כוכב עליון
מקיטון קטן ומלוכלך שבו עמדו נשים, מרטו עופות וניקו דגים מסריחים, הפך המטבח לחדר מרכזי ומעוצב, שהוא על הדרך גם לב הבית, חדר אירוח ובעיקר מתחרה רציני לסלון
המטבח, שהיה פעם חדר סגור ומרוחק משאר חלקי הבית, טריטוריה מובהקת של האשה, הפך ברבים מהבתים למטבח פתוח, יחידה אחת עם הסלון. מקיטון קטן ומלוכלך שבו עמדו נשים, מרטו עופות וניקו דגים מסריחים, הפך המטבח לחדר מרכזי ומעוצב, השייך לכל בני המשפחה, ואפילו מארחים בו אורחים. הוא מתחרה רציני לסלון, וייתכן שאף יכבוש את מקומו. לפחות טכנית, אפשר היום להיות שפית בסלון - ואם מתעקשים לגוון, אז ליידי במיטה וזונה במטבח.
הממצאים המרתקים על המהפכות שעברו על המטבח ובני הבית שסביבו, לקוחים מעבודת הדוקטורט של קרן קולן, שהיא הראשונה שנעשתה בארץ על המטבח. קולן חקרה את הנושא במשך שלוש שנים, ובעבודה שלה, במסגרת החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, היא סוקרת, בין היתר, את השינויים שעבר המטבח בישראל בעשורים האחרונים (כולל פרק מעניין מאוד על ההיסטוריה של חברות המטבחים הישראליות הגדולות) ומנתחת את הקשר שלהם לשינוי במעמד האשה בארץ.
קולן, 38, גדלה בכרמל שבחיפה. היא בת בכורה במשפחה בת שלושה ילדים, אביה היה ראש תחום ב"רפא"ל" ואמה ניהלה במשך 20 שנה את סניף מפלגת שינוי בחיפה. בצבא שירתה בחיל רפואה כמש"קית קישור וגיוס, ומיד עם השחרור "התגייסה" לאקדמיה, וסיימה תואר ראשון ושני בגיאוגרפיה ולימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה. שנה נוספת למדה תכנון ערים בטכניון. המוות של אביה דחף אותה ללמוד גם עיצוב פנים.
קולן: "המוות של אבא זעזע לי את החיים. אבא היה אדם ש'נדבקים' אליו בכל מקום בעולם. אדם חם, חכם, כריזמטי, תמיד מחייך ומסביר פנים. כשילדים אחרים היו עושים מסיבות בבית ו'מעיפים' את ההורים, אנחנו ביקשנו מאבא שיישאר איתנו, כי הוא היה אחד מהחבר'ה. זה היה אבא שיוצאים איתו למסעדות ולבתי קפה ומדברים איתו על כל דבר".
בשנת 94' חלה אביה של קולן בסרטן. "התמודדות עם המחלה והמוות זעזעה לי את החיים. קודם חייתי חיים מוגנים ומרופדים. פתאום הרגשתי שאני מאבדת את היקר מכל. אבא נפטר בגיל צעיר מאוד, 56, וכאשר הוא נפטר קיבלתי את התובנה שהחיים קצרים, ושאתה לא יודע מה יקרה מחר בבוקר. הבנתי שהרבה אנשים עושים הרבה פעמים דברים כי זה נוח, אבל הם לא ממש אוהבים מה שהם עושים".
"המוטו שלי הוא שצריך לעשות דברים שאוהבים ושעושים לנו טוב, ליהנות מהחיים ולמצות אותם, כי החיים קצרים, לא צפויים, ואי אפשר לדעת מה יקרה מחר בבוקר. בין השאר זה הוביל אותי ללמוד עיצוב פנים, שזה משהו שחשבתי לעשות מתישהו בעתיד, לא ברור מתי".
אומרת וגם מממשת. קולן עוסקת בכל התחומים שהיא אוהבת: עיצוב, ציור, כתיבה וריקוד. היא מתפרנסת דווקא מהריקוד, כבעלת "הצעד הנכון", בית ספר ללימוד ריקודים סלוניים ולטיניים בחיפה.
גם עבודת הדוקטורט שלה באה מאהבה - אהבה גדולה לבישול סחפה אותה לעבודת המחקר המקיפה ביותר שנערכה בארץ אי פעם על המטבח בישראל. את האהבה לבישול ספגה מהמשפחה. "זה התחיל מסבתא שבישלה נהדר, אמא שהיא אופה מעולה, וגם עם אבא הייתי מבשלת המון. בכלל, אני באה ממשפחה עם אהבה גדולה לבישול והרבה ארוחות משותפות".
