אירלנד: חגיגה של היסטוריה, תרבות וצבע
טיול באירלנד כולל כבשים, גבעות ירוקות, אויר צח, בירה מקומית ואנשים נחמדים לרוב. המסע בין עשרות האתרים ההיסטוריים והנופים האופייניים הוא חגיגה לכל החושים
האי האירי מחולק למדינת אירלנד ששטחה 70,000 קמ"ר, וחיים בה כ-4 מיליון תושבים, ולצפון אירלנד, שהיא חלק מבריטניה, שטחה 13,000 קמ"ר, וחיים בה כמיליון וחצי תושבים. הגבול היחידי בין שני החלקים, הוא זה המסומן במפה, וניתן לעבור מחלק אחד לשני ללא שום מחסומים.
עד שנות העשרים הייתה לאירלנד היסטוריה סוערת בת מאות שנים, שעיקרה מאבק נגד השלטון הבריטי. היום אירלנד הצפונית שקטה, ומי שרוצה יכול לטייל בה בכיף. הנוף דומה, היופי משגע לא פחות, השפה זהה בשני החלקים, וכל ההבדל הוא שהכבישים טובים יותר בצפון, וקונים שם בשטרלינג ולא ביורו.
נתחיל באזור הרי וויקלו (Mountains Wicklow), הנמצאים דרומה ממנה. חגיגת הירק תלך ותגבר בגני פאוארסקורט (Powerscort Gardens) ובמפל הנושא אותו שם, שהוא הגבוה במפלי אירלנד. גני פאוארסקורט הם בין היפים באירלנד, ונמצאים במרחק של 20 ק"מ בלבד מדבלין. מי שיבקר בתקופת חג המולד יוכל ליהנות מביקורו של סנטה קלאוס בגנים, חוויה מיוחדת לכל ילד ומבוגר.
באיזור וויקלו נמצא אתר נזירי בפינת חמד בין אגמים קטנים ופלגי מים גלנדלוך (Glendalough). באתר מגדל עגול המתנשא לגובה של 33 מטרים, והקשור בסיפור קליטת הנצרות באירלנד הקלטית. הנזירים הצליחו להשתלט בתחכום רב על מקומות פולחן, על מועדי חג קלטיים ולנצר אותם, ובכך נמנעו מעימותים והצליחו באלגנטיות להעביר את הקלטים על דתם.
העיר קילקני מפגישה את המטייל עם פרק חשוב בהיסטוריה של אירלנד. זוהי עיר ימי ביניים מוקפת החומה, שהאנגלים ישבו בתוכה והאירים מחוצה לה, כדי למנוע השפעות מזיקות שלהם על האנגלים ה"נאורים". מצודת קילקני יושבת על נהר הנור החוצה את העיר.
משם ממשיכים מערבה לאחד האתרים המרשימים ביותר באירלנד, סלע קאשל (Rock of Cashel). ההאגדה מספרת שהסלע הופל על ידי השטן במעופו ומאז הוא חזר ונכבש, נבנה ונהרס במשך 1,000 שנה על ידי מלכים ובישופים, עד שהפך לבסוף לאתר עליה לרגל.
עברנו כבר כמה אתרים, וכיאה לביקור באירלנד, הגיע הזמן לשלב קצת אלכוהול בטיול. דרומה מקאשל נמצאת מזקקת הוויסקי של מידלטון (Midleton). נכון שעדיין ניטש הוויכוח מי המציא את הוויסקי, האירים או הסקוטים, ונכון גם שסקוטלנד ניצחה את אירלנד בהיקף ובכמות. בנוגע לאיכות, המטיילים מוזמנים לשפוט בתום הסיור.
מעט צפונה מקורק, השנייה בגודלה בין ערי אירלנד, נמצא אתר עם סיפור פיקנטי, שתוכלו לקחת בו חלק. אם מטפסים למצודת בלרני ומנשקים את האבן המפורסמת, מקבלים את הזכות לשקר באופן חופשי במשך שבע שנים. מקור הסיפור במלכה אליזבת' הראשונה, שטענה שהבעלים של המצודה סיפרו לה הרבה סיפורים במשך שנים בעזרת לשונם החדה. אם עליה זה עבד, אז למה לא?
