ראשי » סגנון » תיירות » מדריכי יעדים » אוסטרליה

המסע לעומק המדבר: טיול אוטובוס באוסטרליה

עומר שיקלר נסע בדרך הארוכה והמאובקת שבין אליס ספרינגס וקיירנס באוסטרליה. המסע במדבר כלל נופים שוממים, חוות בקר בודדות, וקנגורו אחת שתיינית

אין כמו לסיים יום ארוך של נסיעה לעומק האאוטבק האוסטרלי מאשר ישיבה ליד מדורה רוחשת, אחרי שאכלתי ארוחה טובה. מרי הגיעה, נעמדה לידי, הביטה בי בשתי עיניים שחורות ועמוקות, שלחה זוג ידיים לפחית הבירה שלי והתתחילה ללגום. זה היה יכול להיות תיאור שגרתי למדי, לולא היתה מרי קנגורו אפור שהיתה חיית המחמד של בעלי חוות בקר באמצע השממה.

הפגישה עם מרי היתה ללא ספק היה אחד מרגעי השיא של הטיול שלי בערבה שבמרכז אוסטרליה, האאוטבק (Outback), טיול לשטחים עצומים ולא מיושבים המשמשים לגידול בקר לבשר, שרק חבורה קטנה של בעלי חוות וקאובויים גרים בה בחוות מבודדות.

לטיול הזה יצאתי מאליס ספרינגס, בירת המדבר של אוסטרליה. עיקר שמה של העיר יצא לה כנקודה העירונית "הגדולה" ליד האולורו (איירס רוק), הסלע עצום המימדים שהוא אחד מסמליה המוכרים של אוסטרליה, ממש כמו בית האופרה או גשר המפרץ בסידני. הנקודה העירונית הזאת היא בסך הכל עיירה קטנה ושכוחת אל עם כמה רחובות בודדים שבהם מלונות, אכסניות ומסעדות לתיירים הרבים החוצים אותה בדרך לסלע הגדול הקדוש לאבוריג'ינים.

מאליס ספרינגס יצאתי לטיול מאורגן לקיירנס, עיר חוף בצפון מזרח היבשת, המרוחקת מכאן יותר מ-2,000 קילומטר. במשך שלושה ימים עמדתי לנסוע דרך לב המדבר האוסטרלי, כאשר מרבית הנסיעה תעבור בשבילי עפר כבוש.

בשעת בוקר מוקדמת, כשבחוץ עוד די חשוך והקפה עוד לא לגמרי התחיל לעבוד בוורידים, עצר מחוץ לאכסניה אוטובוס אדום ואימתני, וגבר חבוש כובע קאובוי לבן ירד ממנו וצעק "קדימה, יוצאים לדרך!". זה היה אלן, הנהג שלנו, שלאחר שעבר שנים רבות כנהג של "רכבות הכביש" (road trains), משאיות עצומות הגוררות אחריהן שלושה או ארבעה נגררים, החליט לעשות הסבה לנהג בחברת טיולים המעבירה את הנוסעים ברכות אך בנחישות דרך המדבר.

תחילת הנסיעה עברה עלינו באוטובוס המפנק, בו הכיסאות נדמים למיטות כמעט, אך כעבור שעתיים האט האוטובוס את הנסיעה, ופנה לדרך עפר חומה. זהו. התחיל המסע האמיתי.


המסע בערבה

זמן קצר אחרי שנכנסנו לעומק האאוטבק, התגלה הנוף הייחודי שלה: קבוצות קבוצות של קנגורואים נראו רצות במרחק של כמה עשרות מטרים מאיתנו. הצבע החום של אדמת החמרה נשקף לכל כיוון, ורק עצים אפורים קישטו מדי פעם את הנוף.

האוטובוס ביצע עצירות רבות בדרך, כדי שנוכל לחוות את גודלם של המדבר ושל אוסטרליה. באמצע שום מקום שמסביב היה רק חול חום ושמיים כחולים, מקצה אחד של האופק ועד לקצה השני ומעט עננים היו תלויים מעל.

הסתכלתי עד קצה האופק, ולא ראיתי דבר מעשה ידי אדם. הסתכלתי לצד השני - אין כלום. רק מדבר. רוח חרישית נשבה, ויכולתי לשמוע רק שקט. זו היתה חוויה מרגשת ביותר.

תוך כדי הנסיעה במדבר ראינו באוטובוס את הסרט "פריסילה מלכת המדבר", סרט המוכר לכל חובב אוסטרליה, המספר על קבוצת חברים עירוניים הנוסעים במדבר באוטובוס וחווים את הנוף... קצת אבסורדי, קצת מדהים.

את שני הלילות העברנו בחוות בקר, שכדי להזרים כסף נוסף לקופה, מארחות קבוצות כמונו, החוצות את המדבר. זו חוויה מיוחדת במינה לשבת עם הבוקרים הקשוחים על פחית בירה ולשמוע מהם סיפורים על החיים שלהם בלב השום-דבר. וככה גם היכרתי את מרי.

ככל שהתקדמנו לעבר קיירנס, השתנה הנוף ונהיה ירוק וטרופי יותר. קצת אחרי שחזרנו לכביש הסלול ונפרדנו מהמדבר, ירדנו בעקבות אלן הנהג להליכה קצרה בחורשה גבוהה. בסיומה הגענו למפל שוצף עם מים קרירים ורחצנו מאיתנו את אבק המדבר. המשכנו בנסיעה, ולעת ערב הגענו לעיירת החוף שלצד הגרייט ברייר ריף, בחוף המזרחי של אוסטרליה.  

למרות שמטיילים רבים עושים את הדרך הקצרה יותר באמצעות טיסה מאליס ספרינגס לקיירנס,  או בנסיעה באוטובוסים של גרייהאונד הנעים בדרכים סלולות, העדפתי לקחת את הדרך הארוכה, המפותלת והקופצנית יותר. היא לקחה אותי ישר לתוך מרכז המדבר האוסטרלי, חוויה שהיתה ונשארה כאחד הזכרונות הטובים ביותר שלי מהטיול ביבשת הגדולה שם למטה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...