המתיקות שאחרי
הנס ברטלה חוזר. הקונדיטור שסיפק עוגות לבית המלוכה האוסטרי, פתח בתי קפה מצליחים בתל אביב וקרס, מנסה שוב
היום כמעט 13 שנים אחרי המפלה, מנסה ברטלה להמציא את עצמו מחדש כקונדיטור.
ההצלחה של הקונדיטור הגרמני היתה מהירה ומסחררת. בבתי הקפה שלו בתל אביב – בבית שלמה אליהו באבן גבירול, בבן יהודה ובנווה אביבים – השתרכו תורים ארוכים, הכסף זרם ואיתו התוספות ההכרחיות: וילה מפוארת ביהוד, מכונית נוצצת, מסיבות ראוותניות, אזכורים שוטפים במדורי הרכילות בעיתונות, ואפילו רומן עם מלצרית בת 17 שעבדה באחד מבתי הקפה שלו.
אולי בשל כך היתה ההתרסקות שבאה לאחר מכן מרה במיוחד. במקום עוגות מפוארות יצאו מהמאפייה ביהוד התנורים, המקררים ושאר האביזרים, הקונדיטורים קיבלו הודעות פיטורים, ובתי הקפה נסגרו בזה אחר זה. העיתונים דיווחו אז כי ברטלה הותיר חובות של מאות אלפי שקלים, השאיר את הווילה לאשתו, ונעלם מהשטח.
לאחר חיפושים מאומצים נמצא ברטלה בדירת חדר עלובה ומעופשת בדרום תל אביב, כש"אשפה מתגוללת במדרגות הבניין שבו היא שוכנת." צלמי עיתונות מצוידים במצלמות בעלות עדשות טלסקופיות ארבו לו על גגות סמוכים, בתקווה להנציח במצלמתם את קונדיטור הצמרת שהפך לאדם מובס.
"יצאתי מהסיפור הזה כשאני מרוח על הקרשים, למטה למטה במרתף," הוא מגחך במבטא גרמני בולט. "אני משתדל לא לזכור דברים מאותה שנה, עשיתי דליט על הסיפור הזה."
הסיפור האישי של הנס ברטלה מתחיל בגרמניה, בכפר קטן השוכן במשולש הגבולות גרמניה, שוויץ ואוסטריה. הוא נולד כבן שביעי למשפחה בעלת חווה ובית מלון. יהודי היה במשפחה שלו הרבה יותר משם גנאי. אביו היה חבר פעיל במפלגה הנאצית, ואחד האחים שלו נהרג במלחמת העולם השנייה.
בגיל צעיר למדי נשלח הנס חובב המתוקים לעיר הגדולה, ללמוד את רזי מקצוע הקונדיטאות, בתקווה שיחזור לעבוד במלון המשפחתי. הוא החל את דרכו ממש בתחתית, כולל שטיפת רצפות, והתקדם בהדרגה עד שלמד להכין 120 סוגים של טורטים מוקצפים. הלימודים, אגב, כללו גם בעיטות בישבן מצד מורים קפדניים במיוחד.
בהמשך עבד ברטלה בקונדיטוריה שהיתה ספקית העוגות של בית המלוכה האוסטרי, אבל הזינוק בקריירה שלו הגיע כשהתקבל לעבודה ברשת מלונות הילטון. ב1966- שובץ במלון הילטון בציריך. שנה לאחר מכן שמע לראשונה על מדינת ישראל, שנישאה אז על גלי האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים, כשקיבל הצעה לעבוד כשף קונדיטור בהילטון תל אביב. הוא נענה להצעה, והגיע לכאן.
המעבר הזמני לישראל הפך לקבוע כשפגש ברטלה בהילטון את מירה, סטודנטית שונאת גרמנים שמלצרה במקום. הם התאהבו ונישאו, אבל לא לפני שברטלה התגייר. "היה לי ברור שאני מתגייר," אמר פעם בראיון. "הייתי אחד הגרמנים הראשונים
לברטלה ולאשתו נולדו חמישה ילדים. כשהוא נשאל על הקשר שלו איתם הוא מעדיף להתחמק: "עיזבי, זה סיפור מסובך," הוא אומר.
עם הגיור הגיעה גם ההתנדבות לצה"ל: ברטלה עשה שלושה חודשי טירונות, שבסיומם שובץ לשירות מילואים, כולל במלחמת יום כיפור.
12 שנים שימש כשף קונדיטור במלונות הילטון בתל אביב ובירושלים, עד שהחליט לצאת לדרך עצמאית. תחילה פתח ברטלה מאפייה וקונדיטוריה ביהוד, ואז בסוף שנות ה,80- פתח את בית הקפה הראשון שלו בבית שלמה אליהו, באבן גבירול תל אביב. עד מהרה נפתחו שניים נוספים.
