גלי עד גבוה: ביקורת בבית הקפה גלי'ס בכפר סבא
בבית הקפה-קונדיטוריה גלי'ס בכפר סבא מגישים רק מה שהם יודעים, ועושים את זה הכי טוב שאפשר. רק חבל שמוותרים שם על מלצרים, ומתבססים על שירות עצמי. התוצאה - תורים אדירים כל יום בשעות השיא. ובכל זאת, מדובר בפנינה של איזור התעשייה
גלי'ס, כפר סבא צילום: אלה פאוסט
את גלי'ס פתחו בני זוג בשם איילת ואמיר, בדיוק לפני שנה. אמיר, תאמינו או לא, היה מתכנת מצטיין. כזה שיושב באינטל על משכורת חודשית מפנקת, אוטו ותלושי ארוחת צהריים נאים. יום אחד הוא החליט שהעניין הספיק לו, בפרט בהתחשב בעובדה שסבא שלו היה הקונדיטור של גולדה מאיר, ונסע לצרפת ללמוד קונדיטאות.
אפשר להגיד הרבה דברים על אדם שנטש משרה מכניסה בשביל קונדיטוריה, אבל אף אחד לא יכחיש שמדובר ברומנטיקן. בדיוק האיש שאתה רוצה שיעשה את האוכל שלך.
אז אמיר חזר מצרפת בתור מומחה בקרואסונים, תופינים, פאים וטרטלטים, אבל עם המון שאר רוח גם בדברים האחרים. לאט לאט, ובלי לחץ (כיאה למי שהתחנך בצרפת) הוסיפו בגלי'ס מנות חמות על תפריט הקונדיטוריה הרגיל. בהתחלה זו היתה פסטה אחת, לאחר מכן מנת מרק, בהמשך עוד קיש והיום כבר תוכלו למצוא שם 4-5 סוגי פסטה, מרק יומי מעולה ועוד את מבחר הסנדוויצי'ים / קישים / סלטים הרגיל.
כשקונדיטוריה הופכת לבית קפה, גם אם היא קונדיטוריה איכותית, יש שני תסריטים. התסריט החיובי והתסריט המביך. לצערי קונדיטוריות רבות בארץ מתעקשות למכור דברים שאין להם מושג בהם, ובעיקר הדבר נוגע בפסטה. פסטה, שהיא מאכל פשוט, היא או טובה או מביכה. וכשפסטה לא מבושלת כמו שצריך, טובלת ברסק עגבניות תעשייתי במקום ברוטב משובח, או לחילופין משודכת למרק במקום לכמות רוטב מדודה, התוצאה היא אוכל של צבא. עצוב ככל שזה ישמע, יש מקומות רבים בארץ שאפשר למצוא בהם קינוחים ברמה של השאנז אליזה, ופסטות וסלטים ברמה של דוכן רחוב עזתי ממוצע.
תבקשו שעמיחי יכין לכם קפה
גל'יס, כאמור, לא נופלים לבור הזה, כיוון שלקונדיטור אמיר יש ידי זהב גם בתחום הבישול. בצורה מאוד לא ישראלית, הוא פשוט לא נוגע בדברים שהוא לא מבין בהם, ומוסיף מנות לאט ובטוח.
מנה בגלי'ס, כפר סבא צילום: אלה פאוסט
אנחנו טעמנו בביקורת את פסטת האלי אוליו שלו. אלי אוליו, כשמה כן היא, פסטה פשוטה עם שמן זית, שום ולעיתים גם צ'ילי. אנחנו ביקשנו להוסיף עליה זיתים, תרד ומעט פטריות. הפסטה הגיעה כשהיא בדיוק במרקם הנכון, עם כמות רוטב יפה, מבלי שהיא טובעת בו למוות.
הירקות שהתווספו למנה בושלו זמן קצר והיו עדיין חיים ופריכים ולא מטוגנים עד ייבוש מוחלט, והמנה, כמו כל המנות במקום, היתה גדולה ומכובדת. בשביל 32 שקל, זו אחת ממנות הפסטה המשתלמות באיזור.
לצדה הזמנו סנדוויץ טונה בג'בטה. פה, וזה לא מפתיע, מדובר בתחום ההתמחות של המקום, בכל זאת קונדיטוריה, וכך זה נראה. הלחם היה מצויין, שודכו אליו כמות טונה יפה, ביצה קשה וירקות, שהפכו את הסנדוויץ' (20 שקל סבירים) לסנדוויץ' מצויין.
לקינוח הזמנו טרטלט תותים אישי (15 שקל), שהיה טרי וטוב. כמו בפסטה, כך גם טרטלט תותים זו לא משימה לגאונים. בסך הכל בצק פריך (שזה הדבר הכי פשוט בעולם), רוטב פטיסייר (שכל קונדיטור עושה תוך כדי שינה), תותים איכותיים וקצת ג'לטין מעל. שני הסודות - איכות החומרים והקפדה על טריות. בגלי'ס כנראה יודעים משהו על הסודות האלה ומקפידים עליהם, וכך זכינו בקינוח נפלא.
ליד העוגות קינחנו
בקפה מאורו מצויין. בגלי'ס מתהדרים לא רק בקונדיטור איכותי, אלא גם בבריסטה מעולה בשם עמיחי. מספרים עליו שהוא רצה להיות שחקן כדורגל, אבל בינתיים הוא בריסטה בגלי'ס. אני לא יודע אם הפסדנו את השחקן שהיה מעלה אותנו למונדיאל, אבל בטוח שהרווחנו בריסטה אדיר.
בפעם הבאה שאתם הולכים לגלי'ס, תעשו לעצמכם טובה ותבקשו שעמיחי יכין לכם קפה. תקבלו כוס מדוייקת, שליש קפה, שליש חלב ושליש קצף, בלי בועה אחת מיותרת של אוויר, כשהקצף שעל הקפה מזכיר יותר שמנת מתוקה (כפי שצריך להזכיר חלב שמוקצף היטב) מאשר את הסבון שחלק מהמקומות בארץ מוכרים לכם בתור קפוצ'ינו.
אה, ויש גם טענות. אמרנו כבר שאט אט הפכו גלי'ס מקונדיטוריה לבית קפה שמשרת מאות סועדים מהאיזור כל יום. למרות זאת, החליטו לוותר על שירותם של המלצרים, ולהשאיר את המקום לשירות עצמי. התוצאה - תורים אדירים כל יום בשעות השיא, תופעה שיכולה להיפטר עם ביטול השירות העצמי, וציוד המקום במלצרים.
אין לנו הרבה מילים טובות להגיד על איזור התעשייה בכפר סבא. הוא רועש, צפוף, מחניק, בלתי אפשרי למצוא בו חנייה, ורוב המסעדות בו מוציאות שם רע למקצוע. גל'יס, לעומת זאת, היא פנינה אחת שכמעט הופכת את האזור לנסבל.
גלי'ס, בית הפעמון, התע"ש 20 כפר סבא
מנה בגלי'ס בכפר סבא צילום: אלה פאוסט
לשימור:
השף שמוציא זהב תחת ידיו, והמחיר
לשיפור:
הגיע הזמן לעבור למלצרים
בשורה התחתונה:
רק אל תשתנו לנו פתאום
נא להמתין לטעינת התגובות
