חגיגה צבעונית: מסע חורפי בקוויבק
מסע חורפי זו אחת הדרכים הטובות לראות את הנופים המרהיבים בחבל קוויבק בקנדה. חוץ מיערות ירוקים, אגמים קפואים ונהרות מפותלים, מתקיים גם קרנבל חורף צבעוני. גילי חסקין היה שם
קנדה נחשבת למדינה השנייה בגודלה בעולם (אחרי רוסיה) לפי שטחה. למרות ששיעור הריבוי הוא גדול יחסית לארץ מתועשת (1.1%), מספר תושביה הוא כ-28 מיליון, ויותר מ-85% מהם חיים ברצועה שרוחבה 200 קילומטרים וצמודה לגבולה עם ארה"ב. מרבית שטחי קנדה מיושבים בדלילות, ובכל נסיעה מורגשים המרחבים האינסופיים.
עם צפיפות אוכלוסין כזאת, נדמה לפעמים כי בקנדה הסיכוי לפגוש בעלי חיים גדול מהסיכוי לפגוש בני אדם. מיקומה הצפוני של קנדה קובע את האקלים הקר, והריחוק מהים רק מקצין אותו. האקלים הקשה מסביר גם את אכלוסה הדליל. בנופיה יש אמנם התרוממויות של הרים גבוהים, חלקם מרהיבים ביופיים, אך רוב רובו של השטח הוא מישורי ענק, מעובדים בחלקם הדרומי.
למטייל נדמה לעתים כי קנדה היא המשכה של ארה"ב, דבר המכעיס מאד את הקנדים שאוהבים להדגיש את ייחודם. הדמיון בולט לעין: השפה האנגלית, הדולר, שמורות הטבע, רשתות המזון והחנויות. אך במבט בוחן יותר נראים הבדלים, חלקם משמעותיים, כמו השיטה הסוציאלית או מערכת הבריאות.
גם לאחר סיור מעמיק, תישאר התחושה כי קנדה היא עדיין מקום בלתי מוכר, שהנסתר בו רב על הגלוי. מצד אחד יש בה תשתית מפותחת, ארכיטקטורה חדשנית ורמת חיים מהגבוהות בעולם. מצד שני, יש בקנדה גם הרבה טבע פרוע, בלתי נגוע כמעט. זוהי מדינה של שקט ושלווה, רגועה בהרבה משכנתה הענקית בדרום.
הפרובינציות הקנדיות קוויבק, נובה סקוטיה ("סקוטלנד החדשה"), ניו ברנזוויק וניו פאונלנד הם מקומות שלווים, פתוחים להפליא, שם ניתן להשאיר את האוהל בשמורה מופקר כמעט וגם את הבית הכפרי לא נהוג לנעול. מצד שני, פרטיות היא מעל לכל, מקודשת כמעט, קרירה למדי. בפרובינציות הללו יש יערות עבותים, שמורות טבע עשירות בבעלי חיים וכפרים ציוריים הגולשים מההרים
במזרח קנדה, באגנו של נהר סנט לורנס, החלה ההתיישבות הצרפתית. על חבל ארץ זה הם התכתשו עם הבריטים, ומכאן דחקו את אוכלוסיית הילידים האינדיאנים אל מותם או אל ניוונם. זהו איזור המציע, בנוסף לנוף ולארכיטקטורה, גם היסטוריה מרתקת והוא מצטיין בפריחת האביב שלו, המתאחרת כאן עד לחודש יוני, ומרבדיה משתרעים על פני שטחים עצומים.
דומה כי באיזור הזה בקנדה קיים קונצנזוס שעונת הסתיו היא התקופה הרומנטית ביותר, המסעירה ביותר והפוטוגנית ביותר. החל מחודש ספטמבר נצבעים העלים הירוקים בצהוב שהופך אט אט לכתום, ולאחר כמה ימי גשם עז של ראשית החורף זורחת השמש שוב לתקופה של שבועיים בערך, המכונה גם "קיץ אינדיאני".
מכיוון שבתקופה זו היערות בוערים בגוונים לוהטים של אדום וסגול, הפך המושג "קיץ אינדיאני" לכינוי לצבעי השלכת, המזכירים את הגוונים בהם נצבעו אדומי העור. איזור זה, המוכר כל כך בירוק של הקיץ ובגוונים החמים של הסתיו, מסעיר במיוחד דווקא בלובנו של החורף, שכן בכל חורף מתכסה האיזור במעטה לבן של שלג בגובה של שלושה מטרים.
