בגובה העיניים עם צגה מלקו

היא נולדה בגונדר שבאתיופיה וגרה בסן סימון. היא מלכת המדבר. בישולים זה לא הצד החזק שלה. ואין לה זמן לעשות צמות. 1,246 מילים עם צגה מלקו (41) נשואה + 2, מנהלת רשת א' שמסתכלת תמיד על חציה המלא של הכוס

רונית מזרחי, מרב שלום | 3/4/2009 11:45

אתיופיה
"המקום שנולדתי בו, השורשים שלי נמצאים שם. את מתחילה את החיים שלך מהשורש, זה מעצב אותך. הכול מתחיל משם, והבית כמובן. זה סביבה, מרחב, נימוס, כיבוד אנשים ומבוגרים, סבלנות ואיפוק".

צגה מלקו איור: מרב שלום

גונדר
"עכשיו זה נוסטלגיה. טבע, נוף ירוק, נהר, שקט, פעילות גופנית. הייתי ספורטאית, שיחקתי כדור עף והשתתפתי בתחרויות אופניים.

"בכל בוקר הייתי קמה לאימון בשלווה ובשקט. גונדר זו העיר השנייה בגודלה באתיופיה, יש בה אוניברסיטאות ואתרים היסטוריים. עזבתי את גונדר בגיל 16, כשעליתי לבד לארץ".

ירושלים
"לפני העלייה ירושלים מבחינתי הייתה מקום לצדיקים ביותר. בית כנסת, מתפללים. ירושלים מבחינתי הייתה מעל לכדור הארץ, גן עדן. היום, ירושלים היא כמו כל עיר בעולם. עיר מסובכת, עיר שקיימת מסכסוכים בין הדתות, עיר שאף פעם אין בה שקט".

סן סימון
"שם אני גרה כיום. מקום שקט עם אוכלוסיה מבוגרת. אני מבלה יותר זמן בעבודה ובבית של אמא שלי שמטפלת בילדים שלי, שבלעדיה לא הייתי יכולה להיות איפה שאני היום".

נשים
"ישראל עדיין מפגרת בנושא של נשים, זו מדינה שמתיימרת להידמות למדינות המערב אבל זו עדיין מדינה של גברים. האישה בישראל יותר בבית ובתפקידים נחותים יותר. הקידום של נשים בעבודה עדיין לא מתקדם".

אמא
"אמהות זה הכי טבעי, לא משנה מאיפה את באה, מאיזו עדה או דת. להיות אמא זו זכות גדולה".

עלייה
"ניתוק מהשורשים, ללכת למקום שאתה לא מכיר. אתה לא יודע מה מחכה לך, מתחיל משהו חדש שהוא לא בדיוק חדש, בעצם זרות".

גזענות
"המצאה של אנשים כדי שיהיה להם נוח לשלוט. גזענות היא הרס. אני חושבת שזו מחלה מאוד קשה לטיפול, שצריך למצוא לה תרופה בהקדם. אני מפרידה בין שני דברים - ברמה המדינית לא הייתי אומרת שיש גזענות, אבל החברה הישראלית היא גזענית, אין וויכוח, ומי שיגיד שאין בישראל גזענות הוא עיוור. יכולים לדוגמה להגיד על אתיופים שהם עדינים, נחמדים ושקטים, אבל שלא יהיו בבניין שלנו, לא בבית הספר של ילדינו. זה שורש הבעיה".

ניקיון בתים
"ניקיתי בתים כשהייתי סטודנטית במשך הרבה שנים. החברה הישראלית מתייגת את העבודה הזו לאוכלוסיה שהיא רוצה, אוכלוסיה שהיא מחשיבה לנחותה, וזה חלק מהגזענות. לא מזמן הציעו לי בדרכי לרדיו עבודה בניקיון. באותה מידה יכולים להציע לרוסיה עבודה בזנות".

שידורים באמהרית
"זה החמצן של הקהילה האתיופית בישראל. בלי שידורים באמהרית החיים של הקהילה היו נראים כמו גיהינום. השידורים באמהרית מספקים הכול לקהילה, לא רק חדשות ואקטואליה. בניגוד לשפות אחרות השידורים מהווים מדריך על איך קופת חולים עובדת, בתי ספר, מה זה בנק, מה זו לשכת הרווחה, מה זה ביטוח לאומי, והרשימה עוד ארוכה.

