מזג אוויר תל אביב 25° | ירושלים 22° | חיפה 25°
ראשי » תרבות ופנאי » אמנות

אני והסבא ב"אוליבר"

אלברט כהן ונכדתו לני משתפים פעולה לראשונה על הבמות במחזמר "אוליבר". "זה תמיד היה החלום של שנינו"

יונתן אסתרקין  | 28/9/2008 7:22 הוסף תגובה שמור במזוודה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"בחלומות הכי ורודים  שלי לא האמנתי שאזכה לשחק יחד עם נכדה שלי על במה אחת", מתוודה בשמחה אלברט כהן רגע לפני שהמחזה בכיכובם "אוליבר", על-פי ספרו של צ'רלס דיקנס "אוליבר טוויסט", עולה בתאטרון בית לסין. "הילדים שלי הלכו אחרי אמא שלהם, שכיוונה אותם לעסוק במוזיקה כמותה ולכן זה מרגש מבחינתי שדווקא הנכדה ממשיכה קצת את דרכי. ממש השתגעתי לראות אותה".
סבא אלברט כהן ונכדתו נלי
סבא אלברט כהן ונכדתו נלי צילום: רובי קסטרו
 
בהצגה מגלם כהן את מיסטר במבל שהוא שמשו האכזרי של בית היתומים בו הושאר אוליבר על?ידי אימו. במבל, כיאה לדמות של "איש רע" במחזמר המיועד לילדים, הוא כל כולו אכזריות טהורה. כהן מודה שלא היה לו קל בהתחלה לגלם איש כזה. "זה אמנם לא התפקיד הראשון שלי בחיים ויצא לי כבר לגלם אנשים רעים", הוא צוחק, "אבל פה, בגלל שזו התאכזרות לילדים, וילדים, לא רק שלי, הם הדבר שאני הכי אוהב בעולם, היה לי קשה".

אז איך באמת?
"נעזרתי באקטואליה. אתה מסתכל מסביב ורואה שהמדינה נמצאת במצב נורא בעניין התאכזרות לילדים. תראה לדוגמה את הילדה המסכנה הזאת רוז. מתברר שמה שדיקנס כתב לפני כמעט 200 שנה הוא לא כזה רחוק מהמציאות. במבל הרי שונא את כולם, הילדים מפריעים לו בחיים על כל צעד ושעל. אתה שואל את עצמך 'למה איש כזה בוחר בכלל להיות בחברתם של ילדים', ממש כמו שאתה תוהה 'למה המשפחה המופרעת ההיא מצרפת בכלל עשתה ילדה'. זה מאוד עבד עליי ומאוד ריגש אותי".

אתה מעדיף לשחק בהצגות למבוגרים או לילדים?
"חד וחלק - לילדים. אם יכולתי להתפרנס רק מזה הייתי משחק רק בהצגות ילדים. הם הקהל הכי טוב, הכי כן והכי אמיתי. זה קהל שמחדד את החושים שלך כשחקן. אני מאוד מאוד אוהב לשחק לילדים".

מכיוון שמשרד העבודה דורש שהעסקת ילדים מתחת לגילאי 14 תעשה רק בפיקוח, נצטוו יוצרי המחזמר - המתרגם אלי ביז'אווי, הבמאי משה קפטן והשחקנים להימנע מהשמעת ביטויים גסים שכתב דיקנס במקור באוזני הילדים. כך לדוגמה שונתה המילה "טינופת" בשורה של כהן "כמה אוכל לקבל עבור הטינופת הזה" ל"פרחח".

"זה באמת היה מצחיק קצת", אומר כהן, "הסתובבה

פה איזו גברת ממשרד העבודה וצנזרה פה משפט שם משפט. זה נשמע לי קצת מגוחך בהתחשב לאיך שהילדים מדברים ולמה שהם חשופים. נראה לי שהיה עדיף להשקיע במקומות אחרים לרווחת הילדים, אבל נו מילא".

גם נכדתו של כהן, לני בת ה-15, תלמידת כיתה י' במגמת תאטרון בתיכון עירוני א' בתל-אביב התרגשה מאוד מהעבודה עם סבה. "זה מדהים בשבילי", היא אומרת. "לבוא מבית הספר, מהפקות של מגמת תאטרון שעושים להורים למחזה כל כך גדול, מושקע ומקצועי שכל כך הרבה אנשים רואים, זה דורש ממך משהו. להתאים את רמת המקצועיות שלך לרמה שיש פה".

בתור נערה את מתחברת לטקסט שכתב דיקנס לפני שנים רבות?
"אני חושבת שזה טקסט שמתאים לכל גיל ולכל מצב ותקופה כי הוא מדבר על נושאים שתמיד נשארים מעניינים. גם למבוגרים וגם לילדים. נושאים כמו מצוקה, עוני, אלימות, בדידות ומצד שני אהבה ועזרה לזולת".

ואיך היה לעבוד עם סבא?
"זה תמיד היה חלום של שנינו. גם לשיר ביחד וגם לשחק ביחד. תמיד היינו עושים את זה באירועים משפחתיים וכשהייתי קטנה היינו הולכים הרבה להצגות יחד. הוא סבא 'פול טיים' שתמיד נמצא ודואג ועושה ומצד שני הוא תמיד בדמות. תמיד משחק ועושה צחוקים. אז אני מקבלת גם סבא פול טיים וגם שחקן פול טיים".



תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
הכי נקרא
הכי מדובר

סקר

הדיסק החדש של אסף אמדורסקי