החורף כאן הוא חורף אמיתי, עם גגות רעפים מכוסים במעטה עבה של לובן, עצים שענפיהם כורעים תחת מעטה השלג, מבצרים שהבוהק הצחור מעניק להם מראה רומנטי. בחודש אפריל האביב טרם מגיע, עדיין חורף, ועלול להיות קר עבור טיול רגיל אלא אם הופכים את החורף למנוף, ואת הנוף המושלג לעיקר.
הדרך הטובה ביותר לראות את נופיו המדהימים של חבל ארץ זה היא באמצעות אופנועי שלג (Snow mobile), כלי רכב שפותח עבור הלאפים כדי שיוכלו לאסוף ביעילות את העדרים הענקיים של איילי הצפון. בידיהם המיומנות של הלאפים בסקנדינביה, כמו של האינואיטים בקנדה, הופך אופנוע השלג לכלי וירטואוזי כמעט, ובעזרתו הם מיטיבים לסחרר מעל לתעלות וערימות שלג.
זהו כלי רכב שהנסיעה בו איננה רק אמצעי אלא גם מטרה. כלי המשלב חווית של אופנוע, ג'יפ ומגלשי סקי ברמה גבוהה מאד של בטיחות. אלפי קילומטרים של מסלולים מאורגנים יותר ופחות עוברים לאורכה ולרוחבה של קוויבק על נהרות או אגמים קפואים, ומגיעים לפינות נסתרות שאינן נגישות למטיילים בקיץ ומעניקות למטייל חוויה של טיול טבע בחורף אמיתי.
המסע המומלץ מתרכז בשני איזורים, מהיפים בפרובינציית קוויבק. הוא מתחיל ב-Charlevoix ו-Fjord du Saguenay, ממשיך למסע מופלא בבקעת נהר מלבי (Malbaie) שמשני עבריה מתנשאים צוקי גרניט לגובה של 700 מטרים, הלאה דרך פיורדים קסומים ולשונות ים כחולות שהחורף הלביש אותן בגוון לבן.
כאשר עוצרים את אופנועי השלג מסיירים בכפרי דייגים ציוריים, שמורת ילידי אמריקה (אינדיאנים) ואתרים היסטוריים בראשית ההתיישבות הצרפתית באיזור, נוסעים ביערות אשוחים שמעטה השלג מכסה את צמרותיהם, צופים בשקיעות קסומות בהן נצבע מעטה הלובן בשלל צבעים חמים וחוצים ברכבי השלג וברגליים נהרות ואגמים קפואים.
בנוסף לספארי המיוחד באופנועי השלג, משלב הטיול התנסות בנהיגה חווייתית במזחלות הרתומות לכלבי האסקי סיביריים, עם אחיזה בחוזקה במושכות ותחושת הבל פיהם של הכלבים בתוך הכפור. העצים המסתחררים מול העיניים הם הרפתקה מיוחדת. בטיול שטח זה אפשר לשלב ביקור גם בערי המזרח: באוטווה, טורונטו, מונטריאול וקוויבק.
קוויבק סיטי (Quebec City) היא העתיקה בערי קנדה, בירתו של מחוז קוויבק ולמעשה בירתה של קנדה הצרפתית. קוויבק שוכנת לגדתו הצפונית של נהר סנט לורנס, הזורם מהאגמים הגדולים באונטריו לאורך 4,000 קילומטרים עד לאוקיינוס האטלנטי, במקום התרחבותו של הנהר לשפך רחב על כף הגבוה כ-110 מטרים מעל פני הנהר.
מעבר להיותה מרכז מסחרי ותעשייתי, עיקר חשיבותה כמרכז תרבותי, רוחני ופוליטי לקנדים הצרפתים. זוהי עיר קסומה, מוקפת חומה (היחידה באמריקה הצפונית), השוכנת בלב סביבה יפהפייה עתירת מים ויערות. בסמטאותיה המרוצפות ובבנייני האבן שלה המכוסים רעפי חרס אפשר לחוש את טעמה של אירופה הישנה והטובה.
ביקור בקוויבק סיטי מהווה הזדמנות מצוינת לטעום גם מטעמה של אמריקה אחרת, לטינית ורומנטית יותר; לטעום ממראותיה, מאווירתה, מהיינות המשובחים שלה וכמובן מיצירות המטבח המקומי – קנדי-צרפתי, המתמחה במאכלי ים ואפילו ברגלי צפרדעים.
השלג מהווה גם סיבה למסיבה, וקוויבק סיטי חוגגת קרנבל חורף. זהו חג קתולי עתיק, שעבר תהפוכות ושינויים בימי הביניים ולבש בקנדה צורה עליזה, המעניקה מעט חדווה לחורף הקר והארוך. פסלי שלג וקרח מקשטים את חוצות העיר, תחרויות חורף מתקיימות בפארקים המרכזיים וכל העיר עוטה חג.