"שמתי דגש על זה והקהילה קיבלה אותי מאוד יפה והעריכה אותי, ולבקשתם אני עדיין משדרת. השקעתי, נתתי כל מה שיכולתי. היינו הכול למאזינים - רופאים, עובדים סוציאליים. אנשים לא ידעו מה לעשות, אז הם היו מתקשרים אלינו והיינו נותנים להם מענה. שימשנו צינור שמעביר אינפורמציה. זו לא קהילה רגילה שהגיעה מאירופה ויודעת איך להתמודד עם דברים שנראים ברורים. אנשים לא ידעו לקרוא ולכתוב, הכלי היחיד היה הרדיו".

רשת א'
"ערוץ שמונה של קול ישראל. עברו חמישה חודשים מאז שנכנסתי לתפקיד מנהלת רשת א'. מצאתי את הרשת במצב לא כל כך טוב. העובדים מצוינים, אנשים מוכשרים, אבל מבחינת זמן השידור והשידורים החוזרים זה לא היה קל. עם זאת, כשנכנסתי לתפקיד הרגשתי שהעובדים עצמם חיכו לשינוי הזה. אנשים עובדים יום ולילה, התכניות מושקעות, יש תכניות לספרות, קולנוע ותיאטרון.

"כמובן שהכנסתי כמה שינויים וכמה תכניות חדשות, כל מנהל רוצה להעצים את הרשת.

לדוגמה, רצועה ירוקה - האיום הגדול על הקיום שלנו הוא זיהום הסביבה; יש גם רצועה של רפואה משלימה; רצועה של סיפורים על אנשים; יש תכנית מומחים: ייעוץ רפואי, פיננסי, ביטוחים וכל תחום שאפשר לחשוב עליו.

"נוסף לכך יש תכנית דיאלוג של שני אנשים שיושבים ודנים על נושא, ותהיה גם אפשרות לשאלות של מאזינים. כמעט ולא ניתן לשמוע היום בתכניות הרדיו דו שיח ציבורי ברוגע, הכול מתרחש מהר. לסיכום, יש הרבה מה ללמוד ברשת א".

"מלכת המדבר"
"השתתפתי פעמיים, פעם ראשונה באתיופיה ופעם שנייה בגרוזיה. באתיופיה זו הייתה חוויה יותר מרגשת כי חזרתי לשם פעם ראשונה אחרי 18 שנה, עם קבוצה של ישראליות.

"אני מרגישה שהישראלים לא מכירים את השורשים שלי, את הנוף שבאתי ממנו, וזה היה לי חשוב שיראו וילמדו מאיפה באתי, וכמובן שגם הזכייה במקום הראשון. החוויה הייתה מדהימה. בלילה הראשון באתיופיה הסתכלתי על הכוכבים עם כל הגודל שלהם והרגשתי שהם מסתכלים עליי. אני לא אשכח את זה בחיים".

מסורת
"דבר חשוב. קודם כל צריך לצאת מנקודת הנחה שלכל אחד חשובה המסורת שלו, אין מסורת טובה יותר או פחות, כולם שווים. אדם לא יכול להתקיים בלי המסורת, היא איכשהו מקשרת אדם לעתידו. אני מודעת לכך שמאוד קשה להמשיך את המסורת האתיופית בחברה המודרנית, אבל זה מאוד חשוב להעביר כמה שאפשר לדור הבא. הדור שנולד פה לא מכיר את התרבות, המנהגים, האוכל. אני יודעת מאיפה באתי, אבל הדור שנולד פה לא מכיר משהו אחר אבל לא מרגיש שייך. זה מדאיג אותי".

צבא
"לא הייתי בצבא. לא גייסו אותנו, החליטו עבורנו, אמרו שהבנות האתיופיות הן דתיות. תשמעי, מהיום שעליתי לארץ תמיד החליטו עבורי - רצו לשנות את שמי, להחליט לאן אני אלך וכולי".

ניר ברקת
"יש לי הרבה ציפיות, אני מקווה שלא אתאכזב".

גל"צ
"אני מאזינה לרשת א'".

אייבי נתן
"בעולם השינויים מתחילים מהאנשים, אחד מהם הוא אייבי נתן".

88 אף~אם
"מדי פעם הייתי מאזינה לג'ז".

