אסכולת פרנקפורט
איך נראה המטבח שלהם, איפה הם אוהבים לאכול ומה תמצאו אצלם במקרר? מדור חדש ודו חודשי יפרגן לכם טעימה ממטבחם של בשלנים חובבים ומוכרים בתחומם. השבוע: מעצבת האופנה דורין פרנקפורט מספרת על חיבתה למסעדת הקנטינה ומה לא תבשל לעולם
איפה את עושה את החג?
"אנחנו שבט די גדול, אז אנחנו בדרך כלל מתחלקים. מיקי, בן זוגי, ואני יוצרים משפחה גדולה כי לכל
אחד מאיתנו שתי בנות, וחוץ מזה יש לי שתי אחיות ואח ולו אחות וזוג הורים, אז אין לנו כאלה חוקים ברורים לגבי אצל מי עושים את החג. בשבועות היינו אצלי, ולכן בראש השנה כפי הנראה נתארח אצל הורי".
את אוהבת לארח?
"מאוד. אנחנו מאוד טובים באוכל ובאלכוהול, ואני לא חושבת שיש יותר שמח ומשמח מזה. אני אוהבת אוכל של בית ותמיד מעדיפה לארח בבית מאשר לצאת לאכול במסעדה. אנחנו מארחים ומתארחים המון. אני לא צריכה סיבה בשביל לארח. ביום ראשון שעבר, למשל, הזמנתי את הורי ככה סתם לארוחת ערב".
איך נראה אירוח אצלכם?
"זה תלוי בהרכב הנוכחים. במטבח יש לי שולחן גדול שפעמים רבות הארוחה מתקיימת סביבו. בפאטיו המצוי מאחורי הבית יש שולחן ל-16 איש, וגם בגינה יש לנו שולחן גדול, ואם מזג האוויר מתאים זה הולך מצוין יחד. אנחנו מארחים כמעט תמיד סביב שולחן ובדרך כלל זה נמשך הרבה מאוד שעות".
מי הבשלן העיקרי בבית?
"כנראה אני. מדי יום אני חוזרת מהעבודה ומבשלת. עבורי זו אתנחתה למוח, וכמו שיש אנשים שנרגעים עם כוס קפה, אני נרגעת עם הבישולים. אני מגיעה הביתה, לובשת טרנינג, וברגע שאני עם המחבת ביד, אני מרגישה בבית. הבנות יושבות מאחורי ומכינות שיעורים, ועם הגב למשפחה אני שומעת דברים שלא בטוח שהיו מספרים לי אלמלא זו הייתה הסיטואציה. זה גם נובע מפינוק, אני לא אוהבת אוכל שהיה במקרר".
מה את מבשלת?
"הכל. מפסטה עם קישואים ועד כדורי בשר באורז פראי, למרות שאני בכלל לא אוכלת בשר. אני אישית מאוד אוהבת מאכלי קדירות, מקוסקוס ועד קינואה עם ירקות ועדשים. אני לא אוהבת אוכל דקיק. סלט בייבי עם רוקפור וחביתה מבחינתי זה לא אוכל. אני אוהבת חצילים על האש, פלפלים קלויים, פסטות, אורז ונודלס.
"לא חשוב אם זה מזרח אירופה, מזרח ים תיכון או מזרח רחוק, אני אוהבת אוכל מתובל וטעים. אני יכולה לארח לארוחה קיצית עם טרטור ובירה או ארוחת קדירות, אבל אם זו ארוחת חג, אין סיכוי שלא יהיה אוכל יהודי".
על מה לא תוותרי בארוחה?
"על סלט. תמיד יש סלט בצד ואני אוהבת לחלק אותו לצבעים. למשל, סלט אדום רק עם בצל סגול, עגבניות, פלפלים אדומים, עלי סלק, צנוניות ורימונים, או סלט ירוק של פראסה (כרישה), שומר, מלפפון ופלפל ירוק".
איפה את עורכת קניות?
"כבר שנים שאני מזמינה בטלפון מוצרים מהסופר מ'נטסל', וירקות אני מזמינה מ'ארץ אורגנית'. יש לי את מאפיית 'הדקל' ליד הבית - אצלם אני קונה לחמים, ואת העוגות אני קונה אצל 'קלודין' בבורסה או ב'לחם ארז'".
איך את מקשטת שולחן?
"מפיות בד הן חובה. יש לי כאלה בכל הצבעים ואני מעדיפה שולחן עץ חשוף עם מפית לכל אורח מאשר מפה. אצלנו שותים יין בארוחה, וכששותים - זה גם נשפך. מפית אפשר להחליף ברגע ומפה זה סתם סיפור של אי נוחות. אצלי על השולחן יש כל מיני סרוויסים והם לא אחידים. צלחות עוגה משוק הפשפשים
מה תפקידו של קרצמן בכוח?
