 |
/images/archive/gallery/138/989.jpg קשה להאמין, אבל מאחורי הפנים התמימות והנאות הללו מסתתר פדופיל אכזרי.
צילום: אי-פי  |
|
|
|
|
| nrg תרבות היה כלי התקשורת הישראלי היחיד שהחזיק למייקל את היד לכל אורך המשפט. הנה רגעי המפתח, באריזה ידידותית למשתמש |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
סטפן בולצמן
14/6/2005 0:10 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
כבוד השופט, הילד השתכר ופיתה אותי
|
|
|
 |
|
|
|
מייקל ג'קסון הועמד לדין באשמת ניצול מיני של ילדים שביקרו באחוזת החלומות שלו, נברלנד, בתרגום מילולי: "ארץ לעולם לא", מושג השאול מסיפורו של פיטר-פן, הילד הנצחי שג'קסון רצה כל כך להדמות לו כדי לפצות על הילדות שלא היתה לו. לטענת התביעה, הילדים הושקו באלכוהול כדי לטשטש אותם, הוטרדו וכן בוצעו בהם מעשים מגונים. לאחר שידור סרט טלוויזיה מפליל, של העיתונאי הבריטי מרטין באשיר, ב-2003 נכנסה פמלייתו של ג'קסון לסערה שתוצאותיה הרסניות עקב הפגיעה הקשה בתדמית הכוכב. התביעה ניסתה לצייר מציאות בה מקורביו של ג'קסון ניסו לשדל (בידיעתו!) משפחה של ילד שביקר באחוזה להכחיש את המשתמע מהסרט, שאם לא כן תֻּעלם. במסגרת זו היו איומים על חיי המשפחה, והיא אף הוחזקה בכח באחוזתו של ג'קסון. על פי האישום, תכננו מקורביו של ג'קסון להטיס את המשפחה לברזיל ולזרוק אותם בג'ונגל לגורלם אם לא יחזרו בהם מהאשמותיהם.
ההגנה ניסתה בראש ובראשונה להזים את הטענות הנ"ל על ידי פגימת אמינותם של התובע ומשפחתו, תוך שהיא מתמקדת באמינותה של אמו, לה יש עבר של תלונות על הטרדות מיניות, באמצעותן הוציאה כסף מגופים שונים. ההגנה ניסתה להוכיח שהאם ניצלה את מחלת הסרטן של בנה, ואת הסיטואציה המיוחדת אליה נקלעה, כדי לסחוט את ג'קסון. לא עוד אלא שזו היתה מזימה לסחוט את ג'קסון בהיותו מפורסם נדיב שנעתר לסייע לילד במצוקתו, אחד ממפורסמים רבים שהיו על הכוונת של המשפחה ואולם היחיד שנפל ברשתה. עוד ניסתה ההגנה להוכיח שטבעו של ג'קסון הוא אהבה אפלטונית לילדים ולאף אחד מהמעשים לא היה אופי מיני. להפך, האופי המיני של היחסים הגיע דווקא מכיוון הילדים עצמם, כמו גם ההוללות ושתיית האלכוהול.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ואז אני אומר לו: "כבוד השופט, הילד שלח יד לבולבול שלי"
|
|
|
|
|
|
|
פדופיליה זה עסק יקר
|
|
|
|
|
|
|
תחילתה של הסאגה המשפטית בראשית העשור הקודם. בינואר 1994 הגיע ג'קסון להסדר כספי מחוץ לכותלי ביה"מ עם משפחתו של הנער ג'ורדן צ'נדלר, שאיים בתביעה על הטרדה מינית. ג'קסון שילם לו אז סכום דו ספרתי של מיליוני דולרים (ההשערות המקסימליות היו כ-50 מיליון, אבל ניתן לשער שמדובר על כמחצית ואף פחות) כדי להשתיק את הפרשה. התובע דאז, שהוא גם התובע כיום, טום סנדון, טען בספטמבר 1994 כי שני נערים נוספים העלו טענות על הטרדה מינית כנגד ג'קסון. הנערים הללו לא נגדו אך התיק נותר פתוח במשך שש השנים הבאות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קול ששון וקול שמחה קול ביזאר וקול כלה
|
|
|
|
|
|
|
במאי 1994 נישא ג'קסון לליסה-מארי פרסלי, בתו של אלביס פרסלי. השניים התגרשו לאחר 18 חודשים. שנתיים לאחר מכן נישא ג'קסון לדבי רואו, אחות במרפאת העור שלו. השניים נפרדו לאחר שלוש שנים ועם שני ילדים משותפים. טענה שנשמעת גם כיום היא שהילדים כלל לא שלווכל מסכת הנישואין נועדה לשפר את תדמיתו. לאחר הפרידה הילדים נותרו אצל ג'קסון במשמורת, עם הסכם שבדיעבד לא היה מקובל על רואו, ושתבעה אותו מאוחר יותר כדי לאפשר לה לפגוש את ילדיה יותר. במהלך 2004 התרוצצו שמועות על כך שמייקל ג'קסון יהפוך אב לרביעייה, וכן שיש לו ילד נוסף, בן 17. באוגוסט 2002 נולד לג'קסון ילד שלישי, לטענתו מסרוגייט, בדרך טבעית. במהלך ביקור בגרמניה בנובמבר בו קיבל פרס למפעל חיים הוא הניף את התינוקמבעד למרפסת אל מול קהל המעריצים, וזכה להתקפה תקשורתית בינלאומית.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מי תופס?