מלאכי חזקיה
"אלוהים נותן משהו לכל אדם, למלאכי חזקיה הוא נתן קול יפה. לא שמעתי מישהו שמתחרה בו מבחינת הקריינות והקול".

נשיא ארצות הברית ברק אובמה חותם על הצו למחקר בתאי גזע צילום: אי-פי

החברה הישראלית
"מתוקה וחמוצה".

חינוך
"עמוד השדרה של החברה. לכן לי, בתור אמא יוצאת אתיופיה, החינוך חשוב כחלק מהשתלבות בחברה, אבל החינוך בישראל מדאיג אותי.

"אני רואה את בתי הספר, התוצאות של הבגרויות שהולכות ומדרדרות וגם רמת המורים בעקבות התגמול שהם מקבלים".

שלמה גרוניך
"אחד האנשים הנפלאים בחברה הישראלית שקלט נפלא את עולי אתיופיה".

טניס שולחן
"תחביב שמרגיע אותי. הוא מאמן אותי בזריזות ובערנות. הייתי מדמה את זה לתהליך הקליטה, צריך לקלוט מהר את העניינים ולהגיב במהירות, להיות ערנית".

דורו
"עוף מבושל עם הרבה חריף. זה האוכל האהוב עליי, גדלתי עליו. אוכלת אותו עם אינג'ירה".

תבלינים
"עכשיו את תופסת אותי בנקודה הכי חלשה שלי. אני לא בשלנית טובה, אמא שלי מבשלת לי, אנחנו אוכלים אצלה. את חושבת שעם העבודה שלי יש לי זמן?".

שיער
"סמל של כל אחד. היו תקופות שעשיתי צמות, אבל היום אין לי זמן. צריך לשבת שש-שבע שעות על זה. כשהייתי קטנה היו עושים לי צמות בצד אחד וממשיכים את הצד השני למחרת. אני מסוג הנשים שלא משקיעות באיפור ושיער, מה שיש לי זה בסדר גמור".

ברק אובמה
"סמל, חוכמה, כריזמה, עוצמה. סמל לשוויון. אני מפחדת להתאכזב. הרבה אנשים רואים בבחירה שלו פתרון לבעיות הגזענות והאפליה, וזה לא נכון. זה לא שמנהיג אחד ישנה את העולם, השינוי צריך לבוא מלמטה. הסמל הזה אומר הרבה, מכאן אי אפשר לחזור אחורה".

אדיסו מסאלה
"סמל לקהילה, כריזמתי. הוא נתן דרך לדור הצעיר שאפשר להשפיע, אפשר להיאבק, אפשר לדבר. נתן תחושת שייכות לישראל. הוא מנהיג, הוא נאבק".

קראוונים
"שמים את הקהילה בתחתית של החברה הישראלית".

יוזמת ז'נבה
"המציאות של המזרח התיכון".

בדיקות דם
"גזענות, טמטום מצד האנשים שזרקו את הדם. זה עצר את תהליך הקליטה של הדור הצעיר. בהתחלה היה רצון להפוך לישראלים כמה שיותר מהר. אחרי פרשת הדם אמרו, לא רוצים אותנו - גם אנחנו לא. האתיופים התחילו לשמוע שירים באמהרית ולחזור לשורשים, זה גרם לתסכול והתמרמרות עם נימה של עוינות כלפי החברה הישראלית".

ניר ברקת צילום: פלאש 90

ריקודים
"משחרר, מרגיע, בעבר הייתי רוקדת יותר. רקדתי הורה במתנסים כדי להשתלב בתרבות הישראלית".

משפחה
"הכול בחיים. טוב לך עם המשפחה, כשאת עצובה את בוכה עם המשפחה, כשאת חולה המשפחה מטפלת בך, כשקר לך המשפחה מחבקת אותך".

תכשיטים
"אני אוספת תכשיטים מאפריקה. תכשיטים מבחינתי מסמלים תרבות, שורשים, מסורת".

צגה מלקו
"מתחילה להשתלב בחברה הישראלית. עד שקיבלתי את רשת א' הייתי בגדר עולה חדשה. זה לא אומר שעבדתי או למדתי פחות, אבל כשהודיעו לי שזכיתי במכרז אמרתי שאני מרגישה ישראלית. אני מרגישה שאני בתחילת דרכי. יש לי עוד דרך ארוכה, ואני אופטימית ומסתכלת תמיד על חציה המלא של הכוס".