 |
/images/archive/gallery/342/207.jpg סמדר הירש
סמדר הירש  |
|
|
|
|
|
|
| סמדר הירש חושבת שמופע המחול של דיוויד פרסונס מגיע אלינו ממקום מתנשא. יכול להיות שהם חושבים שאנחנו רוכבים על גמלים? |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מביך. זה כל מה שיש להגיד על הביקור הראשון של להקתו של דייויד פארסונס בישראל. מיש-מש של שש עבודות תמוהות, לא עדכניות. ו...מביכות. נכון, אמרנו את זה כבר. אבל אם פארסונס חוזר על עצמו ומזלזל בנו כך, גם לנו מותר.
העבודה הראשונה, עיבוד למוסיקה של מוצארט, עוד איכשהו הראתה כמה כישורים. טכניקה של רקדנים קלאסיים-מודרניים, עם יכולת מרשימה, ופה ושם איזו קריצה הומוריסטית כלפי הז'אנר הקלאסי. ניחא. הקהל עוד כחכח קצת, התחמם מהקור בחוץ, וחיכה בסבלנות.
אבל משם, חבורת פארסונס
רק הלכה והידרדרה למפגן ראווה שהתקשט במנעד תנועתי מצומצם ביותר, ונראה כמו מופע שנע בין העמדה ללהקת הנח"ל (מ"אילו ציפורים" ועד ל"בשמלה אדומה ושתי צמות") לבין עוד עבודה של תלמידות הסטודיו למחול של אתי פולישוק מפתח תקווה, שכבר באייטיז העמידה לפסטיגל כוריאוגרפיות משוכללות יותר.
כן, היה קטע אחד אחרי ההפסקה, שבו כיכב האקרובט הכוכב של הלהקה, שתעתע בין חושך לאור (פארסונס אוהב מאד משחקים בין חושך ואור על הבמה), אבל בשביל זה אפשר לחכות ללהקת הקרקס הבאה שתגיע לארץ.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/696/407.jpg
דייויד פרסונס |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
כבר לא רוכבים על גמלים
|
|
|
 |
|
|
|
אז יכול להיות שפארסונס לא באמת נתקע באייטיז, אבל האם ייתכן שהוא חושב שאנחנו נתקענו שם? אם כך, הערב החגיגי הזה, שזכה לכזאת קבלת פנים מכוננת ציפיות, שמלות ערב, חליפות נוצצות ומי קולון משובחים של הסלתה והשמנה של המשק הישראלי, ששילמו ממיטב כספם (או את דמי המנוי לאופרה הישראלית) להגיע לראות את "הלהקה המצליחה מאמריקה" – הוא מחדל מקומם באמת. כי מקבץ העבר הזה - של העמדות סטייל Fame בג'ינס, גופיה, ונעלי ג'אז, עטופות בארומה קיטשית של עוד פרסומת לגאפ – הוכיח שוב את הבורות האמריקנית ה'בושית' הטיפוסית ואת הזלזול שהיא חייבת לשדר כשהיא כבר יוצאת לסיבוב הופעות בעולם ובמזרח התיכון בפרט.
לידיעתך, מר פארסונס, או סר כפי שמלמדת התוכניה שיש לקרוא לך, כדאי שתדע שאנחנו כבר מזמן לא רוכבים כאן על גמלים, אנחנו כבר מזמן לובשים ג'ינס ולא גלביות, ואפילו "גריז", הגיע גם לקולנוע שלנו כבר אי שם בסבנטיז. אז בפעם הבאה כשאתה בניו יורק, בסידני, או בטוקיו, אנא קפוץ למופע של להקת בת שבע, או הקיבוצית, או ורטיגו, או ענבל פינטו ואבשלום פולק, או .. כן, הרשימה ארוכה.
הכוריאוגרפים שלנו עושים עבודה אמיתית וטובה. וסליחה על הלוקאל פטריוטיזם, אבל אתה התחלת קודם. סמלי האמריקנה שלך כבר משומשים כל כך, ובאמת שלא היית צריך להרוס איתם גם את השירים הישנים והטובים של "אדמה רוח ואש". בחתונות אצלנו ביזראל, יו נו, תראה קומפוזיציות מיוחדות ומקוריות יותר ל"24 בספטמבר". או כמו שאפילו סר לוני הרציקוביץ (כן, כן, מי אמר שמחול וכדורגל לא הולכים ביחד) שהטריח עצמו למופע אחרי שקבוצתו מכבי ת"א ניצחה אתמול בגשם, סינן בדרכו החוצה מהמופע "יש להם את הסווינג של המעודדות שלנו על המגרש".
|
|
|
|
|
|
|  | | גם ביזרעל יודעים לרקוד. צילום: יח"צ
| /images/archive/gallery/696/409.jpg  | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | עיתונאית, מגישה ומבקרת מחול | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
