סוף שבוע של קונפורטי: צ'ימיצ'נגה חוזרת לרגע קט
השף אבי קונפורטי נכנע לקבוצת לחץ אימתנית מפייסבוק ולמעריצים בכלל, ומחזיר לסוף שבוע אחד את המנות האהובות של צ'ימיצ'אנגה המנוחה. לקראת האירוע הגדול הוא מספר מה יהיה ומוסיף שני מתכונים

אבי קונפורטי ואמא לילי צילום: רובי קסטרו
השף מדווח כי עם רבים מאותם לקוחות הוא עומד על קשר קבוע באמצעות אי-מיילים. לדבריו, כאשר עזב את צ'ימיצ'אנגה הוא קיבל לא פחות מ-2500 מיילים נרגשים מהסועדים הקבועים. את כתובתם של שולחי המיילים הוא שמר, מה שעזר לו, כשרצה להתייעץ עם הגרעין הקשה של חובבי המסעדה, באשר למנות שיוגשו על שולחנם בסוף השבוע הקרוב. המעריצים התבקשו לבחור מתוך רשימה את המנות החביבות עליהם, וכך הן נבחרו. קונפורטי מדווח כי ההצלחה הפתיעה גם אותו. אלף איש נמצאים עכשיו ברשימת ההמתנה.
למתגעגעים:המנות האהובות של צ'ימיצ'נגה עושות קאמבק -
מוסר ים בגריל עץ, עם ויניגרט עגבניות אש ולימונים צהובים
סלט סביצ'ה סלק סוכר, עם גבינת חורף וויניגרט שקדים

צפרה צילום: יחסי ציבור
אחרי שנה וחצי עדיין מתגעגעים?
צ'ימיצ'אנגה הייתה הבייבי שלי, פתחתי אותה לפני 13 שנה תוך התבססות על מטבח סנטה פה. האוכל והתפריט של המסעדה לא נעלם, אפילו אם בצפרה לא תמצאו את אותם מנות. את המסעדה מכרתי כאשר הייתה עדיין מצליחה, כך שלא הפסקתי לאהוב את המקום. עם זאת, לטעמי היום, צפרה היא מסעדה הרבה יותר טובה ממה שהייתה צ'ימיצ'אנגה.
יש מנות שהבאת איתך מצ'ימיצ'אנגה לצפרה?
לכל מסעדה יש את המסגרת הרעיונית שלה. ישנם דברים שנושקים האחד לשני, ממש כמו שהמטבח המקסיקני והמטבח מהמזרח יכולים להיפגש. לדוגמה: מנת הקלמארי הסגולים מוגשים בצפרה עם יוגורט הודי ורוטב ויניגרט צ'ילי. בצ'ימיצ'אנגה הייתה מנה דומה אלה שזו התבססה על שמנת חמוצה, ויניגרט, צ'ילי, עגבניות צהובות ואגוזים.

מרגריטות בצ'ימיצ'נגה צילום: יחסי ציבור
מה דעתך על מקומן של מסעדות כגון צפרה באקלים הכלכלי הנוכחי?
אני לא חושב שצפרה היא מסעדה למאיון העליון. מדובר במסעדה שכל אחד יכול למצוא בה את מקומו. התפריט הוא בעל מגוון אדיר. אורח במסעדה יכול, אם הוא רוצה, לצאת עם חשבון של 100 שקל או של 1000 שקל.
אני גם לא חושב שצריך להיערך באופן מיוחד לזמני מיתון, זה הכל שטויות. אם לפני חצי שנה קבעתי משכורות מסוימות לעובדים שלי אני לא יכול להוריד אותן פתאום. ישנם ספקים ומגדלים שאני מחויב
אליהם, כך שכל מנה מחושבת עד השקל האחרון. אני למדתי כלכלה באוניברסיטה, ואני יודע שאין לי היום מרווח תמרון להורדת מחיר המנות. המחיר שלי הוא סופי ועל בסיס ארוך טווח. מה שאנשים אחרים עושים זה עניינם.
מדי יום אני מארח 4500 אנשים בסניפי מוזס ועוד 600 בצפרה כך שככל הנראה אני עושה משהו נכון. בסופו של דבר, מה שהכי חשוב לי זה אם המנה היא טעימה או לא, כל השאר זה קשקוש.