המטבח ראוי בעיניה לדוקטורט משלו, כי הוא זכה במהלך השנים למעמד של כוכב עליון. עם יציאת הנשים מהמטבח לעבודה, הוא הפך להיות חדר מרכזי מאוד בבית, חדר שיש לו פונקציות רחבות הרבה יותר מבישול ואכילה.
קולן: "היום החיים ברובם מתנהלים במטבח - יושבים לקרוא עיתון במטבח, ויש אנשים שיש להם טלוויזיה במטבח, מנהלים שם ארוחות משפחתיות, ואפילו מארחים לכוס קפה במטבח. לחדרים אחרים אין כל כך הרבה פונקציות - לאמבטיה נכנסים כדי להתקלח, ולחדר שינה בעיקר נכנסים כדי לישון".
בעבר המטבח היה חדר קטן, סגור ולא מעוצב. היו בו ארונות גבוהים עם ידיות פשוטות וכמה מדפים ומגירות שהיו נתקעות באמצע הפתיחה. לא היו אז תנאים כמו עיצוב ותכנון, וכל הנושא של הנדסת אנוש, שגורמת לכך שהכל יהיה נוח וזמין, לא היה מפותח.
המטבח של סבתא היה החלק הלא אסתטי והלא נקי של הבית. הסבתות שלנו היו מורטות שם נוצות של עופות ומנקות את הדגים על השיש. גם לא היו מכשירי חשמל - הכל קיצצו וריסקו ביד. אחרי הכנת האוכל נשארו שם לכלוך וריחות כבדים מאוד. מהסיבה הזאת המטבח של פעם הופרד משאר חלקי הבית על ידי הול, מרוחק מחדרים אחרים, פינה נפרדת ללא קשר עם אף חדר בבית.
היום העבודה במטבח כמעט סטרילית. המזון מגיע נקי וארוז סטרילית, ולעתים קרובות קפוא. העבודה הפכה נקייה יותר, וזמן הכנת האוכל התקצר. נוספו מכשירי חשמל, שצריך יותר מקום בשבילם, לכן המטבח הלך והתרחב וגדל.
המטבח המודרני הוא מטבח חכם ברמת אבזור גבוהה. יש בו פתרונות אפסון מקסימליים ודגש על עיצוב ויופי. הוא עשוי חומרים איכותיים ועמידים, עם דגש על הנדסת
העיצוב יותר קליל. לארונות המטבח המודרניים יש רגליים קטנות, הם לא בהכרח צמודים לרצפה, ויש שימוש נרחב יותר בדלתות ארון עשויות זכוכית צרובה או צבועה. כל האווירה במטבח השתנתה.
המטבח הפך צבעוני, עליז ומזמין יותר, האביזרים, הכלים והמכשירים החשמליים צבעוניים ומעוצבים. הכל נייד, מודולרי ונשלף, ושפע של שכלולים הופכים את החיים במרחב קלים ונעימים.
יש שינוי דרמטי גם במיקום המטבח בחלל הדירה.
פעם המטבח היה חלק מופרד ומוקצה, היום הולכים על "המטבח הפתוח" או החצי פתוח, שמשתלב בדרך כלל עם הסלון. זמן הבישול התקצר מאוד, מימים שלמים או שעות ארוכות לבישולים של חצי שעה עד 40 דקות. הכיריים ממוקמים בסביבת חלון, ואם יש אדים או ריחות, הם נספגים על ידי קולט אדים.
פרק מרתק נוסף בעבודה של קולן הוא בדיקת הקשר בין השינויים שעבר המטבח לשינוי במעמד האשה. עד לפני שני דורות הגברים עבדו ולמדו, ומקומן של הנשים היה בבית, או יותר ספציפית במטבח.
תפקידן העיקרי היה לבשל ולגדל את הילדים. באמצע שנות ה–70 כבר הרבה נשים יצאו לעבוד, והשינוי התבסס בשנות ה–80. גיל הנישואים הממוצע התחיל לעלות (22 בשנות ה–60, 26 היום), הפער בהשכלה בין גברים ונשים הצטמצם לחלוטין, ואחוז הנשים בשוק העבודה נמצא בעלייה מתמדת.
השאיפה היא לשוויון בין גברים ונשים, ואף שבפועל עוד לא הושג השוויון, מגמת השוויון משתקפת במטבח.
קולן: "שינוי המטבח והשינוי במעמד האשה הם שני תהליכים שקרו במקביל. המטבח של פעם היה טריטוריה כמעט בלעדית של האשה. הבעל והילדים לא נכנסו לשם בכלל. מאז שנוספו למטבח עוד ועוד מוצרי חשמל, התפנה זמן מעבודות המטבח, והנשים ניצלו את הזמן הזה כדי לצאת לעבוד וללמוד".
"עם התפתחות תעשיית המזון הקפוא והמהיר, המטבח הפך להיות החדר של כל בני המשפחה. נכנסים לשם גם הבעל והילדים שחוזרים מבית הספר או מהעבודה ומחממים לעצמם ארוחות".