"אצלי במטבח כולם מבשלים, גם מיקי וגם הבנות. זה ממש לא המקדש שלי וגם חברה יכולה להיכנס ולעזור. מיקי אוהב בשר ומבחינתו אם זה שרוף ויש עשן, אז זה מושלם. הוא אחראי אצלנו על הברביקיו והוא מסוגל להדליק רק לעצמו גריל פחמים בשביל סטייק טוב".
מה לא תבשלי לעולם?
"אני גם לא מבשלת איברים פנימיים ושום דבר עם מרגרינה. אני גם לא עושה עוגות וקינוחים. אני קונה ודואגת לקוסמטיקה - אם זה גלידה אני אוסיף פירות יער ואעשה כך שהדזרט ייראה יפה עם כמה תותים ועלי נענע. אני קונה בקונדיטוריות ובמאפיות שלי, מוסיפה גלידה ב'אלדו' ומקבלת את הקומפלימנטים שמגיעים לאנשים אחרים".
האהבות הקולינריות הגדולות שלך?
"לחם ושוקולד, אני לא יכולה לדמיין חיים בלעדיהם. לחם מדהים עם שמן זית, טיפה בלסמי ובצל זה גוד אינף בשבילי, וזה יכול להיות כל לחם וכל שוקולד, מפרה ושוקולד 'השחר' ועד השוויצרים הכי הכי מפונפנים. אני מאוד אוהבת שוקולד".
מה את אוכלת בעבודה?
"בגט חם שאני קונה למטה עם חמאה ומלא ירקות טריים. אני אוכלת כל מה שאסור וזה שאני רזה זה סוג של נס. אני תמיד חושבת שיום אחד אני אקום שמנה בטירוף".
באיזה ספר בישול את הכי נעזרת?
"הספר של חיים כהן ואלי לנדאו שמיקי צילם, ולכן גם שיחק לי המזל וטעמתי חלק גדול מהמנות בו. הוא מצוין ויש בו המון מתכונים מעולים".
באיזו מדינה הכי נהנית מהאוכל?
"הודו. האוכל שם ארומטי, מעניין, מפתיע, מחמם, עשיר ומגוון. מארוחות הבוקר עם הפפאיה והמנגו ועד העדשים של הערב. כולם נוסעים להודו וחוזרים רזים, ואני תמיד חוזרת עם עוד שני ק"ג".
הכינו פתחי מילוט: באירוח צריך לקחת בחשבון שלא כולם אוהבים את המנה היחידנית שהחלטת
עליה, וצריך להכין פתחי מילוט כדי שלכולם יהיה מה לאכול בארוחה.
לא להשתגע: עדיף להכין אוכל פשוט ולא להתאמץ יותר מדי, כדי שלא תגיעי לארוחה רצוצה ומיוזעת.
צריך לזכור שאנשים באים בשביל הקטע החברתי ולא כדי שהמארחת תפליא בכישוריה.
תמהיל אנשים מוצלח הוא תמהיל מפתיע: כשאני מארחת אני משתדלת שלא כולם יכירו זה את זה. אצלי אין גטאות של גיל. יש צעירים יותר ופחות, ולא כולם מכירים את כולם.
אלכוהול: אין משהו שאלכוהול טוב לא יכול לסדר, מיין ועד ערק וודקה - תלוי מי בא להתארח. נחמד אם אתה יודע מה האורחים שלך אוהבים לשתות כדי שאפשר יהיה להכין להם מראש.
שולחן ערוך ומוקפד: אל תוותרו על שולחן ערוך. לי זה מאוד חשוב אפילו אם זה רק ארוחה עם הילדים ביום שישי. תמיד נחמד שיש כמה נרות וקישוטים וסרוויס שונה, שנותנים תחושה שעכשיו אנחנו במשהו אחר.
אוכל יבש: "יש לי מזווה עמוס בקינואה, בעדשים כתומות וירוקות ובפסטה. אני לגמרי מוכנה
למלחמה הבאה".
תבלינים: "המטבח שלי קורס תחת הנטל של הכמון, הקימל, הכורכום, עלי הדפנה, הציפורן ומה לא. אני מתה על תבלינים ואני מרבה להשתמש בהם".
סילאן: "אני שמה אותו במרקים, בצלי ובצ'ולנט צמחוני, זה נותן צבע ומתיקות להכל".
בצל ירוק: "אני אוהבת לפזר בצל ירוק מעל כל מאכל. זה נותן ארומה וחדות לתבשיל".
לצאת בחוץ: קנטינה - "לאו דווקא בגלל האוכל, אלא יותר בגלל האווירה המיוחדת והנעימה".
אבו נאסאר- "מסעדת דגים טעימה בעג'מי ביפו שאני אוכלת בה הרבה עם הבנות".
מינה טומיי- "זה נחמד, זה טעים והמחירים ממש סבירים".
נא להמתין לטעינת התגובות
