דרכון לונדון: כל מה שחדש בבירה הבריטית
בלונדון מתחדשים עם דוכני "פן אקספרס" לעוברות ושבות, חנות גדולה ומגניבה במזרח העיר וגם בר יין איכותי ומודע לעצמו. הלית קולט ביקרה בכולם
הפריט הכי חיוני בתיק היד של הבחורות הלונדוניות הוא לא ליפסטיק, לא גז מדמיע וגם לא דיסק און קי (מסגירה פה דברים אישיים, כן?), כי אם מחליק השיער. האנגליות שבהן אוהבות להחליק ולחמצן את שיער הקש הישר והבלונדיני ממילא ככל שרק מתאפשר, הלא-אנגליות מנסות לאלף שיער אפריקאי, איטלקי או ברזילאי וללמדו שיעור מתקדם בכוח המשיכה.
זה לא כל כך פשוט: הפן של הבוקר מחייב תוספת חום לפני הפאב של הערב, ומי שהוציאה את המגהץ לטיול מחוץ לתיק, דינה להתקרזל אימים.
לא עוד: הבירה האנגלית מתמלאת לאחרונה
מובילים את המשחק החבר'ה של Hersheons עם חמישה דוכנים ברחבי העיר (כולל אחד ב"טופשופ") וחוקים מאוד פשוטים: באים בלי לקבוע תור, בוחרים סוג החלקה, משלמים 27 ליש"ט, יוצאים עם שיער בובה. יעיל גם לשיער ישראלי, שלעולם יעדיף להתנער בחוזקה ולחזור לטבעי הפרוע.
Hersheons Blow Dry Bar
Harvey Nichols
SW1 7RJ
אני זוכרת את הפעם הראשונה שלי כאילו הייתה אתמול: את דפיקות הלב המואצות, הבלבול המהול בסקרנות, הכמיהה לפעם הבאה עוד לפני שהפעם הזאת נגמרה.
הביקורים הבאים שלי ב"אורבן אאוטפיטרס" היו מרגשים לא פחות וארוכים הרבה יותר; ככה זה כשחוקרים לעומק כל פינה נידחת (הלו, מחדד עפרונות בצורת מצלמה זה אסנשל!) בחנות כל כך גדולה.
אז מה בעצם הופך את "אורבן" לכל כך מגניבה? התמהיל הבלתי צפוי של המוצרים? המוצרים הבלתי צפויים בעצמם? השיווק הנועז, קו נטוי חצוף, של "מתלה לסבון בסגנון וינטג'" ו"גרבי רטרו סרוגים"?
לפי אנשי הסופר-חנות החדשה LN-CC, כל התשובות נכונות. ממוקמת אופנתית בשכונת דולסטון (ולא דלסטון, איי?) שבמזרח העיר, LN-CC מכונה בפי בעליה "קונספט צרכני חדשני" על אף הקריצה הארוכה ל"אורבן".
השטח הענק (450 מ"ר) מעוצב בסגנון יוניסקס נקי ומחולק לחדרי נושא, עם סלקציה מוקפדת של בגדים, נעליים, ספרים, מוזיקה ואקססוריז.
לכו על: מעיל בלשים חיוור של מזון מרטין מרג'יאלה (1,254 ליש"ט) וצמיד צמות צבעוני מכסף של אליסה נורטון (240 ליש"ט).
אני הולכת על: עוד סיבוב ב"אורבן".
LN-CC
Shacklewell Lane
E8 2EZ
התשובה הקבועה שלי לשאלה "מה את אוהבת לשתות" הייתה פעם "הכל, והרבה", חצי משפט מחץ שעם הזמן נמתח, קוצץ, שובש ולבסוף גם הוחלף.
השנים סיננו החוצה לא מעט משקאות מטרידים (מבוגרים, אימרו לא לסמבוקה) וחלחלו פנימה הרבה אחרים מטריפים (גו גו גולדוואסר!), והיין לעולם שמר על מקום טוב באמצע. בתור משקה. לא בתור נושא לשיחה פילוסופית וגם לא בתור משכנתה לבית קיץ בקרואטיה.
מקום שקורא לעצמו "בר היין הטוב בלונדון" הוא, אם כך, מקום שמאיים לצקצק יותר מדי ולהשתכר פחות מדי - עד שנותנים לו צ'אנס, ולא מתחרטים. ב"וינוטקה" מגישים 25 סוגי יין בכוס, 285 בבקבוק, שני תפריטים ומאות בקבוקים הביתה מחנות היין העצמאית.
לא באנו לאכול, אבל אישונים פוזלים שכנעו אותנו לנשנש כופתאות תפוחי אדמה מעושנות עם פלפלים חריפים וגבינת צ'דר (5.95 ליש"ט) וסביצ'ה מקרל עם ירקות מיורקשייר (6.50 ליש"ט). איתם המליץ המלצר שננסה פינו נואר של "זינק" מאלסקה, שעלה 28.45 ליש"ט, והיה עשיר וקטיפתי כמו שאנחנו אוהבים.
מוסר השכל: אל תסתכלו בקנקן, וגם לא בסלוגן.
Vinoteca
Seymour Place
W1H 5BD
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם