גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


זינוק לאתמול: מסעדת הקזינו

בתל אביב של שנות העשרים המקום הטוב ביותר למצוא בו מנת חמין הגונה בשבתות היה "הקזינו", מיזם ענק ומופרך ברחוב אלנבי שמשך אליו את כל הסלבס המקומיים - מביאליק ועד אחד העם

ניר דודק, על השולחן | 25/5/2008 7:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אם חשבתם שהשילוב בין סלבריטיז, אוכל וזוהר התחיל במסה – טעיתם. בשנת 1922 החליט יזם תל אביבי מאודסה בשם סלומון קרזנובסקי שהעיר צריכה חיי לילה אמיתיים ומנה גדושה של זוהר. כך נולד "הקזינו".

הוא היה ענק, נוצץ ומופרך, מיזם הזוי מהסוג שתל אביב התמחתה בו מאז ומעולם."הקזינו" מעולם לא היה קזינו, אלא היכל מהודר לאוכל ולנשפים, שנבנה על עמודים בתוך הים בקצה רחוב אלנבי. התנאי היחיד של קרזנובסקי להשקעה היה כביש שיגיע ישירות אל פתח המבנה. אם תהיתם אי פעם מדוע רחוב אלנבי תופס בקצהו הצפוני פנייה חדה מערבה, הנה התשובה.

אחד העם ביקר  ב"קזינו" וגם ביאליק קפץ לחמין בשבתות. בספר "בתי הקפה של תל אביב" מסופר על ד”ר רפאל אופלטקה, הרופא הראשי ומנהל משרד הבריאות של מחוז תל אביב, שהיה מופיע בשבת, נמהר ומתנשף בשעה 10 בדיוק, "וטרם ישב על הכסא היה מצווה: צ’ולענט! צ’ולענט! מנה הגונה של צ’ולענט עם קישקע ועם בעבאלאך!".
"מזרקות של מים ואש וחשמל"

המקום פשט את הרגל בתוך שנה, בשל הוצאות האחזקה הגבוהות והעובדה שאפשר היה לפתוח אותו רק באביב ובקיץ. החורף היה פשוט סוער מדי, ומדי שנה שלפו הגלים מזכרת מהמבנה: פעם חלון, פעם מעקה, וחורף אחד אפילו קיר שלם.

בשנת 1923 נקנה הקזינו על ידי שני

בעליו של קולנוע "עדן", וייסר ואברבנאל, שהחליטו שהמבנה הלוויתני זקוק לרענון תדמית.

בחזית הוצבו שני עמודי פירוטכניקה, והמודעות זעקו על "מזרקות של מים ואש חשמל, הזורקות ביום נטפי מים משובבות נפש, ובלילה הן זורקות אש חשמל קרה ומרהיבה".
קזינו
קזינו צילום: יחסי ציבור
מלצרים בחליפות סמוקינג שייטו על גבי פרקט ושטיחים ירוקים, סועדים ישבו בכורסאות קפיציות, ועל החלל המרכזי שלט בר עצום, עשרים מטר אורכו, שהקיף את החדר.

שלטונו של החמין ההונגרי

לנשפים הסוערים, שנמשכו לעיתים עד שלוש לפנות בוקר, באו מיטב בלייני העיר - הגברים בחליפות ייצוגיות, והנשים בשמלות ממשי מיובא או במעילי פרווה בחורף.

ומה אכלו? באירוניה מצערת, לא פירט המוסד היוקרתי במודעות את המאכלים המוצעים בו והסתפק בהבטחה, שמדובר ב"ארוחות מהשורה הראשונה, וכל מיני תרגימה". השמועה אומרת שמנת הבית המועדפת היתה החמין ההונגרי.

כדי לשמור על האווירה האקסקלוסיבית ולשפר את הרווחיות, החליטו בעלי הקזינו לגבות דמי כניסה ("הזמנת מינימום" בתל אביבית של היום). "אם לא נשים הסייג הזה", תירצו לעירייה, "יהיה הקזינו מלא משפחות משפחות של מפצחי גרעינים, מטופלים בילדים צורחים, שיואילו לקחת מקום בקזינו וישבו שעות שלמות".

גם הבעלים החדשים פשטו את הרגל כעבור שלוש שנים. המקום החליף ידיים עוד פעמיים, ובכל פעם הידרדר עוד.

בשנת 1939, כאשר קירות המבנה התפוררו והגשרים שקשרו בינו לבין רחוב אלנבי הוצפו מים, החליטה העירייה לגאול את הקזינו מייסוריו. בפיצוץ מרובה סקרנים שקע המבנה אל תוך הים. רק אדם אחד, שהתקרב למבנה קצת יותר מדי, נפגע מן הפיצוץ. היה זה היזם המקורי, קרזנובסקי.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים