מסביב להר השחור: ביקור במונטנגרו
רונית מזרחי חזרה ממונטנגרו הקטנה מוקסמת מהאגמים, מאותגרת מהעליות הקשות לפסגות ההרים וגם מבושמת מהפרושוטו הפשוט והמצוין. מישהו אמר מחסום שפה?
במרחק שעתיים וחצי טיסה מארץ הקודש שוכנת לה מדינה קסומה שמתהדרת בנופים הרריים וירוקים, אגמים, מפרצים, ערים עתיקות ובעיקר אנשים כפריים פשוטים ומסבירי פנים בעלי חיוך עם מחסור בשיניים, שמזכירים מעט דמויות מסרטיו של קוסטוריצה. למרות מחסום השפה (המקומיים לא דוברים אנגלית כלל) ניתן למצוא שפה משותפת, להרים כוסית או לשמוע נגינת חליל.
פירוש שמה של מונטנגרו, או צ'רנה גורה בשפה המקומית, הוא ההר השחור. היא שוכנת בחבל הבלקן על הים האדריאטי, ובשנת 2006 הפכה למדינה הצעירה בעולם לאחר שקיבלה עצמאות והשתחררה מחבל הטבור של אימא סרביה. במונטנגרו חיים כ-650 אלף איש, והיא משתרעת על שטח של כמחצית מגודלה של ישראל. המטבע הוא יורו, השפה הרשמית היא סרבית ורוב האוכלוסייה נוצרית אורתודוכסית.
על הכבישים ניתן לראות מכוניות ישנות, בעיקר גולף, לאדה ומשאיות מתקופת מלחמת העולם השנייה. האדריכלות פשוטה, וניכר שהאמנות היא לא הצד החזק של תושבי מונטנגרו. עונת התיירות שלה מתחילה בחודש יוני, וזו התקופה הטובה ביותר לטפס לרכסי ההרים, שבחורף מושלגים אך בקיץ מציגים יופי ירוק ופסטורלי והרים.
האוויר צלול, הפריחה צהובה וסגלגלה, מרבדי הדשא מעולם לא היו ירוקים יותר והאגמים פרושים כעיניים כחולות בעמקים. זהו מקום אידיאלי לעצור בו לפיקניק עם נוף עוצר נשימה, גבינות מקומיות, יוגורט, לחם תירס ופרלינים לקינוח, לנוח על כר דשא עם שמש מלטפת וצמחייה ים תיכונית.
הדרך לפסגות ההרים עלולה להיות חסומה לעתים גם בימות הקיץ, וג'יפים הם הדרך היותר נוחה לעשות זאת. הבית הראשון בו התארחנו שוכן בכפר ניאגושי, ובני הבית מתמחים בעישון חזיר על עצי לבונה (בז'יז'יינה בפולנית). התוצר הוא פרושוטו מצוין המיוצא לרחבי אירופה ומוגש עם ירקות טריים, לחם ביתי ומשקה דבש. ואם באוכל עסקינן, 50% מהמשקים
בביתו של רשקו, שבפאתי פודגוריצה הבירה, יוצא היישר מהתנור המחומם באמצעות עצים מאפה בלקני, פיתה שמו, בליווי יוגורט, ירקות טריים שגדלו בגינה הביתית ומשקה רימונים ביתיים. בימי הקיץ רשקו עולה לביתו הנוסף בהר הנקרא קטון, שם הוא רועה את עדרו ומגדל תפוחי אדמה.
בעיירה ורושה שוכן ביתו של מילו, גבר בן 80 חובב ראקי, משקה מקומי העשוי מענבים. בנהר הזורם ליד ביתו הוא ובנו מגדלים פורלים, ואל מול ההרים המיוערים ניתן לשבת בנחת, להקשיב לפכפוך המים וליהנות מדג טרי וטוב, מתפוחי אדמה ומהחברה הנעימה של האנשים, התרנגולות, הכלבים והסוסים.
חובבי המים יכולים להתענג מהאפשרויות שמונטנגרו מציעה למבקריה. בשמורת הטבע ביוגרד, השמורה הראשונה באירופה משנת 1878, יש אגם מוקף ביער רחב וקסום, מרבדי פרחי שום לבנים ודייגים העומדים על גדת האגם. בשמורה חיים בשלום דובים, זאבים, נשרים וחיות בר שונות ומשונות. מהיער ניתן לרדת לרצועת החוף של מונטנגרו, שידועה בעיקר בזכות חופי הנודיסטים שיזם טיטו המנוח.
עיירת החוף בדווה מזכירה מעט את אילת: מזג האוויר חם מאד, המלונות נוחים ויש טיילת על החוף שמובילה לעיר העתיקה, הידועה כעיר חיי הלילה של מונטנגרו (אבל למזלם, אין על הטיילת דוכנים שמכערים את העיר). בדרך אפשר לעצור במסעדה וליהנות מארוחת דגים טובה, ולקנח בבירה באחד הפאבים הפרושים מחוץ לחומות או בסמטאותיה של העיר העתיקה היפה ושוקקת החיים.
העיר קוטור גם היא שוכנת על מימי הים האדריאטי, ויש בה עיר עתיקה מוקפת חומה, חלקה בנוי על צלע הר ומומלץ ללכת לאיבוד בסמטאותיה הציוריות. שם תוכלו לגלות חנויות מעצבים, בתי קפה ומסעדות. ממנה אפשר להפליג לאי מלאכותי "הגברת שעל הגלים", שסביב היווצרותו נרקמו אגדות רבות, ועליו בנויה כנסייה יפהפייה.
את הטיול אפשר לסיים בעיר הבירה פודגוריצה, לשוטט ברחובותיה, לטייל על הנהר שעליו בנה האדריכל המפורסם, סנטיאגו קלטראווה, מונומנט מרשים (שזכה להרבה פחות ביקורת ועלה הרבה פחות מגשר המיתרים, שגם אותו תכנן האדריכל), וליהנות מחנויות אירופיות מן המניין.
לחובבי טיולי אתגרים יש דרכים נוספות ליהנות מטיול במונטנגרו, בין היתר באמצעות רפטינג בנהר הטארה וטיולי אופניים או טיולים רגליים בהרים. רוב טיולי הג'יפים לאיזור כוללים גם לינה מסודרת וארוחות במהלך היום, אך עם זאת כדאי לבדוק שהמחיר כולל גם הוצאות דלק.
מרבית המלונות נאים ולא בכולם הצוות דובר אנגלית. הטיול שבו התארחנו הוא חבילה הכוללת טיסה, נסיעות בין האתרים השונים, לינה, כלכלה מלאה, כניסה לאתרים, מדריך ודלק. מחירו נע בין 935 דולר לארבעה ימי טיול ועד 1,600 דולר לשמונה ימים.
הכותבת הייתה אורחת בחברת מדרפט
נא להמתין לטעינת התגובות