נסיעה מקיינסל (Kynsale), לאורך החופים הדרומיים בכיוון מערב מביאה לפרק עתיק נוסף באירלנד. מעגל האבנים הפרהיסטורי דרומבג (Drombeg Stone Circle) בן 2,000 שנים, שהיה חלק מפולחן הקשור לגרמי השמים שעזר בקביעת לוח השנה.
ממשיכים צפונה דרך באנטרי (Bantry), עיירה קטנה שבה נמצא "בית המלשין". בזמן המרד האירי נגד השלטון הבריטי ב-1796 עמד צי צרפתי לנחות בבאנטרי ולהצטרף למורדים. ריצ'ארד וויט זיהה את האניות והזעיק את הבריטים, ולאות הוקרה על "פועלו", הוענק לו בית בבאנטרי במתנה.
צפונה משם אפשר לצאת לסיבוב בחצי האי הטרשי בירה (Beara), שהתיירים עדיין לא ממלאים את כבישיו הצרים, עובדה השומרת על אותנטיות ועל אווירה קסומה. נהגי האוטובוסים האיריים זוכים כאן להערצה מצד המטיילים על הוירטואוזיות בנהיגה בכבישים הצרים של האי, וכל זאת בצד שמאל של הכביש.
היום הבא יוקדש לטבעת קרי (Ring of Kerry), סיבוב חובה שעושה כל אחד משלושת מיליוני התיירים המבקרים באירלנד בכל שנה. בטבעת קרי יש נופי מים, צוקי חוף, מפרצים, הרים, פארקים ירוקים, מצודות ואיים, שילוב ייחודי של כל היופי שמציג עבורנו הטבע. אין פלא שטבעת זו היא אזור התיירות המבוקש והידוע ביותר באירלנד.
מי שמגיע לאזור לא יכול לפספס ביקור בבית
בהמשך נגיע לכפר סנים (Sneem), כפר ציורי היושב בטבעת על שפך נהר ששמו כשם הכפר והיוצר לשון ים צרה. בכפר נמצאת אנדרטת "עץ הפלדה" לזכר נשיא אירלנד לשעבר, סי. או'דיילי. כל זה נחמד ויפה, אך מה שבאמת מעניין אותנו הוא הקשר הישראלי. האנדרטה היא תרומתו של נשיא ישראל לשעבר, חיים הרצוג, בעצמו יליד אירלנד.
סופה של טבעת קרי יביא אותנו לפארק הלאומי של קילרני - חגיגת אגמים, זרימות, יערות ואפשרות למסלולי הליכה קלים. קילרני היא העיר הקטנה המתויירת ביותר באירלנד. מלבד דאבלין, מספר מקומות הלינה בה הם מהגבוהים באירלנד כולה. אף על פי שהיא מצטיירת כצפופה ומלאה בתיירים, היא מצליחה לשמור על אותנטיות ואינה ממוסחרת.
טיולים בעיר הקטנה יובילו אתכם למקומות מקסימים ונסתרים. אין כמו ללכת לאיבוד ולמצוא עצמכם במקומות חדשים ויפים, שלא הייתם מגיעים אליהם עם מדריך תיירות. חוויה נחמדה היא לעלות על כרכרה וליהנות מיופיו של המקום.
עוד בירה ועוד מצב רוח
מי שלא בילה בפאב עד עכשיו, הגיע הזמן. הפאב האירי היה בעבר מקום לגברים בלבד שכללו שכרות, גסות ואלימות. היום הודות לליברליזם ולמהפכה הפמיניסטית, זהו מוסד שוויוני ומתורבת. מעבר לשתיית הבירה, הוסיפו בפאבים ארוחות קלות, בעיקר בצהריים, הקרנת ערוצי טלוויזיה (בעיקר ספורט) והחשוב מכל לנו כתיירים, שירה אירית מסורתית.
חפשו את הפאבים עליהם מופיע השילוט Traditional Irish Music. בפאב יושבת קבוצה קטנה של מנגנים, לעתים נגן בודד, וחגיגת זמר אירית נחמדה מובטחת. המוסיקה איננה כרוכה בתשלום, אבל יצפו מכם שתזמינו שתייה במשך הערב.
אירי ממוצע אינו מסתפק במשקה אחד, הוא מריק אל קרבו מספר לא קטן של Pints (כשני שליש ליטר, מידה לכוס בירה מקובלת) במשך הערב. האירים עומדים במקום שלישי באירופה בשתיית בירה אחרי גרמניה ודנמרק, אנחנו אפילו לא קרובים.
צפונה מקילרני נמצא חצי אי יפה נוסף הנקרא דינגל (Dingle), צוק צר ויפהפה עם נופי ים ואנשים חברותיים. כאן נמצא הר בראנדון שגובהו 953 מ', ההר השני בגובהו באירלנד. חוץ מיופיו של הטבע אפשר לראות כאן שרידים של Beehive Huts - מבני אבן המזכירים איגלו, ששימשו בעבר למגורים, והיוו חלק מצורת המגורים בתקופה הנוצרית-הקלטית.
נמשיך לדרך טראלי (Tralee) לכיוון הנהר שאנון (Shannon) הארוך בנהרות אירלנד. שומרי הטבע ואיכות הסביבה ישמחו לדעת שאין בנהר תנועה מסחרית ומימיו אינם מזוהמים. ניתן לחצות במעבורת וניתן לעשות הקפה דרך לימריק (Limerick).
אחרי לימריק אפשר לבלות בבונראטי (Bunratty), שבה מצודה יפה וכפר אירי מסורתי משוחזר. חלק מהבתים הועתקו לכאן בזמן בניית נמל התעופה הגדול שאנון הנמצא קילומטרים ספורים ממערב. משם איננו רחוקים ממה שנחשב אתר הטבע המרשים ביותר באירלנד, צוקי מוהר (Cliffs of Moher). אלה הם צוקים המתנשאים לגובה של 200 מטרים ולאורך שמונה קילומטרים בחוף האוקיינוס האטלנטי.
אנחנו מגיעים ל"ארץ הגזירה" של אירלנד, אזור הבארן (The Burren) המצוי צפונה מצוקי מוהר. כולו סלעים אפורים, עצים מועטים, צמחיה דלילה ומעט מים, ובכל זאת מדהים ביופיו.
באמצע המאה ה-17 שלט באנגליה אוליבר קרומוול, שעמד בראש צבא הפרלמנט, וניצח במלחמת האזרחים את צבא המלך. אחרי נצחונו הוא ערך מסעות עונשין לכל מי שתמך במלך. אחרי שהרג אלפים מבין האירים הקתולים שתמכו במלך, שלח אחד מקציניו לחפש מקום מתאים להגליית אחרים. הקצין חזר מהאזור כשהוא מדווח כי "זהו אזור שאין בו עץ כדי לתלות אדם, אין בו די מים כדי להטביע אדם, ואין בו די קרקע כדי לקבור אותו". זה נשמע מתאים לקרומוול שהפך את הבארן לאזור הגליה.
נשוב לציביליזציה בדמותה של גאלווי (Galway) התוססת, הנמצאת בקצה אזור הבארן ובפתחו של חצי האי קונמארה. אם תגיעו לגאלווי בחודשי הקיץ, חפשו את מופעי סיאמסה (Siamsa), מופע שירה וריקודים אירים - נחמד להפליא.
קונמארה (Connemara) הוא חבל ארץ מיוחד, שבו מגוון רב של נופים, משטחים חשופים ועד ליערות עבותים. שם נוכל לראות את כריית הכבול המשמש כחומר הסקה ביתי וכחומר זיבול לחקלאות. השם קונמארה הוא גם שמו של זן סוסי הפוני שמגדלים פה והוא נפוץ מאוד. טיול קצר באזור יגלה לעיניכם אוכלוסיה קטנה מאוד שחלקה עוד שומרת על השפה העתיקה של האירים – גאלית.
בפארק הלאומי של קונמארה ניתן לצאת לטיולים רגליים קצרים, ובסמוך לפארק נמצא Kylemore Abbey, מבנה יפהפה שהוקם בעקבות טיול רומנטי של זוג באזור, שהחליט להקים בו את ביתו. כנראה שהכסף לא הווה בעיה במשפחה. מרבית המטיילים לאירלנד מגיעים לקונמארה, וממנה מתחילים את החזרה בכיוון דאבלין.
בדרך לבירה
בדרך חזרה לדאבלין אפשר לבקר באתר הנזירי קלונמקנויז (Clonmacnoise). כמו האתרים הנזיריים האחרים, הוא נמצא בסמוך למקווה מים, הפעם זהו הנהר שאנון. זהו מרכז האי האירי. סנט קיראן, אחד מהנזירים הראשונים, ראה בחלומו עץ הגדל במרכז אירלנד, מורו פתר את החלום וציווה עליו להקים כנסיה באותו מרכז. קלונמקנויז הפך למרכז הדתי החשוב ביותר באירלנד במשך מאות שנים, אפילו האפיפיור ביקר במקום לפני כמה שנים. חשוב לדעת שאתר נזירי באירלנד איננו רק מנזר. זהו מקום ישוב בו גרו מאות אנשים שנוסף לדת, עסקו בחקלאות, במלאכה וקיימו חיי קהילה פעילים.
אנחנו ממשיכים מזרחה בכיוון דאבלין. לפני הגיענו לבירה נבקר בגנים היפניים, בהם יש גם חוות סוסים בה מטפחים זני סוסים משובחים.
אחרי כמה ימי טיול באירלנד הירוקה, הכפרית, נסיים את הביקור בדאבלין, בה יושבת כרבע מאוכלוסיית המדינה. חלק גדול מאתרי דאבלין נמצאים במרחק הליכה זה מזה, ונוח לבקר בהם בטיול רגלי.
האוניברסיטה היוקרתית טריניטי קולג' (Trinity Collage) שווה ביקור בעיקר בגלל אולם הספרייה המדהים שלה. בסמוך לה מוזיאונים אחדים ומדרחוב הקניות המפורסם של דאבלין ברחוב גרפטון. בקצהו St. Stephen's Green - פארק שכדאי לשוטט בו בהפסקת הצהריים ולהצטרף לדבלינאים הממלאים את שביליו ומדשאותיו.
במרחק קצר מהם, נמצאת מצודת דאבלין שהיתה מרכז השלטון הבריטי, השנוא פה במשך שנים רבות. מערבית ממנה תגיעו לשתי קתדרלות מרשימות: קתדרלת Christchurch, בה קבור הסופר ג'ונתן סוויפט שכיהן בה ככומר, וקתדרלת סנט פטריק.
פטריק היה נער בריטי שנחטף על ידי שודדים אירים והובא לאירלנד כעבד לעסוק ברעיית צאן, דבר שהותיר לו זמן רב למחשבה, הרהורים ואפילו חזיונות. אחרי כמה שנים הצליח להימלט חזרה לאנגליה, אך בת קול קראה לו לחזור ולהלך בקרב תושבי הארץ הקלטים ולהביא להם את בשורת הנצרות.
הוא חזר והחל בפעולתו המיסיונרית. יש המספרים שבכדי להסביר לאנשי אירלנד את רעיון "השילוש הקדוש" הנוצרי הוא לקח עלה של תלתן, שהיה מוכר לקלטים הכפריים, והסביר שכמו שעלה התלתן בנוי משלושה חלקים המהווים חלק אחד, כך גם השילוש הקדוש. פטריק הפך לקדוש המקומי הן לקתולים והן לפרוטסטנטים והתלתן הפך לאחד מסמלי אירלנד.
אוהבי הבירה חייבים לבקר במרכז המבקרים של המפעל גינס (Guinness) בן שבע הקומות, ואף לטעום מהבירה האיכותית. בדאבלין ישנם הרבה אתרים הקשורים להיסטוריה המרתקת של העיר, כמו בית הדואר המרכזי בו פרץ מרד חג הפסחא 1916, כלא קילמנהם האוצר בין קירותיו את היסטוריית המאבק לעצמאות משלטון בריטניה ועוד.
טיפ קטן לסיום: אחד הדברים הנחמדים ביותר בביקור באירלנד הם התושבים האירים. בכל מקום בו תפגשו בהם, תגלו עם מסביר פנים ואוהב שיחה. תחושה זו תגבר אם תלונו בלינות הפרטיות הקיימות בכל מקום באירלנד ומופיעות בשילוט כ-B&B.
סער פוקס צוויק היא מנכ"ל חברת www.ypaymore.co.il
הצילומים באדיבות עוזי טאובר
נא להמתין לטעינת התגובות
