אושר גדול
כשתרצו הפוגה מהקלישאות המוכרות, סורו למסעדת בית תאילנדי, אחת המסעדות הטעימות בתל אביב
וכל זה בשביל עוד פילה דניס בשמן זית ועשבי תיבול? בשביל עוד כבד אווז ברוטב שוקולד לבן? כמה צרכנים כבר יש אצלנו לכבד אווז ברוטב שוקולד לבן? (ומה התירוץ שלהם? ), כמה אנשים מתעוררים בבוקר ואומרים לעצמם, אח, אם רק היתה כאן עוד גרסה עדכנית אחת לעוגת שוקולד חמה, החיים בישראל היו טובים באמת?
הגיע הרגע שבו לפחות חלק מהשפים אצלנו חייבים להתחיל להפנים: "בישול שמתבסס על טכניקות צרפתיות עם נגיעות מזרח תיכוניות ותיבול מהמזרח הרחוק" זו לא סיסמת מכירה, זו הודאה בכך שגם אתה מעתיק. די.
לפעמים הבנאדם רוצה הפוגה מקלישאות הקבב טלה-פילה דניס-עוגת שוקולד, שהפכו כאן ממנות אוכל מכובדות לקלישאות. אז אם לבנאדם הזה יש שכל, הוא ישים פעמיו למסעדת בית תאילנדי, אחת המסעדות עם האוכל הכי טעים בתל אביב.
למרבה השמחה, עושה רושם שכמעט כל העולם יודע את זה. וכך, כשהגענו לבית תאילנדי כל השולחנות היו תפוסים. מזל, ככה היה לנו זמן לשבת על הבר (מומלץ בחום), להריח את הריחות הנפלאים של בישול תאילנדי אותנטי שעולים מהמטבח, ולהעיף מבט סביב.
בית תאילנדי הוא פלא עיצובי. זו מסעדה עם מחצלות קש ומשהו שנראה כמו חיקוי לעלי דקל, ובכל זאת היא הצליחה לעצור שנייה לפני הקיטש ובדיוק במקום שבו היא מקום מתוק.
וכך, כשאתה יושב על הבר ומריח את הריחות הנהדרים שעולים מהמטבח (אם היה לכם מושג איך נפתח לי התיאבון ברגע הזה, שבו נזכרתי בריחות של בית תאילנדי, הייתם עוזבים הכל ורצים לשם), לאט לאט אתה מוצא את עצמך אלפי קילומטרים מפינת בן יהודה-בוגרשוב, במקום שבו המילים קאנום צ'ן נאם קתי הן שירה.
קאנום צ'ן נאם קתי (תבשיל על בסיס חלב קוקוס, דג קצוץ, שורשי תיבול וקארי אדום חריף, עם כדורי דג, בזיליקום וירקות טריים על גבי אטריות סיניות) הוא תבשיל שבעצם מסביר כל מה שצריך לדעת לא רק על הבית
המנה המופלאה הזו נאכלת, כרבות מהמנות במטבח התאילנדי והוייטנאמי, בשיטת "עשה זאת במו ידיך". המנה מגיעה בצלחת עמוקה (המנות כאן הן מנות של בישול תאילנדי ביתי גם בגודל, רעבים לא תצאו) מהבילה עד גדותיה בנזיד המשובח ובמבחר ההפתעות שהוא טומן בחובו, כשעל צלחת נפרדת מגיע מבחר גדול של עשבי תיבול שאותם אתה אמור לערבב בנזיד, כך שבעצם כל כף שונה קצת מקודמתה.
מורכבות הטעמים, ההרמוניה שלהם והגיוון העצום במרקמים (החל מפיסות ירקות השורש הקשות וכלה באטריות הרכות והחלקות) הופך את המנה הזו למושלמת. צריך לחכות עד שמתקינים אותה (כ-40 דקות , לפי המלצרית, בתכל'ס או שלקח פחות או שהזמן עבר מהר, כי נהנינו מהמנות הראשונות), אבל זה שווה כל רגע.
בזמן שהמתנו למנה הנהדרת הזו אכלנו מו יאנג, פרוסות דקות של בשר לבן (בתאית בשר לבן זה "מו", תכתבו לעצמכם את הבדיחה) שנצלה והוגש עם רוטב פלפלים פיקנטי וחמצמץ. השילוב בין החריפות הצוהלת של הפלפלים ובין כובד הראש של הבשר יצר גם כאן מנה מורכבת וטעימה להפליא.
עוד מנה ראשונה מוצלחת היא סלט עוף קצוץ שתובל בנענע, בכוסברה, בבצל סגול, בפלפל חריף ובמעט לימון. זו אולי מנה פחות מפתיעה מקודמותיה, וכזו שניתן למצוא גם בתאילנדיות אחרות, אבל התיבול המדויק והטעמים העדינים הפכו גם אותה למעדן.
אם אחרי כל זה נשאר לכם מקום, מה דעתכם לנסות ולהתיידד עם פאד קאפאו לאד קאו קאי דאו? (אני לא מדבר מילה בתאית, אני סתם נהנה לכתוב את השמות האלה כאילו שיש לי מושג). זו מנה של בשר בקר קצוץ, מתובל בשורשי תיבול תאיים, עלי בזיליקום, בצל, שום ופלפל חריף. כל העסק מגיע עם חביתת ירק (או ביצת עין) מלמעלה, והוא טעים כמו שהוא נשמע. לקינוח נהנינו מאורז דביק עם מנגו טרי, שכמו כל דבר אחר במסעדה הזו היה טרי וטעים.
השארנו פחות מ-200 שקל לארוחה נהדרת, הודינו בקידה למלך תאילנד שתמונתו תלויה על הקיר וחזרנו, בטיסה ישירה, לארץ הכבד אווז בשוקולד לבן. מה אני אגיד לכם: דברים שרואים מכאן לא רואים משם.
בית תאילנדי, רח' בוגרשוב 8, תל אביב. טל': 03-5178568
נא להמתין לטעינת התגובות
