בין הרים ובין סלעים: נסיעה ברכבת של סין
גל פרחי יצא לנופש בדרום סין אולם החוויה האמיתית הייתה דווקא ברכבת. בין פגישה עם הודי נוצרי מאיי הפיג'י לנמנום בקרון השינה, נסיעה של 15 שעות הרגישה כמו שעתיים
החלק היותר מעניין. רכבת בסין צילום: גל פרחי
אבל החלק המעניין יותר של הטיול היה דווקא הדרך חזרה הביתה. יש מגוון דרכים להגיע אל האי וממנו – ואני בחרתי ברכבת. זוהי רכבת מיוחדת, אשר במהלך הנסיעה היא עולה על מעבורת שמותקנים בה פסים מיוחדים, וכך היא עושה את הדרך אל סין היבשתית.
בכלל, נסיעה ברכבת במדינה עצומה כמו סין היא חוויה מתבקשת. בניגוד לרוב המדינות באירופה ובטח בארץ, הרכבת אינה משמשת ככלי תחבורה יומיומי בדרך אל ומהעבודה, אלא מהווה תחליף זול יחסית להתניידות בתוך סין.
משקפת את האופי הסיני
אחרי טיול ארוך בהודו שכלל מספר רכבות של למעלה מ-20 שעות, ציפיתי בהתרגשות לנסיעה ברכבת הסינית. יש ברכבת איזו תחושה של הרפתקה ושל מסע, אולם כשהגעתי לתחנה, כיאה לאופי הסיני המסודר, לא מצאתי רוכלים ודוכנים, המולת נוסעים או משפחות הנפרדות בדמעות. רק רכבת שקטה המחכה לנוסעים.
הרכבת הסינית היא רשות ציבורית הנמצאת תחת פיקוח ממשלתי, והיא משקפת בצורה לא רעה בכלל את האופי הסיני, ועבורי גם את ההבדלים הרבים בין סין לעולם, בטח למקום כמו הודו.
כשהגענו לתחנה הרכבת כבר עמדה ברציף, ובכל קרון חיכו דייל או דיילת שליוו אותי אל המושב – שהוא בעצם מיטה.
מסתבר שברכבת של סין יש קרונות שינה, ובכל תא יש שישה דרגשים שעליהם, הופתעתי לגלות, הונחו כרית, סדין ושמיכה. תחילה חשבתי שבגלל הפרצוף הזר שלי שודרגתי בלי ידיעתי למחלקה הראשונה, אך במהרה גיליתי שאלה הם התנאים במחלקה הרגילה. המחלקה הראשונה מורכבת מתאים בעלי ארבעה דרגשים, מיזוג, טלוויזיה אישית ודלת שאפשר לסגור בשביל קצת פרטיות.
מפגש בין תרבויות
הרכבת יצאה בזמן, כמובן, ואני התחלתי לשוטט בה בתקווה למצוא את קרון המסעדה שמגיש ארוחות סיניות חמות, וכן לראות קצת את המחלקות האחרות. פתאום ראיתי פרצוף הודי מחייך אליי, ושיחה קצרה העלתה כי הוא נוצרי מאיי פיג'י שמסתובב בקהילות נוצריות ברחבי העולם. כמובן שהוא התרגש מאד לשמוע שאני מישראל, בה הוא ביקר כבר פעמיים.
הרכבת כמובן יצאה בזמן. נוסעים ברכבת הסינית צילום: גל פרחי
אחרי שהתרגשנו עוד קצת מהעובדה שפגישה בין נוצרי מפיג'י לבין יהודי מהארץ התרחשה דווקא על רכבת בסין, השיחה גלשה במהירות ליהדות, נצרות, ירושלים ומה שביניהם. לאחר שיחה ארוכה הוא הזמין אותי להתלוות אליו לארוחה במסעדה הודית בגואנגג'ואו אליה הגענו למחרת.
כל אחד הלך לישון בתאו, ואני רציתי לחכות ולראות את המעבר אל המעבורת. המעבר למעבורת יעיל בצורה מדהימה. הרכבת עולה על פסים בתוך המעבורת ומתחברת למסילה חדשה על היבשת. למעט תזוזות קלות של הרכבת, לא מרגישים שום דבר ולא שומעים דבר – הנוסעים ישנו להם בשקט.
לאחר 15 שעות נסיעה שהרגישו כמו שעתיים, הגענו לגואנגג'ואו. גואנגג'ואו היא אחד ממרכזי הסחר המרכזיים בסין, וגם בתקופה זו של משבר כלכלי היא שוקקת חיים. זוהי עיר מודרנית לחלוטין עם גורדי שחקים עצומים, שדרות רחבות ומותגים מערביים בכל פינה. אחרי כמה שעות של שוטטות ברחובות העיר שכללו גם ארוחה הודית שהגיעה בדיוק בזמן מבחינתי, המשכתי את דרכי חזרה הביתה לקונמינג.
נא להמתין לטעינת התגובות