אחרי קוויבק אפשר גם לבקר באוטווה, בירת קנדה ואחת היפות בעריה. העיר יושבת על הגדה הדרומית של נהר אוטווה בגבול קוויבק ואונטריו. זוהי עיר הדורה, הבנויה סביב בניין הפרלמנט ומתוכננת להפליא. יש בה שדרות רחבות, פארקים גדולים, מבנים היסטוריים ומוזיאונים מרשימים. העיר מתהדרת גם בכמה מבנים מרשימים שתכנן האדריכל הישראלי משה ספדיה, כמו הגלריה לאמנות, המוזיאון האנתרופולוגי ועוד.
היעד הבא הוא טורונטו, העיר הגדולה בקנדה ובירת דוברי האנגלית. טורונטו היא מרכז התעשייה והתרבות של המדינה הצפונית, ויש בה מרכזי קניות מודרניים, שהידוע שבהם הוא מרכז איטון (Eaton Center). זהו גורד שחקים מרשים בעל מעליות זכוכית, הגולשות לתוך מרכז קניות ובו בתי קפה, מזרקות וגינות נוי.
מגדל הסי אן (C.N. Tower) נחשב לבניין הגבוה בעולם, מתנשא לגובה של 550 מטרים, ומראשו נשקפת תצפית מרהיבה. בעיר גם כמה מוזיאונים חשובים לאמנות, שהחשוב בהם הוא המוזיאון המלכותי של אונטריו. זהו גם המוזיאון הגדול בקנדה ומיוחד באוצרות האמנות הסיניים המוצגים בו.
מוזיאון מפורסם אחר הוא מוזיאון גארדינר (Gardiner), המכיל אוסף אמנות רב רושם, במיוחד מאמריקה הדרומית. המוזיאון החדשני מכולם הוא מרכז המדע של אונטריו (Ontario Science Center). המרכז מכיל תצוגות מרשימות כמעט מכל שטח, ומעודד להפעיל את המוצגים, ליהנות מאמצעי ההמחשה ואפילו לערוך ניסויים בהנחיית מדריכים.
אחת הערים שכדאי לא לפספס היא מונטריאול, העיר השנייה בגודלה בקנדה שמזכירה את צרפת. יש המשווים אותה לפריז ולא בכדי: זוהי העיר השנייה בגודלה אחרי פריז במספר דוברי הצרפתית שבה. וכמו בקוויבק, גם כאן בתי הקפה, הבתים שבעיר העתיקה והשפה יוצרים בעיר אווירה צרפתית.
מונטריאול היא עיר יפה ומעניינת השוכנת על אי לא גדול. כדי להתרשם ממבנה המיוחד שלה, יש לצפות עליה מהפארק הלאומי במונט רויאל (Mount Royal) שבמרכז העיר. ידועה במיוחד העיר העתיקה (Le Vieux Montre'al), שם שוכנים משרדי ממשלה שונים ובעיקר בתים יפהפיים. כנסיית נוטרדאם (Notre Dam) היא בין הגדולות שבאמריקה הצפונית, ואולי המרשימה שבהן.
שוטטות בעיר העתיקה, ברגל או בכרכרה, היא טיול נפלא. בית העירייה שבלב הרובע הוא מבנה מרשים הבנוי בסגנון צרפתי, וכיכר קרטייה (Place Jacques Cartier) שממולו היא מרכז שוקק חיים. העיר החדשה היא מרכז עצבים מודרני, הבנוי מגורדי שחקים ומבנים מרשימים כמו הקתדרלה, שהיא העתק של כנסיית סנט פיוטר שבוותיקן, ומרכז הקניות והבילויים המפואר, שליבו הוא כיכר וויל מרי (Place Ville Marie).
בשל תנאי הקור הקשים בימי החורף, הוקמו בעיר מרכזי קניות ועסקים ענקיים מתחת לאדמה. מהנדסי העיר בנו עיר תת קרקעית עצומה לרווחת התושבים, שם נוסעים בתחבורה תת קרקעית, אוכלים וקונים – ממש עיר בתוך עיר. מבין המוזיאונים, מיוחד הוא המוזיאון לאמנויות יפות, שהוא מוזיאון האמנות העתיק בקנדה.
גילי חסקין הוא מדריך טיולים ודוקטור להיסטוריה. לאתר הבית לחצו כאן
נא להמתין לטעינת התגובות