ברטלה עבד במאפייה ביהוד,ואילו אשתו דאז,מירה, ניהלה את בתי הקפה בהצלחה רבה. אבל אז עלו
חייהם האישיים של הנס ומירה על שרטון. היה זה בעקבות הרומן שניהל הנס בן ה47- עם ליאת, מלצרית בת .17 בשלב הראשון שלאחר הגירושים המשיכו בני הזוג לנהל יחדיו את העסק, אבל עד מהרה קרס הכול כמו סופלה שהוצא מהתנור טרם זמנו, וברטלה מצא את עצמו לבד, על הגג בדרום תל אביב.
חבל ההצלה הגיע דווקא ממי שהיתה המתחרה שלו באותם ימים: רשת קפולסקי שהציעה לו עבודה כקונדיטור. חמש שנים החזיק בג'וב שכלל עבודה מארבע לפנות בוקר ועד שעות הערב. "יותר משאני איש עסקים, אני איש עבודה, והעבודה בעמידה על הרגלים היתה השיקום הנפשי שלי," הוא אומר.
בקפולסקי פגש את גלית, קונדיטורית הצעירה ממנו ב24- שנים ולשעבר מתמטיקאית ")עשיתי בגרות של חמש יחידות במתמטיקה ובפיזיקה בכיתה ח,("' שהעיסוק במדעים שעמם אותה והיא נסעה ללמוד קונדיטוריה בצרפת. המפגש הוליד אהבה וחתונה. גלית היא גם מי שדחפה אותו לנסות שוב את דרכו כעצמאי, אחרי שהחליט לעזוב את "קפולסקי," וזה לא היה קל.
"אחרי שנשרפתי ונכוויתי קשות, לא רציתי לגעת שנית בתחום הקונדיטוריה," הוא מספר. "אבל גלית רצתה מאוד וניסתה לשכנע אותי, עד שיום אחד היא אמרה לי: 'אני פותחת קונדיטוריה, איתך או בלעדיך. אתה בא או לא'? אז לקח לי חמש דקות להגיד לה כן."
השניים התמקמו במקום אשר לכאורה קרוב לתל אביב, אבל למעשה הכי רחוק שאפשר: באזור התעשייה סגולה בפתח תקווה, בלב המוסכים המשחירים.
הקונדיטוריה נקראת על שם בתם בת השמונה של בני הזוג: גאיה ברטלה. תחילה סיפקה הקונדיטוריה עוגות למסעדות ולבתי קפה, ואז החלה גלית ללחוץ לפתוח בית קפה משלהם, נוסף על הקונדיטוריה. בשנה האחרונה הם עשו זאת, ופתחו בית קפה בסמוך לקונדיטוריה בסגולה.
יום שישי בבוקר, בחוץ גשם זלעפות, הקונדיטוריה מלאה. אנשים באים לקנות "ברטלה" לשבת. הוויטרינות הגדולות מלאות בטרטלים עם פירות העונה, בעוגות מוס, בעוגיות מקרון, בשטרודלים, ובמאפים מלוחים. מעל אחת הקופות מחייכת דמותה של גאיה, הנראית כשהיא עוסקת במלאכת האפייה. בבית הקפה ליד, מתרוצצת גלית כשעליה תלוי רומי, בנם בן השמונה חודשים של הזוג.
הפסלים של ברטלה, ברבורים ושאר ציפורים העשויים כולם מסוכר מנופח, שהם התחביב והאהבה האמיתית של שלו וזיכו אותו בעבר במדליות רבות בתחריות שונות – מקשטים את בית הקפה. הם עדות כמעט יחידה לעברו, שכן ברטלה של הימים האלה כבר אינו אותו גבר שרמנטי, עטור מצנפת לבנה המונחת על רעמת שערו, אלא גבר מבוגר, בן ,61 ממושקף ומקריח ")כשהיו לי שערות חבשתי מצנפת, היום כבר לא צריך,(" שמאוד מאוד זהיר במילותיו.
אחרי הסיבוב הקודם, אתה לא חושש מכך שאתה שוב עובד עם אשתך?
"ההפך. הדבר שהכי מצער אותי הוא שמאז שפתחנו את בית הקפה, גלית לא עובדת איתי כל היום. אנחנו מסתדרים מצוין."
ואם כבר פתחת בית קפה, למה לא לשחזר את ההצלחה התל אביבית?
"אני מודה, סגולה זו לא תל אביב, אבל אין מה לעשות, יש אילוצים, אני עדיין פוחד. אבל זה לא בהכרח הסוף, יש הצעות להתפתח."
אתה מתגעגע לברטלה הסלבריטאי?
"להיות סלבריטאי זה דבר שבא והולך, זה לא מה שחשוב. לא נשארו לי חברים מהתקופה ההיא. כל מי שהכרתי אז – מפורסמים או שכנים – כולם נעלמו מחיי. יצא לי לדבר עם אנשים שעברו משברים קשים בחייהם, והם סיפרו לי שהם חזרו לעצמם בזכות הסעד הנפשי שנתנה להם עבודה הקשה, וזה מה שאני עושה היום. את כל עבודת הניהול אני משאיר לגלית. בעצם, אפשר להגיד שאני כאן בגלל אשתי."
נא להמתין לטעינת התגובות
