טורס דל פאינה - ארץ הטרקים
הפארק שבדרום צ'ילה מאפשר טיול של מספר שעות או של ימים רבים. בדרך מחכים סלעים עצומים, אגמים, קרחונים ויערות עבותים
הפארק משתרע על פני ממדים עצומים, וכולל 15 פסגות מעל לגובה 2,000 מטר. בשל גודלו, הנופים בפארק מגוונים וכוללים מלבד הטורוסים גם אגמים, קרחונים, פסגות מושלגות, פיורדים, יערות, וצמחייה מגוונת. בניגוד לאזורים סמוכים אחרים בפטגוניה, שרובם מדבריים, האקלים באזור הפארק מאפשר את קיומה של צמחייה ענפה ושפע בעלי חיים שניתן לצפות בהם ממרחק קצר.
מסלולי ההליכה הרבים יוצרים הזדמנויות מדהימות למפגש בלתי אמצעי עם כ-105 מיני עופות (גם מינים "אקזוטיים" ונדירים כמו קונדור ופלמינגו) ו-25 סוגי יונקים (פומות, אלפקות, שועלים).
למרות שהפארק פתוח לתיירים כל השנה, מזג האוויר באזור הפכפך, ולא כדאי להמעיט בערכו. התקופה הנעימה ביותר לביקור, אך גם הצפופה ביותר, היא בחודשים דצמבר עד מרץ. אבל תקופה זו היא גם ההפכפכה ביותר עם כמות ממטרים משמעותית ורוחות חזקות הנושבות מכיוון הקרחונים. בביקור בחורף טמון סיכון מכיוון שחלק ממסלולי ההליכה יהיו סגורים ומכיוון שחלק מן הספינות יהיו מושבתות.
באופן עקרוני, היציאה לטיולים בפארק מתבצעת מהעיר פורטו נטאלס (Puerto Natles), הנמצאת במרחק כ-150 ק"מ מהפארק. מדובר בעיר קטנה ואפורה שכלכלתה מתבססת ברובה על התיירות הנכנסת לפארק.
מהעיר יוצאים מדי יום מספר אוטובוסים של חברות שונות לפארק, בדרך כלל מוקדם מאוד בבוקר ובשעות אחר הצהריים. מרבית הדרך אינה סלולה ולכן אורכת כשעתיים וחצי עד שלוש שעות. במהלך עונת התיירות (ספטמבר עד מארס) יוצא מדי יום אוטובוס מאל-קלפטה שבארגנטינה המגיע במישרין לפארק (נסיעה של כשש שעות), כך שמטיילים רבים משלבים
שדה התעופה הקרוב ביותר מצוי בפונטה ארנאס (Punta Arenas) ובו נוחתות טיסות של LAN ו-SKY Airlines מפורטו מונט ומסנטיאגו דה צ'ילה. חברת האוטובוסים Fernandez מפעילה כל שעתיים אוטובוס בין שדה התעופה של פונטה ארנס לפורטו מונט, מרחק שלוש שעות וחצי נסיעה. אופציה מעניינת נוספת במיוחד עבור חובבי הקרוזים היא שיט מפורטו מונט לפורטו נטאלס, הנמשך ארבעה ימים וכולל תצפית על נופיה המדהימים של הקרטרה אוסטרל.
האוטובוסים מפורטו נאטלס עוצרים בשלוש תחנות בפארק: בכניסה לפארק, שם משלמים את דמי הכניסה לפארק (28 דולר הניתנים לתשלום בפסו צ'יליאני במזומן בלבד), במעגן פודטו (Pudeto catamaran dock) שבקצה הדרומי של אגם פהווה (Lago Pehoe), ובתחנת האדמיניסטרציה של הפארק.
בנקודות אלו גם ניתן לתפוס את האוטובוס חזרה לפוארטו נטאלס בסוף הביקור. בתוך הפארק פועלים אוטובוסים וסירות מהירות המאפשרים למטיילים המעוניינים בכך לחוות את המסלולים הארוכים של הפארק ללא מפגש אינטימי עם כל אבן ואבן, לקצר חלק ממקטעי ההליכה ולהחליפם בתחבורה מהירה יותר. ובכלל, בפארק תשתית תיירותית מסודרת, מקצועית ומפותחת, הבאה לידי ביטוי אפילו ברישום של כל הנכנסים לפארק שמבצעים הפקחים מטעמים של מעקב אחר שלום המטיילים.
הפארק פונה לתיירים מכל הסוגים ומכל הגילאים: החל ממוצ'ילרים צעירים וכלה בפנסיונרים מיטיבי לכת. גם המסלולים הקשים ביותר בפארק עמוסים בפנסיונרים ספורטיביים, בעיקר מאירופה, הצועדים במרץ רב ולעיתים קרובות מצויים בכושר טוב יותר מן הצעירים. סיורים מאורגנים בני יום אחד יוצאים באופן קבוע במשך העונה מפורטו נאטלס, אבל סיורים אלו כוללים בעיקר נסיעה באוטובוס ברחבי הפארק עם מספר עצירות באטרקציות המרכזיות.
מי שמעוניין להתנסות בטרקים בפארק חייב ללון בו לפחות לילה אחד, מכיוון שמשך הזמן בין האוטובוס הראשון שמגיע לפארק לאוטובוס האחרון שעוזב אותו לא מותיר מספיק זמן למסלולי ההליכה.
בפארק 250 ק"מ של מסלולי הליכה ברמות קושי שונות, וחשוב להקפיד ולהיצמד למסלולים המסומנים. כדאי להתייחס לזמנים המצוינים בשלטים בחשדנות משום שכיוון ההליכה, תנאי מזג האוויר והכושר האישי של המטייל עשויים להשפיע עליהם באופן דרמטי.
El Circuito – מסלול מעגלי (7 ימים) ומסלול ההליכה הפופולרי ביותר בפארק. בדרך כלל המסלול מבוצע כנגד כיוון השעון מלגונה אמרנגה. הקטע הארוך ביותר הוא 30 ק"מ אולם החלק הקשה ביותר הוא הטיפוס התלול לפסגת Paso John Gardner הכולל תצפיות מדהימות, אבל לעיתים קרובות גם חשוף לרוחות חזקות ממערב. חשוב לדעת כי בחודשי החורף המסלול סגור לפעמים בשל שלג כבד וכי במסלול זה לא ניתן להימנע מנשיאת ציוד קמפינג.
ה-W – מסלול בן 5 ימים הכולל למעשה מספר מקטעים שניתן לעשות ביחד או בנפרד, כך שהצורה הנוצרת מחיבור המסלולים דומה לאות W. זוהי אלטרנטיבה פופולרית במיוחד בקרב מוצ'ילרים ישראלים. ניתן להשלים את המסלול ללא ציוד מחנאות באמצעות לינה ב-Refugios השונים ברחבי הפארק.
The base of the Torres del Paine – לקצרים בזמן הרוצים להוציא את המקסימום מן הזמן המוגבל שברשותם לטרק, מומלץ בחום לעשות מסלול זה (4 שעות לכל כיוון). הטרק שמתחיל בסמוך ל-Hosteria las Torres כולל שני מקטעים של שעתיים, כאשר המחצית השנייה של המקטע השני היא טיפוס תלול למדי על סלעים עד לנקודת התצפית על הטורוסים.
זהו מסלול ברמת קושי בינונית, שחלק מן המקומיים בפורטו נטאלס מציגים כמסלול שניתן להשלים ביום סיור היוצא מפורטו נטאלס וחוזר חזרה באותו היום, אבל לוחות הזמנים של ההסעות הופכים את השלמת הטרק למשימה בלתי אפשרית, אלא אם ניחנתם בכושר גופני של אצן מרתון.
הפארק מציע שלוש רמות לינה: מלונות – יש מעט חדרי מלון באזורים שונים בתוך הפארק אבל מחיריהם נעים בין 300-180 דולר ללילה לזוג; Refugios – מעין הוסטלים המציעים חדרים משותפים לשישה אנשים, ארוחות חמות ומקלחות, ומחיריהם נעים באזור ה-40-30 דולר ללילה לאדם; ומחנות אוהלים, שחלקם סמוכים ל-Refugios. חשוב לדעת כי ניתן לשכור ב-Refugios את מרבית הציוד הנדרש לטרקים (אוהלים, שקי שינה, כלי בישול וכו') במחירים סבירים יחסית.
בעיקר בחודשים דצמבר עד פברואר כדאי להזמין מראש את הלינה בפארק מכיוון והביקוש גדול מן ההיצע. למעוניינים לעשות את טרק ה-The base of the Torres del Paine ומוכנים להשקיע סכום נכבד בלינה, מומלץ לנסות ולהזמין חדר במלון Hosteria Las Torres, הממוקם ממש בנקודת היציאה.
לבעלי תקציב מוגבל יותר כדאי לנסות להזמין מיטה בחדרים המשותפים של Refugio Las Torres או ללון במחנה האוהלים הסמוך לו, המרוחקים כ-200 מ' מן המלון. חשוב לדעת, שניתן לקנות מגוון מוגבל של מצרכי מזון בחלק מאזורי המנוחה, או, לחילופין, להיכנס לאחד מן ה-Refugios לארוחה, אולם שתי האופציות מלוות במחירים מופקעים ולכן כדאי להצטייד במוצרי מזון מחוץ לפארק.
למי שמתכוון ללון בנטאלס, כדאי לקחת בחשבון כי בגלל ההיצע המוגבל של חדרי מלון בפורטו נטאלס מצד אחד, והביקוש הגבוה מצד שני, מחירי בתי המלון בעיר אינם פרופורציונליים לרמתם. בכל מקום בצ'ילה כדאי להקפיד ולשלם בדולרים מכיוון ותיירים המשלמים בדולרים פטורים ממע"מ בשיעור של 21 אחוז בתחום הקולינארי. למי שרוצה להתנסות בארוחת אסאדו פטגונית אמיתית כדאי לנסות את מסעדת Asador Patagonico שברחוב Arturo Prat 158 בפורטו נטאלס.
נא להמתין לטעינת התגובות
