מועדון ארוחת הבוקר
בכפר חסידים, בינות עצי זית, מסתתרת ארוחת בוקר מפנקת במיוחד. ואחרי בליסת הלחם החם והביתי, הגבינות והסלטים, שווה לתת קפיצה לחנות הצמודה ולהצטייד בשלל תופינים הביתה
תחילת הסאגה אי שם בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת. הרב יחזקאל טאוב מהעיר יבלונה שבפולין מחליט למרוד בהנהגת החסידים המסורתית, ולעלות עם כמה עשרות משפחות של חסידים לארץ ישראל.
המעשה גרר תגובה חריפה מצד הממסד החסידי, שראה בעלייה לארץ מעשה אסור, ואיים על הרב יחזקאל בחרם. אולם טאוב היה נחוש בדעתו, ובשנת 1925 הגיע לארץ עם כ-500 איש מחסידיו וקנה אלפי דונמים של אדמה. בכסף שהביא איתו מפולין הוא הקים יישוב באזור שייך אברק וחרתיה.
אל הרב הצטרפו גם שלוש אחיותיו ומשפחותיהן, ובהן גם אריאלה הקטנה, אחייניתו של הרב, ולימים אמו של אהוד יונאי שמנהל היום את "כרמי זית", והוא שחשף בפנינו את הסיפור הנפלא הזה.
אז, עליית החסידים נראתה כהגשמת החלום הציוני לראשי היישוב בארץ.
הנה הם מצליחים למשוך אחריהם גם את המתנגדים הגדולים ביותר ליישוב הארץ. רבים ממנהיגי היישוב דאז עלו לרגל לשייך אברק, לחזק את ידי החסידים. אולם כעתה כן אז: באו, בירכו, אפילו הצטלמו, ועזבו. החסידים, שלא היה להם שום מושג בעבודת האדמה, איבדו מהר מאוד את כל הכסף שאיתו באו ארצה, וכעבור שנה בערך החלו לסבול חרפת רעב.
מרדכי יונאי, אביו של אהוד, הגיע לכפר חסידים זמן קצר לאחר הקמתו. שם הכיר את אריאלה, לימים נשא אותה לאישה
במלחמת יום כיפור נהרג בקרב יוסי, אחיו של אהוד. אהוד חי אז בארצות הברית, והיה עיתונאי בכיר בירמ חון אמריקני רב תפוצה. ההורים איבדו את המוטיבציה לנהל את המשק, וכעבור מספר שנים ביקשו מאהוד שימ חזור ויקבל עליו את הניהול. הוא אכן שב, והעמיד את המשק על הרגליים, כשהוא מתמקד בעיקר בנטיעת זימ תים ובייצור שמן זית.
לפני עשור הכיר ינאי את שושי, שכנתו זה 36 שנים, שמשום מה לא הזדמן לו להכירה קודם. השניים התאהבו, נישאו, ונולד בנם יובל, דור רביעי למשק יונאי. אנחמ נו הגענו לשושי ואהוד יונאי לאכול ארוחת בוקר, אחרי ששמעה של זו הגיע אלינו מכמה וכמה מקורות, ולא אנחנו נפספס עניין שכזה.
בתחילה חששנו. בכפר חסידים? ארוחת בוקר? האמת, חשבנו שמדובר במשפחה דתית, אולם משפחת יונאי היא מהחלק החילוני במושב, שמחציתו דתיים, מחציתו חילוניים, והעסק עובד נהדר. אלו, כמו אלו, מכבדים האחד את אורח חייו של האחר, אינם כופים את עצמם על החלק האחר, וכולם חיים יחד בהרמוניה.
בצל עצי הזית, בבוסתן קטן ומלא קסם, ערכו לכבודנו כמה שולחנות שכוסו במפות משובצות. היה זה אחד הימים החמים שמביא איתו האביב, אבל החמסין לא חדר אל גן העדן הקטן שבו ישבנו. ואז התחילו להגיע אל השולחן כל הדברים הנפלאים המרכיבים את הארוחה הכי כיפית ביום, לפחות לדעתי. ובכפר חסידים, בינות לעצים, דומה שהם היו נפלאים עוד יותר.
סלט ירקות טרי, כמובן, חביתות חמות עם תוספות לפי בחירה, עוד כחמישה-שישה סלטים שונים, צלחת גבינות עזים, לחם שנאפה במטבח הקטן של שושי שאחראית לאמ רוחה, ריבות מעשי בית, זיתים מעשי בית, ממרחים מעשי בית, הכל טעים כל כך שבא להמשיך ולהמשיך, לקחת עוד מסלט החצילים ההוא, מהגבינות ההן, עוד כוס קפה או תה, עם עוד לחם וחמאה וריבה.
אחרי שעתיים וחצי של הנאה גדולה הבנו שאין מה לעשות, חייבים לפנות את המקום, נכנסנו לחנות הקטנה שבמקום, קנינו שמן זית וזיתים ושאר מוצרים מעניינים שהיו שם, שילמנו 50 שקל לאדם תמורת ארוחת הבוקר, ובהתחשב במה שאכלנו, לא בטוח שהם הרוויחו עלינו כל כך הרבה.
כרמי זית, משק יונאי, המייסדים 26 כפר חסידים. טל': 04-9846053, 054-4517299
נא להמתין לטעינת התגובות
