ממשלת הבובות
איך מחליטים מה נקנה היום? מעצבי חלונות ראווה מסבירים את ההיגיון שמאחורי הזכוכית
"מטרתו של מעצב חלון הראווה היא ליצור בחלל הנתון גירוי ויזואלי לעין המתבונן ולהציג את המוצרים הנמכרים בחנות בצורה המעניינת והנכונה ביותר. כך הוא מזמין את הצרכן הפוטנציאלי אל תוך החנות להתרשם משאר הקולקציה", מסביר אלון פישמן, מעצב חלונות ראווה לקבוצת אל-שרד.
היום עיצוב חלונות ראווה הוא מקצוע לכל דבר. בעלי העסקים מוכנים לשלם הרבה כסף עבור עיצוב ייחודי, ואנחנו, הצרכנים, נהנים מחלונות מעוצבים, משתנים ומתחדשים ממש כמו באירופה. חלונות הראווה מתחלקים לשני סוגים עיקריים: חלונות תדמיתיים, שכמות הסחורה בהם קטנה והדגש בהם הוא על המסר הפרסומי, וחלונות מסחריים, בהם הדגש הוא על קידום מוצרים מסוימים.
אלון ערמון, 36, הוא ללא ספק אחד המובילים בתחום עיצוב חלונות הראווה בישראל. אל המקצוע הוא הגיע במקרה. "בגיל 16 וחצי נכנסתי לקנות בגדים בסניף ראש אינדיאני ברמת-השרון. בטעות הפלתי את הבובה בחלון הראווה והמוכרת כמעט הרגה אותי", הוא מספר. "כדי לפצות אותה עיצבתי את הבגדים מחדש על הבובה, ומהרגע הזה התחלתי לעבוד. שנה אחרי זה כבר עיצבתי את חלונות הראווה של כמעט כל רחוב סוקולוב". היום מעצב ערמון את החלונות של רשתות רבות, בהן קרייזי ליין, המשביר, גולף אנד קו, כיתן, אינטימה, גרשון ברם ועוד.
"בגדול, רוב החנויות בארץ מעצבות את חלון הראווה בשיטת העדר", הוא מתחלחל. "הם מלבישים בובות, שמים פוסטרים ברקע וממשיכים הלאה בחייהם. אני לא עובד עם העדר, אני עושה רק דברים שונים ומבודלים. אחרת אני לא עושה אותם". ערמון כלל לא חושב שתפקיד חלון הראווה הוא דווקא למכור. לדבריו, "תפקיד חלון הראווה הוא לגרום לכך שבשעת השין ייכנסו אליך לחנות ולא לאחרת. חלון הראווה מוכר תדמית ופנטזיה, אבל לא פריט".
השיטה הייחודית של ערמון היא עיצוב חלונות תלת-ממדיים, שתפיסת החלל בהם היא לא שטחית אלא עשויה בשכבות. "בזמן שכולם שמים עלי שלכת, פוסטרים של הרים מושלגים ומטריות, אצל אלון ערמון מה שמפעיל את הרגש זה השפה של החומרים והצבעוניות", הוא מסביר בצניעות האופיינית לו. במשביר, לדוגמה, הוא עיצב קירות, רצפה ותקרה אפורים, אלפי ברזלים שיורדים מהתקרה ומנצנצים, אימג'ים ענקיים ממוסגרים בניקל של פרצופים בשחור-לבן מתוך הקטלוג האחרון ובגדים באווירה חורפית מינימליסטית בשילובי צבעים לא קונבנציונליים. "החלונות שלי הם לא קורבנות אופנה", הוא מסביר. "כשכולם ישימו את הצבע הטרנדי של העונה, אני אשים שילובים של שחור, כחול, רויאל וחום. כשכולם שמים מחירים על סטנדים קטנים שיוצאים מהרצפה, אצלי היא תמיד תישאר נקייה והמחירים יהיו בפתקים על הבגדים עצמם. הבובות שלי לא עומדות על סטנדים, אני מעצב אותן עם חוטים כדי שייראו אנושיות".
ערמון עובד גם עם רשת הוניגמן, ובימים אלה הוא גמר לעצב את חלון הראווה שלהם. "היות שהקטלוג שלהם מעוצב כמו עיתון, בחלון מתנוסס עיתון ענק מול הצופה שמתוכו יוצאת רק בובה אחת לבושה.
בגולף הוא דואג לעצב תמיד חלון שהוא חלק מחדר של בית. "תמיד יהיה מדובר בסיפור אווירה", הוא מסביר. "חלון ראווה מבחינתי הוא שלט החוצות היחיד שעובד עבור כל חברה 24 שעות ביממה. זה הרגע הקריטי שבו נחרץ הדין לגבי מותג הלוגו שמופיע מעליו. אם יש חלון אחד בארץ שגורם לי לסובב את הראש ולהוציא קריאת התפעלות זה של זארה. הם בעיניי ממציאי הגלגל".
איתמר אדלר, 42, מעצב חלונות ראווה כבר 15 שנה, למד את המקצוע באורט, עבד הרבה שנים במשביר, ולאחרונה עיצב את חלונות הראווה של דורין פרנקפורט, בוניטה, קדס קידס ועוד. "תחום עיצוב חלונות הראווה התפתח בעיקר בזכות הקניונים", הוא אומר. "כשהתחלתי ב-1988 היו רק שני קניונים, וחלונות הראווה של בוטיקים בדיזנגוף היו בעיקר מאולתרים. בשנות ה-90 הגיעו חלונות הפוסטר והמדבקה. עד היום חנויות שמות פוסטר של אווירה או תמונה מהקטלוג, בובה לבושה ומדבקה על הזכוכית. הם יכולים לשנות את זה לעתים קרובות, והעלויות מזעריות. 90 אחוז מהשוק מעצב ככה וזה סוג של שיממון עולמי".
עד כמה השתנתה האופנה בעיצוב החלונות?
"בשלהי שנות ה-80 היתה אופנתית בובת החייטים, בשנות ה-90 היו בובות בלי ראש, ועכשיו חוזרים לבובות עם ראש. אין דרך אחרת להציג את הבגדים בלי הבובה. היא מוכרת את הבגד".
עד כמה אנחנו מתקרבים למה שאנחנו רואים ברחובות לונדון או ניו-יורק?
"עדיין רחוקה הדרך, אבל אנחנו לא יותר גרועים מהפריזאים".
גם המעצבות הצעירות לא מקלות ראש בעיצוב פרונט החנות שלהן. אליאן סטולרו (דיזנגוף 253, תל-אביב) התברכה בחלונות ענק שפרושים על פני 16 מטר. בעבר היא עיצבה את החלונות כך שבכל אחד מהם היו שלושה תאי מדידה, כשבחלקם נראו נשים מתלבשות ובחלקם בגדים. הרעיון היה לספק לאדם מהרחוב את יצר המציצנות על יבש. "עכשיו יש אצלי בחלונות תמונה ממסוגרת של קבוצת גברים שצופה על מי שצופה פנימה, מוארת על-ידי אהילים, ובגד תלוי על-ידי חוטים. הבגדים זזים עם האוויר כדי ליצור חלון לא סטטי", אומרת סטולרו.
נעמה בצלאל, לדוגמה, הניחה בחלון שלה, שעוצב ברוח הרטרו, גם חפצים לבית ומתנות ברוח התקופה. החלון שלה הוא תלת-ממדי, מעניין ומסקרן ומוכיח שוב עד כמה מה שאנחנו רואים בחוץ משפיע על הרצון שלנו להיכנס פנימה.
לא רק בתחום האופנה משקיעים היום בעיצוב חלונות ראווה. טלי סבג, 41, הבעלים של טלי'ס (אחד העם 8, נוה-צדק, תל-אביב), מפתיעה בכל פעם מחדש. בחנות ישנם כל המוצרים שיכולים לספק אווירה אירופית נינוחה, מעוגות ועוגיות ועד כריות, פמוטים, מנורות, כלים וכו'.
בכל שבוע סבג מעצבת מחדש את חלון הראווה. "זה עניין של מוזה", היא אומרת. "אני קמה בבוקר וככה מחליטה מה בא לי לעשות. אני מקבלת השראה ממזג האוויר, מהצבעים שאני רואה באותו יום, ממגזין, מסרט וכו', ומתחברת לרעיון דרך הדברים בחנות".
סבג לא שמה, באופן עקרוני, מחירים בחלון הראווה. "אני רוצה שייכנסו לחנות, ולכן המחירים לא רלוונטיים", היא אומרת. "בראש השנה החנות הייתה כלתית ומוכספת כמו כריסמס בלבן ובכסף עם עצי זית רבים, קריסטלים ופמוטי כסף עם נרות לבנים וכסופים".
זה שווה את ההשקעה?
