הצילו את החציל: מתכון למוסקה בסיסית
רותי רוסו חזרה מסיבוב ג'אנק פוד באמריקה היישר לזרועותיו של חציל שהתחנן שהיא תכין ממנו מוסקה עסיסית ונוטפת. ארבעה שלבים פשוטים ואתם שם
השפע האמריקאי הזה יכול לבלבל. כשמסתובבים בפרברי ארצות הברית, באזורי הספר ובחנויות הצמיגים, לאן שהעין לא מביטה מסנוור אותה הבזק ניאוני של ג'אנקייה. וונדיס וטאקו בל ודאנקן דונאטס ומקדונלד'ס. בתחילה אתה סולד, אבל ברגע האמת מתקשה לעמוד בפיתוי. במיוחד כשיש לך ילדים. זול וזמין כל כך. אבל לא רק. תמיד יש חניה. תמיד אפשר לאסוף עם האוטו. תמיד יש כיסא תינוקות וארוחת ילדים וצ'יפס. האוכל מגיע מיד. לא מחכים לחשבון. אחרי יום עבודה ארוך, גם למכור את נשמתך לשטן יכולה להיות הרגשה של מסז' בקרקפת.
אז אכלנו פיצה ביום הראשון, והירו (סנדוויץ' ענק וארוך) עם אגפלנט פרמז'ן שאין בו כל זכר לפרמז'ן, אלא רק לקצת פחמימות קבורות מתחת לבריכה של גבינה תעשייתית מותכת. ואז עצרנו בטאקו בל, ואז שוב הזמנו פיצה, וביום הפינפון והפיינשמקריות אספנו נקניקים ו'קולד קאטס' (רוסטביף, קורנדביף, פסטרמי) מדלי יהודי, ותקענו אותם עם חרדל ועם קטשופ ועם חמוצים. ושוב פיצה וונדיס וצ'יפס ירקות בשקית פמילי-סייז-אקסטרה-ספיישל-דלוקס שסתמה לכולם את הפה לארבעה ימים, עד שהתרוקנה. וכמה ששנאנו את עצמנו ואת ערמות המרכיבים הלא מזוהים שדחפנו בכל יום לפה, לא הצלחנו להגיד לא לקלילות. ברור למה אומה שלמה יכולה לחיות על הזבל הזה, שמחייך אליהם מבעד לחלונות הגדולים, ולחלל המואר והכלים שלא שוטפים בסוף הארוחה.
בבית חיכה לנו חציל. הוא שכב שם עוד לפני הנסיעה ולא נראה שהתגעגע. כמה ירקות בודדים, כמה ראשים של שום ולימון אחד קשיש הזכירו לנו ימים אחרים. החציל שלא התגעגע התמתח והודיע חגיגית: מוסקה. ומה לעשות: אחרי שבועיים של סופר סייז מי אי היה אפשר להתווכח עם החציל. הדיירים האחרים שיתפו פעולה בשמחה: בזו אחר זו נכנסו לתנור מגשיות אלומיניום קטנות. לארוחות היה פתאום ריח של עגבניות ועלי רוקט טריים עם שמן זית ובושם של פלפל גרוס. השטן נאלץ להיפרד מנשמתנו, ולחפש לו טרף אמריקאי אחר. איזה כיף לחזור.
המוסקה שנבחרה הייתה בסיסית, כמובן. לא מסובכת להכנה, בשרית וכשרה (בלי רוטב הבשאמל). את הטחינה למעלה אפשר להוסיף אם אתם לא יכולים לחיות בלי, אבל זה רחוק מלהיות חובה. אם תעקבו אחר הכללים שלפניכם לא תיפלו, וגם אתם תוכלו לצלול בתוך כשעה (אפילו שעדיף להכין יום קודם) לתוך קרביו של התבשיל המופלא הזה.
החצילים: הבלאדי מעולים, בגלל המתקתקות שלהם, אבל קשים יותר להשגה ומעצבנים יותר לחיתוך. עיזבו. אל תתאמצו. תבחרו חצילים קטנים ובינוניים וישרים ככל האפשר. הם עוזרים אחר כך בחיתוך ובארגון.
החיתוך: שוטפים את החציל, קוטמים לו את הברוש הזה שצומח בקצה, וחותכים אותו לחצי לאורכו. עובדים בסכין חדה, גדולה ולא משוננת חלילה. מצמידים את הצד החתוך של החציל לקרש החיתוך, מצמידים ביד אחת את החציל לקרש, וביד האחרת מתחילים לחתוך במקביל אליו. אם אין לכם מנדולינה בבית - אותו מכשיר שנועד בדיוק לפריסת פרוסות שוות ויפות תוך כדי הורדת פרוסות שוות - זאת הדרך הבטוחה והטובה ביותר.