|
|
|
|
|
|
|
חייך אכלת אותה
|
|
|
|
|
|
|
בפברואר 2003 שודר בבריטניה, ולאחר מכן גם בארה"ב, סרט תעודה של העיתונאי הבריטי מרטין באשיר (כמצויין בסעיף הראשון של הכתבה), בשם "לחיות עם מייקל ג'קסון". בסרט הטלוויזיה ג'קסון התוודה על כך שהוא חולק את מיטתו עם ילדים, תוך שהוא מצטדק שאין רע בלחלוק אהבה בצורה זו. הסרט עורר גלים ודרישות להעמידו את ג'קסון לדין בטענה שהפליל עצמו כפדופיל. ג'קסון שיחרר כעבור שבוע בלבד סרט משל עצמו, שצולם על ידי צוות שלו ונערך על ידי מקורביו, בו ניסה לתקן את הנזק שנגרם לו. מרטין באשיר נראה בסרט מחניף לג'קסון וליחסו לילדים.
בנובמבר
פשטו יותר מ70 שוטרים על אחוזת נברלנד, בעקבות תלונה של הנער התובע על הטרדה מינית. נגד ג'קסון, ששהה בלאס וגאס לצורך צילומי קליפ, הוצא צו מעצר. יומיים לאחר מכן ג'קסון שב לאחוזה במטוסו הפרטי ונעצר. הוא שוחרר בערבות של 3 מיליון דולר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
היי, אני בובת קרטון של מייקל ג'קסון וזו פקודת המעצר שלי
|
|
|
|
|
|
|
אני כן רוקד, אני כן רוקד כשעצוב
|
|
|
|
|
|
|
בדצמבר 2003 הואשם ג'קסון בעשרה סעיפים. חודש לאחר מכן הכחיש ג'קסון בבית המשפט את האשמות נגדו. הגעתו של הזמר לשימוע הפכה לקרקס, תוך שהוא רוקד על גג מכוניתו לעיני אלפי מעריצים. גם השימועים הבאים של מייקל ג'קסון הפכו לקרקסים, או למעמדות מיוחדים בנוכחות מעריצים שהפגינו מחוץ לכותלי ביה"מ - ריטואל שנמשך עד לרגע סיום המשפט.
באפריל 2004 הוחלט שג'קסון יועמד למשפט. כמה ימים לאחר מכן פיטר ג'קסון את עורכי הדין שלו ושכר את שירותיו של עו"ד תומאס מזרו, המחזיק במוניטין כבעל קשרים הדוקים עם הקהילה השחורה בארה"ב. הפיטורים התבצעו בטענה שהמשפט גורלי בשביל ג'קסון, והוא צריך עו"ד שיקדיש את כל זמנו אליו. צוות ההגנה של ג'קסון ניסה במהלך החודשים הבאים לערער על כשירותו של טום סנדון לתבוע את ג'קסון בטענות שונות, אך השופט החליט שסנדון כשיר לעמוד בראש התביעה. בראשית דצמבר מתבצעת פשיטה שניה על אחוזתו של ג'קסון ונלקחות דגימות DNA. ג'קסון נותן לחוקרים דגימה לדרישתם.