"ודאי. אנשים אוהבים את זה, מחכים לזה ונכנסים בגלל זה".
גם אמבטיות, מתברר, צריכות סטיילינג משלהן, וגל יערי, 43, מעצבת הבית של נגב, מעצבת לכל חנות חלון ראווה אחר לגמרי. "חלון הראווה תלוי מאוד במיקום החנות", היא מסבירה. "ברעננה לא עוברים ליד החנות הרבה אנשים, אלא יותר רואים אותה תוך כדי נסיעה ולכן רציתי שהחלון יבלוט ממרחק גדול. בגלל זה ובגלל אופי הקונים הלכתי על עיצוב מינימליסטי. הנחנו אמבטיה בצורת ביצה על במה לבנה, ועליה חלוקי נחל וברז מיוחד שיוצא מהבמה משלים את המראה הרך. לעומת זאת, בראשל"צ, שליד חלון הראווה בה עוברים המון אנשים, עיצבתי אותו דווקא עם אביזרי האופנה של נגב. הבמות הן בעצם שולחנות מאלומיניום עם משטחי זכוכית שעוצבו במיוחד, ועליהם הנחנו מוצרים לפי צבעים, מיקס אנד מאץ' של כל מיני מוצרים מתוקים".
מה שנמצא בחלון הראווה נמכר יותר?
"ודאי. מה שנמצא בחלון הוא אמצעי מכירה ומשיכה משמעותי".
רינה אלקובי, 42, מעצבת הבית של מטבחי "דקור" (דיזנגוף פינת ירמיהו, תל-אביב), בחרה אף היא בעיצוב שונה מהמקובל. היא לקחה בניין בן שלוש קומות, כשבקומה הראשונה ניתן להשיג מטבחים וארון אמבטיה, בקומה השנייה היא עשתה העתק של דירה טיפוסית עם מטבח, פינת אוכל וסלון, ובקומה השלישית ישנה קומה פעילה עם מטבח פעיל שמעבירים בו סדנאות בישול. החלונות גדולים וניתן להציץ דרכם פנימה. "בית פעיל הוא הרעיון המרכזי, ויש בו דינמיקה של ריחות, טעמים ובישולים ודרך זה אפשר לראות את המוצר, שהוא בעצם עיצוב מטבחים", היא מסבירה. "בימים אלו אנחנו מסיימים את הגג, שגם אותו ניתן לראות מהרחוב. נערוך עליו כמה שיותר אירועים שיגרמו לאנשים להביט למעלה".
ויש גם מי שלא יכולים להרשות לעצמם להתפרע, ומחויבים לעצב את חלונות הראווה שלהם בדיוק כפי שהם מעוצבים בסניפי הרשת בחו"ל. רשת התיקים האיטלקית "Carpisa" חדרה לאחרונה לישראל ופתחה סניף ראשון בקניון גבעתיים. חלונות הראווה, התצוגה וסידור המדפים מתעדכנים באותם זמנים ובאותו האופן בכל העולם, וגם בישראל, כשההוראות מגיעות פעם בשבוע באי-מייל.
התצוגה וסידור המדפים בחנות כפופים לתורת עיצוב מיוחדת שפיתח מעצב הבית של הרשת, פיירו לואיג'י קרלינו, שמתאימה לעונות השנה, לחגים ומועדים, למכירות מיוחדות ולמבצעי סוף עונה. המוצרים המוצגים בחלון הראווה של הרשת הבינלאומית נבחרים לאחר סקר שבועי של התיקים הנמכרים ביותר.
בבית העיצוב פרנזאי, המשווק מותגי יוקרה של רהיטים ומוצרי טקסטיל לבית בניחוח פריזאי, ההשקעה נעשית לא רק בחלון עצמו, כי אם גם בחיצוניות המבנה. לדברי אפי ניב, מהבעלים, "הקירות החיצוניים של החנות צופו בשיש וכוסו במנורות חיצוניות בסגנון צרפתי עתיק, הדלוקות במשך כל שעות פעילות החנות, ממש כמו בפריז. השילוב בין קירות הזכוכית הענקיים לבין התאורה החזקה - בעוצמה של 120 אלף ואט - יוצר תחושה שהחנות וכל המוצג בה הם מההתרחשות ברחוב. בנוסף, הקירות החיצוניים הוחלפו בקירות זכוכית, כך שנוצרת אשליה כאילו האיש ברחוב כבר משוטט לו כלקוח בתוך החנות".
נא להמתין לטעינת התגובות