"גם הרגלי קניית המזון השתנו, וזאת עבודה שכבר לא מוטלת רק על האשה. פעם האשה הייתה יורדת למכולת שליד הבית ועושה קניות, או הולכת לשוק. היום יש מגה–סופרים וקניון, וגם הגבר והילדים עושים קניות של מזון, והקניות האלו נתפסות כסוג של בילוי. המטבח הפך למקום פתוח שכל בני הבית נכנסים אליו, והבישול והתעסקות בו הם לא רק של האשה".
העבודה של קולן מצביעה גם על קשר מובהק בין אופי המטבחים בארץ והמנטליות הישראלית. אופנות המטבח מושפעות מהמגמות שמגיעות מחו"ל, אבל הטרנדים מותאמים לצרכן הישראלי.
קולן: "המשפחות בישראל גדולות יחסית, והישראלים קונים כמויות גדולות של מזון. אנחנו מתאפיינים גם ביצר אגירה של מזון שקשור לעבר שלנו כעם בשואה, וגם למציאות של מלחמות ולחשש ממחסור.
כל זה מוביל לכך שאנחנו, הישראלים, זקוקים להרבה מקום אחסון, והמטבחים שנמכרים כאן מספקים את זה. לדעתי זה יילך וישתנה. כבר היום רואים מגמה של שינוי, כי יש הרבה רווקים שקונים מעט".
מהו הטרנד ששולט מבחינת העיצוב?
"האוכלסייה כאן מורכבת מתרבויות שונות. לכל תרבות יש המאפיינים שלה, לכן אין סגנון אחד שולט, ונמכרים כאן מטבחים מסגנונות שונים, החל מהמטבח המודרני, הקל והאווירי, המעוצב ממתכת וזכוכית, ועד המטבחים הכפריים הקלאסיים. אין סגנון אחד, אבל יש מגמה, והמגמה כרגע היא ללכת על קווים מאוד נקיים, טקסטורה חלקה, שילוב של אלומיניום ונירוסטה, הרבה זכוכית וידיות ארוכות. בחפצים ניתן לראות מגמת רטרו - חזרה לשנות ה–60 וה–70. אפשר למצוא כלים שימושיים בכתום, למשל, וחלק מהטוסטרים והקומקומים מעוצבים בצורה מעוגלת שמזכירה את אותן שנים".
איך נראה המטבח שלך?
"התחשבתי באילוצים. רציתי את הכי יפה בעלות הכי נמוכה. המטבח שלי הוא מטבח חצי פתוח, וזאת לדעתי השלמות. את החלק היפה של המטבח - המקרר, השולחן, התנור וחלק ממשטח העבודה - רואים מהסלון, והחלק 'הפחות נקי', זה של הכיריים והכיור, מוסתר. בחרתי חרסינה לבנה פשוטה, ועליה ציירתי שושנה בלבן וצהוב. הארונות עשויים מפורמייקה חלקה עם טקסטורת עץ בצבע אגס, והקירות צבועים בצהוב מאוד עדין בגוון 'חמאה מומסת'. המקרר בצבע אפרסק–אוף וייט, וגם הרצפה בצבע אפרסק בהיר. הקבלן נתן את השיש הכי פשוט עם גרגרים של שחור–לבן ואפרסק, לכן בחרתי בכיריים ובתנור שחורים, שנותנים סוג של אלגנטיות למטבח. כמובן שיש במטבח פרחים, סלסילות מיוחדות ובקבוקים יפים, ובניגוד למקובל הוספתי גם שטיח שמוסיף חמימות לחלל. יצרתי מטבח מאוד הרמוני, חם נעים ועדין".
תני טיפים לעיצוב המטבח.
"אנשים היום מודעים לצרכים שלהם, אבל קשה להם לראות בדמיון את התוצאה הסופית. לכן אני ממליצה לשבת עם מעצב, לשטוח את הצרכים ולספר את הסיפור של ההתנהלות במטבח, כולל התייחסות לדברים כמו 'האם אני ימני או שמאלי'. אני גם מציעה לאנשים לחשוב מעבר לצד הפונקציונלי של 'איזה סוג ארונות אני צריך', ולהתייחס למטבח כאל מרחב חברתי, תפקודי ואפילו תרבותי.
"עוד דבר חשוב הוא לא להיות קורבן אופנות המטבח. אנשים מאוד מושפעים מהטרנד האחרון. אם למשל הטרנד הוא ללכת על מטבח בחום כהה, לא חייבים להיסחף אחרי זה, כי זה לא מתאים לכל בית ולכל אדם. אני מציעה דווקא לתת ביטוי לאני האישי, ולבחור מטבח שמתאים לצרכים ולאישיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