במהלך השנה שקדמה למשפט הודלפו פרטים שונים על התביעה וההגנה. בדיעבד למרות שמועות על האותנטיות של המסמכים, רובם התגלו כנכונים. השיא היה הדלפת חומר העדויות במהלך פברואר. נראה היה כאילו ג'קסון ביים את מחלת השפעת שלו כדי להכין את הקרקע להדלפת החומר שישחד לכאורה את דעתם של המועמדים לשמש כמושבעים. מייקל ג'קסון שחרר לפני משפטו קלטת וידיאו ובה קרא למשפט הוגן נגדו, ותיאר את הטענות נגדו (אלה שהודלפו) כדוחות וכשקריות. בציטוטים נוספים של ג'קסון לפני משפטו הוא טען שהמשפט שמתנהל נגדו הוא חלק ממערכה גזענית על רקע היותו שחור ובהתייחסו למעמדו כסלבריטי טען שככל שמעמדו יותר גדול, המטרה שהוא גדולה יותר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
זה הכל בגלל שאני שחור. חום. צהבהב... אוף ווייט
|
|
|
|
|
|
|
אייי! נתפס לי הגב, תבטלו את המשפט
|
|
|
|
|
|
|
ב-31 בינואר החל הליך בחירת המושבעים. ההליך עוכב למשך שבועיים, ראשית בשל מותה של אחותו של תומאס מזרו, ושנית בשל אשפוזו הפתאומי של ג'קסון. בסופו של דבר כעבור חודש החל המשפט סופית, כשבטיעוני הפתיחה טוענת התביעה שג'קסון ניצל את הערצתו של התובע כדי לבצע בו את זממו. ההגנה מצידה טענה שתצליח להוכיח שהאם היא מניפולטורית שניסתה לסחוט סלבריטאים שונים. את התובע ואת אחיו מתארת ההגנה כילדים פוחזים ומופרעים.
בריאותו הרופפת של ג'קסון תשמש במהלך המשפט כפאקטור משמעותי. בפעם הראשונה, כאמור, התעכב הליך בחירת המושבעים בשל אשפוז פתע של ג'קסון בשל תסמינים של שפעת. בפעמים אחרות בשל כאבי גב שמקורם בלחץ וחרדה. כך לדוגמה גם בימים האחרונים. ובעיקר, בסיטואציה התמוהה בשבוע השני למשפט, בה ג'קסון כמעט קיבל צו מעצר בשל אי התייצבות, ונצטווה להגיע בתוך שעה. צוות ההגנה שלו טען כי הובהל לביה"ח בשל כאבים בגבו. ג'קסון הגיע בסופו של דבר בזמן הנקוב - לבוש במכנסי פיג'מה - ולא נענש.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
פורסט וויטאקר עושה אצלי חלטורות בתור בודיגארד
|
|
|
|
|
|
|
יצאו פארשים
|
|
|
|
|
|
|
חלקה הראשון של התביעה עסק בעיקר בתחקור הנוגעים בדבר סביב השאלה אם ג'קסון אכן הטריד את הנער, וסביב יחסיהם בכלל שלו ושל הנער. החקירות הצולבות של ההגנה התנהלו באמנות כזו שגם אלה מבין העדים הנוגעים בדבר שלא הודו בשקר, גימגמו, קיבלו "בלק-אאוט" ובאופן כללי הפגינו חוסר עקביות בעדויותיהם. הנער התובע הודה שסיפר למחנכו שג'קסון כלל לא הטריד אותו, אחותו הודתה ששיקרה בעניין האשמתה את אביה בהטרדה מינית, אחיו של התובע הודה ששיקר כשאמר שאביו לא היכה אותו. מאוחר יותר במשפט גם האם הודתה כי שיקרה בשבועה (פעמיים) כשטענה שבעלה לא היכה אותה. בעדותה של האם היא גם התפתלה והעידה שלא לעניין, עד כדי כך ש ננזפה על ידי השופט שהורה למושבעים להתעלם בשלב מסוים מחלק מעדותה. החותם הסופי על הפסדה של התביעה בחזית זו נקבע כאשר השופט קבע כי לא רלוונטי לזמן מומחה לאלימות במשפחה שיסביר את התנהגותה של האם בעדות (השקר) שלה.
בשלב השני של חלק התביעה הורה השופט כי האשמות קודמות נגד ג'קסון יוכלו לשמש כראיות. אלא שגם רוב העדויות הללו לא הניבו פרות רבים מדי. ההגנה הצליחה לפגום באמינותם של חלק מהעדים, להזים מאוחר יותר את עדויותיהם על ידי עדויות סותרות, או לתרץ את עדותם באינטרס אישי. עד אחד אפילו לא עמד לחלוטין מאחורי דברים שנאמרו לכאורה על פיו בעבר.
