנולד ידידינו הגשש ריצ'ארד, ועוד דמויות מעניינות נוספות.
התוספת השנייה היא אותה צעירה, קלהאן שמה, שמשמשת כ"מוודה". ביכולתה להשתלט על רצונו של אדם ולהורות לו לעשות ככל העולם על דעתה. תפקידה הוא לאפשר לנידונים למוות להוכיח את חפותם.
גודקיינד ראה כי טוב, והחליט להמשיך ולכתוב סדרה – The sword of truth. אלא שכאן הוא כנראה נתקל בבעיה – מה לכתוב. הפתרון של מרטין קצת מאכזב. הוא החליט להעתיק מ'גורדו (או אם אתם מעדיפים – הושפע ממנו). פתאום צצה אגודת מכשפות וחבורת מכשפים שלא היתה שם קודם. הפתרון העלילתי על ידו הוא שילב אותם אינו רע, אבל קצת יותר מקוריות לא היתה מזיקה.
הבעיה השניה שצצה בעקבות ההצלחה, היא העובדה שגודקיינד החליט שמותר לו לשלב את השקפת עולמו, שרק נרמזה בספר הראשון, וכך זכינו לסאגה קפיטליסטית/פשיסטית. גיבורינו ריצ'ארד אינו ממגר רק את הרוע, אלא מוכיח את הסוציאליסטים בכך שהוא מראה להם שיוזמה עסקית תקדם את עולמם ושיפסיקו לחיות על קצבאות. (מומלץ מאוד לקורא ב. נתניהו). גודקיינד גם טובח בהנאה בהמונים ששרים "תנו צ'אנס לשלום" ואונס כל אישה שלא מהירה מספיק לברוח, או שאין לצידה גבר מגונן.
ובכל זאת, לאחר תשעה ספרים ומכירת מיליוני עותקים, קשה להתווכח עם ההצלחה.
קיימות עוד עשרות סדרות בז'אנר, וכל קורא מוזמן לקחת ספר לים ולשקוע בעולם דמיוני משלו. ותזכרו – אנחנו עם עצום של מיליונים. |  |  |  |  | |
|