עובי החיתוך: חצי סנטימטר היה דק מדי והפרוסות נשרפו, או סתם לא היו דומיננטיות מספיק במוצר הסופי. פרוסות בעובי סנטימטר וחצי היו עבות מדי, בשרניות ואגרסיביות. סנטימטר בודד אחד, אולי מילימטר פחות, זה הגודל המושלם.
איך לבשל את החציל: בדקתי מספר אפשרויות. חלק מהפרוסות נמשחו בשמן זית ונבזקו בקורט מלח, ואז נכנסו לתנור לצלייה דו צדדית. אחרות יצאו להשתזף בשמש במעט מלח גס כדי
עגבניות: הכי טוב, כמובן, להשתמש בעגבניות טריות ובשלות, קלופות וקצוצות. טוב, אך מלכלך ומעצבן. ברור שכשרוצים להכין משהו מהיר, על הדרך, שלא מעורבות בו עוד שלוש קערות, קילוף עגבניות לא בא בחשבון. בין החלופות בדקתי את עולמם המופלא של השימורים. רכז העגבניות מרוכז מדי. קוביות העגבניות עמוסות קליפות מדי. רסק העגבניות, בהשוואה לאחרים, הוא הטוב ביותר. בחנויות טבע מצאתי רסק עגבניות אורגני שהיה מתוק וטעים, אבל גם המותגים הרגילים שאפשר למצוא בסופר טובים.
הכנה מראש: כשהמוסקה חמה וטרייה מהתנור, היא מלאה בנוזלים ורכה. כשחותכים אותה היא נמרחת בהתחלה על כף ההגשה, ואחר כך משתטחת על הצלחת. הטעם נפלא, המראה פחות. אם אתם רוצים אותה יציבה, תכינו אותה כמה שעות ואפילו יום קודם, ותנו לה להתגבש במקרר. את מלאכת החיתוך תעשו כשהיא קרה. את החימום, כשהיא כבר חתוכה לחתיכות. השיטה הזאת מעולה גם לפשטידות רכות אחרות וללזניה.
החומרים (לתבנית קטנה, בערך.25x20):
חצי קילו בשר טחון
2 חצילים בינוניים ישרים, פרוסים לפרוסות לאורך
בצל גדול, קלוף וקצוץ
כוס וחצי רסק עגבניות
שן שום גדולה כתושה
חצי כפית מלח + מעט מלח בשביל החצילים
3 כפות שמן זית + מעט שמן זית בשביל החצילים
איך מכינים?
1. מחממים תנור לחום בינוני (150 מעלות ). פורסים את החצילים לאורכם לפי ההוראות שצוינו, מסדרים בתבנית אפייה מצופה בנייר אפייה. הפרוסות יכולות לעלות מעט זו על זו. הן יתכווצו באפייה. מושחים את הפרוסות בשמן זית ובוזקים מעט מלח. מכניסים לתנור, ואופים עד שהצד העליון מזהיב (כרבע שעה). הופכים את הפרוסות, מושחים שוב בשמן, ממליחים, ומחזירים לתנור עד שגם צד זה משחים. מוציאים ומעבירים לצלחת.
2. בזמן שהחצילים בתנור, משמנים מחבת בשלוש כפות שמן זית, ומטגנים את הבצל עד שהוא זהוב ורך - כעשר דקות בלהבה בינונית. מוסיפים את הבשר הטחון ומבשלים עד שהוא משנה את צבעו ולא נותרים יותר חלקים אדומים. מוסיפים את השום, המלח, הפלפל וכוס אחת מרסק העגבניות. מבשלים על להבה בינונית עד שרוב המיצים נספגו או התאדו והתערובת לא נראית נוזלית.
3. מסדרים שכבה הדוקה של פרוסות חציל בתחתיתה של תבנית אפייה. לוקחים פרוסת חציל נוספת ומניחים את חלקה התחתון או העליון (את הרוחב שלה) צמוד לדופן הארוכה של התבנית, כך שהיא תכסה את הדופן ותישפך החוצה. מניחים לידה פרוסת חציל נוספת באותו אופן בדיוק. חוזרים על התהליך עד ששתי הדפנות הארוכות של התבנית מכוסות בפרוסות חציל הארוכות ממנה בהרבה.
4. יוצקים לתבנית את תערובת הבשר. סוגרים מלמעלה בפרוסות החציל שמשתרבבות החוצה. אם נותר חריץ באמצע שאינו מכוסה, מניחים מעליו עוד פרוסה. מדללים את חצי כוס רסק העגבניות הנותרת בחצי כוס מים. שופכים מעל המוסקה. מכניסים לתנור חם (180 מעלות ) לכחצי שעה או עד שהנוזלים התאדו.
5. מומלץ להכין יום קודם ולתת למוסקה להתגבש במקרר, רק מטעמים אסתטיים, שכן אז קל יותר לחתוך אותה לפני ההגשה ולחמם. לא חובה, שכן הטעם מעולה גם בשנייה שהיא יוצאת מהתנור.
נא להמתין לטעינת התגובות