השלב השלישי של חלק התביעה הפך לסדרת עדויות טרחניות - כך התייחסה אליהן ההגנה. עדויות שהתביעה לא הצליחה להוכיח בהן דבר מלבד אולי העובדה שג'קסון עצמו לא היה מעורב בקורות באחוזתו, ושהמוחות הפועלים מאחורי המזימה כנגדו הם מקורביו החמדנים. עדות ברוח זו מסרה אשתו לשעבר ואם ילדיו של ג'קסון, דבי רואו. מעבר לכך, הפתיעה רואו כשהעידה עדות הפוכה לזו שציפו ממנה, ואף שיבחה את אופיו של ג'קסון ואת מסירותו כאב. עדויות התביעה היו כל כך קלושות לטענת ההגנה עד כדי כך שעם סיום חלקה של התביעה, הגישה ההגנה בקשה, שנדחתה, להסיר את התביעה מתוך חוסר יכולתה של התביעה להביא ראיות מספקות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אין לכם כלום עלי, כלום! ועכשיו בואו נלך למצוץ סוכריות גומי
|
|
|
|
|
|
|
לך תסמוך על ג'יי לנו
|
|
|
|
|
|
|
פעולת ההגנה הסתכמה בשני מישורים עיקריים. הראשון הוא עניין אופיו של מייקל ג'קסון, ועבר בעקרון בצורה חלקה. חלק זה כלל עדויות של כמה מהנערים שעדי התביעה טענו שהוטרדו מינית, ביניהם ווייד רובסון ומקולי קאלקין שטענו כי ג'קסון לא נהג בהם צורה לא נאותה. הנקודה היחידה שהיתה לרעת הגנה היא עדותו של מנהל אחוזת נברלנד שהודה כי שיקר למשטרה כשטען שג'קסון לא ישן עם ילדים, שסיפר כי לזמר היו "יחסים מיוחדים" עם צעירים, וביניהם אחיות של כמה מהמתלוננים על ג'קסון, וכן שאמר כי תמונות הנשים שנמצאו בפשיטה על אחוזת נברלנד "לא הולמות" עבור ילדים.
המישור השני היה נסיונה של ההגנה לצייר את אם התובע כמניפולטורית וכסחטנית מקצועית. כאן התעוררו שתי בעיות מהותיות - הראשונה שבהן גררה אזהרה מפני סנקציה והיא עדותו של עורך דינו לשעבר של ג'קסון, שממנה עלה כי ההגנה לא הבהירה בפני בית המשפט שג'קסון חתם על כתב ויתור סודיות רק עד תקופת מעצרו בנובמבר 2003. מכאן נובע שחלק מעדותו לא התאפשרה בשל תכנים שעל פי החוק המקומי לא היה ניתן לחשוף אלמלי ההסכם היה חתום. בנוסף, עדות מפתח של ג'יי לנו לא מילאה את הציפיות, כשלנו, שהיה אמור להעיד שהמשפחה ניסתה לסחוט אותו, אמר מפורשות שלא היה שום דיבור על כסף. למרות זאת, אם להסתפק בעדויות שניתנו, עורך הדין, לנו ועד הגנה נוסף, כריס טאקר, כולם חשדו במזימת סחיטה של המשפחה. בנוסף הציעה ההגנה עדויות וראיות על כך שהאם עברה על החוק במסגרת שקריה והונאותיה, ובאקורד הזה הסתיים חלקה של ההגנה, תוך שהאם מנצלת את התיקון החמישי בחוק המאפשר לה להתחמק מעדות שתפליל אותה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
כבוד השופט, אני נשבע לומר את האמת וכל האמת
|
|
|
|
|
|
|
מתי זה כבר נגמר
|
|
|
|
|
|
|
המעבר בין שלב העדויות לשלב סיום המשפט היה חטוף ומפתיע. רשימת העדים ההתחלתית של ההגנה שכללה מאות עדים (ביניהם מפורסמים רבים), צומצמה בסופו של דבר לחמישים עדים. ההגנה גם בחרה במפתיע, ולמרות הכרזותיה הקודמות, שלא להשיב לסתירת התביעה, שעל פי פרשנים היתה ראייה חזקה. התביעה הציגה סרטון עם עדותו הראשונית של הנער, בו הוא נראה נסער ומספר על הצורה בה ג'קסון הטריד אותו לכאורה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
זה לא נגמר עד שהשחור שהפך לאישה לבנה ישיר
|
|
|
|
|
|
|
לקראת סיום המשפט הנחה השופט את המושבעים כיצד ניתן להגיע לפסק דין ונתן להם רשות להפחית את האישומים נגד ג'קסון אם יגיעו למסקנה שאי אפשר להרשיע אותו בחלק מהם - כמו לדוגמה בניצול מיני של הילדים. בנאומי הסיכום שהוצגו בפני ביה"מ חזרו שני הצדדים על טיעוניהם. התביעה שבה והציגה (הפעם מפורשות) את ג'קסון כפדופיל סדרתי וערמומי, שניצל את אמונו של הנער התובע כדי לשתף אותו בעולמו הסוטה. התביעה גם קינטרה את ההגנה על חוסר יכולתה למלא את הכרזותיה בתחילת המשפט. ההגנה חזרה וציינה את מסכת השקרים בה היא מאשימה את המשפחה, תוך שהיא מדגישה שמספיקה שבועת שקר אחר כדי לסגור את התיק, ופה מדובר על שורה ארוכה של שקרים במשפחה שבה הילדים ינקו תרבות שקר.
|
|
|
|
|
|
|  | | המילה האחרונה לאבא של מייקל, ג'ו. צילומים: איי.פי
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
