ואיזה לוקיישן מדהים
בכפר האמנים המתרקם של מושב אניעם שברמת הגולן יש ביסטרו אחד קסום (וכשר) בשם סוזנה
אבל דווקא מזג האוויר החמים הוא שנתן את התחושה ההזויה, הסוריאליסטית משהו, שחשנו כשהתקרבנו לכפר האמנים החדש ההולך ומוקם בימים אלה ממש במושב אניעם. ערפילים כיסו את פני אדמת הבזלת, פנסים בודדים נתנו אור חלש, שלא הצליח לגרש את האפלולית ששררה, ומתוך אותה אפלולית נראו מבנים בודדים, חלקם בנויים, אחרים עדיין בשלבי הקמה, שאת כולם חיבר כביש צר, או שמא היתה זו בכלל מדרכה. בהוליווד היו משלמים הרבה כסף על לוקיישן כזה, ומיד מצלמים בו מערבון מודרני בכיכובו של קלינט איסטווד. בשלב הזה עוד לא ידענו במה מדובר, ולכן היינו בטוחים שנקלענו בטעות לאתר בנייה שהכסף לסיומו אזל ולכן הוא עומד בשיממונו.
ואז נכנסנו לסוזנה, והכל החל להתבהר. סוזנה, דרך אגב, הוא שמה של אמו של שמוליק חזן, הבעלים של המקום ואחד הדוחפים העיקריים להקמת כפר האמנים, שעוד ידובר בו. הכרנו את שמוליק במשך שנים, כאשר היה מנהל המכירות של יקבי רמת-הגולן, עד שיום אחד נעלם מהשטח, ולא בדיוק ידענו למה ולאן. זה, כאמור, התברר לנו באותו ערב.
מתברר שבמושב אניעם התקבצו באופן די מקרי הרבה מאוד אמנים ואומנים, ומאחר שצפון הארץ בכלל ורמת-הגולן בפרט אינם משופעים במקורות תעסוקה רבים, ניסה כל אחד מהם לפתח את הדברים שהוא מייצר, למכור אותם ולהתפרנס איכשהו, מי יותר מי פחות. המרחק הרב מהמרכז הביא רבים מהם לחפש גלריות כדי למכור במקום למבקרים הרבים שפוקדים את הרמה בסופי שבוע ובחגים.
זה היה השלב שבו החליטו ביישוב שאם כבר, אז למה לא להקים מרכז של כל הגלריות של אמני היישוב, ואם כבר מרכז, אז למה לא להקים גם מסעדה, לקרוא לזה כפר אמנים ולשחק אותה בגדול. נעשתה פנייה לסוכנות היהודית שתעזור, הפנייה נענתה בחיוב, ובימים אלה כבר פועלות בכפר האמנים שש גלריות מקסימות, כמו, למשל, גלריה של עבודות קרמיקה יפהפיות של אמנית ששמה דפנה, שגם אותה הכרנו מתל-אביב וגם היא נעלמה, עד שנתגלתה בכפר האמנים פורחת ומאושרת ויוצרת יחד עם בעלה, שמתמחה בעבודות נגרות. הצצנו גם לסטודיו של שני צורפים, אב ובנו, שמייצרים תכשיטי זהב מדהימים בעבודת יד, ואחרי כל זה גבר הרעב ונכנסנו לסוזנה, שמוגדר כביסטרו בר, ואנחנו היינו מכנים אותו פשוט פאב עם אוכל טוב ואווירה משובחת.
כששמוליק החליט להקים מסעדה ולקרוא לה על שם אמו, הביא את הכלה, אם לשמונה ובשלנית מדהימה, כדי שתתרשם ותיתן את אישורה. השאלה הראשונה, והיחידה, ששאלה האם היתה אם המקום ישמור על כללי הכשרות. אם לא, הבהירה, אני מבקשת שתסיר את שמי. בו ברגע קיבל שמוליק החלטה שהמקום יהיה כשר, מה שאומר שבלילות שישי ובשבתות הוא סגור. לכאורה החלטה בלתי כלכלית. הרי סופי השבוע הם הימים הכי חזקים של התיירות ברמת-הגולן, צעקנו לעברו במקהלה, כאילו הוא לא יודע לבד. מה שלא לקחנו בחשבון זה שברמת הגולן חיים היום כ-15 אלף איש, שגם הם אוהבים לצאת ולבלות, מחפשים מקום נעים לאכול בו, ומה שהכי חשוב - רבים מהם שומרי כשרות. כך קרה שדווקא ההחלטה הזו היא שמביאה לו לקוחות רבים.
גם סוזנה, כמו הרבה בתי עסק, מסעדות ובתי קפה ברמה, הוא כולו פרי עבודה עצמית של תושבי אניעם. מדובר במבנה עץ עם תקרה גבוהה, שולחנות וכיסאות עץ ואווירה חמה ונעימה. מסך טלוויזיה של 72 אינץ' העביר בשידור חי את משחק הכדורסל של מכבי ת"א, לבקשת אחת המשפחות שהתארחו במקום.
המנות הראשונות החלו לזרום, ואנחנו השתגענו מהחומוס, אהבנו עד מאוד את סלט החצילים, את העגבניות המתובלות בשמן זית, את הלחם ואת הטחינה. אחרי
כמנת ביניים הזמנו טורטיה במילוי חזה עוף וטורטיה במילוי פטריות, שהיו טעימות מאוד. אחר כך הגיעו סטייק אנטרקוט (74 שקל ) וסטייק פרגית במרינדה (47 שקל ) שהיו בסדר. לא יותר. על מנות אחרונות ויתרנו עקב כשרותו של המקום. יין טוב וכשר הבאנו מהבית, והוא שימח את לבבנו לא פחות מששימח אותנו המקום. כל כך היה לנו נעים שם, עד ששוב ראינו את המלצרים יושבים שפוכים על הבר, מחכים כבר שהנודניקים הללו ילכו הביתה, וגם הם יוכלו ללכת לישון.
סוזנה הוא מקום שכיף לבלות בו ערב. יש בו אווירה אחרת ומיוחדת, ודאי לתיירים שבאים מתל-אביב, המחירים סבירים בהחלט, ובפחות ממאה שקל לאדם תאכלו שם עד להתפקע. חברים טובים שפגשנו בדרכנו לסוזנה דיברו ארוכות בשבחו של הבשר במקום, שאנחנו לא ממש התפעלנו ממנו, כך שאולי יש להם ערבים מוצלחים יותר. ועדיין, אם אתם ברמה ובא לכם לבלות בכיף ולאכול היטב, סוזנה זה בהחלט אופציה שלא כדאי לוותר עליה.
סוזנה, מושב אניעם, רמת-הגולן. טלפון: 04-6999855, 054-6700950.
נא להמתין לטעינת התגובות
