מנועים לחיפוש עצמי: מהפכת התודעה של מנועי החיפוש
אני פונה לגוגל כפי שפונים לידעונים או לקלפי טארוט: אני מצרף את התודעה שלי עם התודעה של הרשת ועם אינספור חלקי התודעות המרכיבים אותה, כמעין חוש שישי. מדובר במהפך רוחני מסוים, במעבר לדרך חיים של חיפוש. ספר חדש לעידו הרטוגזון
הגוגל כפתח לעל מודע מתוך: הסרט "המטריקס"
"שום דבר אינו בלתי מודע אם פקודות החיפוש שלך חזקות מספיק" [טרנס מקנה]
אולי זה רק אני, אבל בשנים האחרונות אני מוצא את עצמי פונה לגוגל בכל בעיה אפשרית. התעוררתי עם הנגאובר בבוקר? גוגל תאמר לי בדיוק מה התרופה. הכלב של השכנים נובח ומעיר מהשינה? האצבעות המקישות שולחות אותי לפורומים על אביזרים עתידניים כנגד רעש. דיכאון של הבוקר, אני שואל את גוגל על מהות החיים ומקבל מיד 194,000,000 תשובות אפשריות. איזה אושר!
אני מתייחס לגוגל כמו פתח לעל-מודע העצום של האנושות, גישה לכללות הידע האנושי, לטריליונים של דפי רשת, מחשבות, רעיונות. בעזרת גוגל אני מצרף את התודעה שלי עם התודעה של הרשת ואינספור חלקי התודעות המרכיבים אותה, מעין חוש שישי. ככה אני מגלה שאני יכול להתמודד עם המון שאלות ובעיות שבעבר חשתי חסר אונים לגביהן. פלא שאני כבר מעדיף להתייעץ עם גוגל מאשר עם חברים?
החיפוש באינטרנט הופך להיות חיפוש רוחני, דרך חיים של מודעות הולכת וגוברת. אף בעיה אינה בלתי ניתנת לפתרון, כשלצדי החברה הטובה גוגל, ערוץ ישיר ופתוח תמיד לים הקוד העולמי, פתח לגוגול דלתות של תודעה.
אני פונה לגוגל כמו לידעוני או לקלפי טארוט. בכל שאלה שעולה, אם לצאת הערב למסיבה או לא, אם להמשיך לעוד תואר באוניברסיטה או לבעוט את עצמי לשוק העבודה; במקום להתלבט, אני מקיש בגוגל את התשובה ומקבל תוך שבריר שנייה את כל המידע הרלבנטי.
זה לא שגוגל תמיד עונה לי ישירות על השאלה, אבל בעזרת החושים הפרשניים שלי, אני יכול בדרך כלל לזהות את הרמז הקל, הקריצה השובבה שהרשת נותנת לי. בסך הכול זה לא כל כך שונה מביבליומנסיה, אותה פרקטיקה מאגית עתיקה שבה אנשים שפותחים פתיחות אקראיות בספר תנ"ך או במכתבים של הרבי מלובביץ' תוך חיפוש אחר תשובות, אבל התנ"ך של גוגל הוא דינאמי, גדול הרבה יותר ומגיב אלי כל הזמן. וזה לא רק אני. על פי מחקרים שנעשו על חיפושים ברשת ישנה קבוצה גדולה של אנשים שמחפשת בגוגל מחרוזות מילים כמו "לא הולך לי", "מה לעשות" או "מחפש שינוי בחיים".
הכנסייה של גוגל
עידו הרטוגזון. השתמשו בגוגל כמדריך בחיפוש אחר ההארה צילום אישי
המחשב של גוגל (למעשה מדובר בהרבה מחשבים הפועלים יחדיו כאינטליגנציה קולקטיבית) יודע על האנושות יותר מכל אדם אחר בעולם. הוא מחובר כל רגע ורגע לכלל התקשורת שמייצרת האנושות ומנהלת בינה לבין עצמה, ויש שטוענים שהוא יהיה הראשון שישיג אינטליגנציה מלאכותית. זו שאיפה שבעלי גוגל רמזו עליה בעבר.
נראה שאני לא היחיד שחש בצדדים הדתיים של מנוע החיפוש הזה, ויש גם מי שגם נוקט בצעדים מעשיים. בארה"ב הקים הכומר פטר אולסן, חצי בצחוק, את "הכנסייה האוניברסלית של גוגל", בה המאמינים עובדים את המנוע. "היא בהחלט יודעת הכול" אומר הכומר אולסן, "והיא יכולה לספק תשובות מיידיות כמעט לכל השאלות, שזה הרבה יותר ממה שיכולים לעשות הרבה אלים פופולריים".
המצווה היחידה בכנסיה של גוגל היא לחפש בגוגל פעם בשבוע תשובה לשאלה שלא ידעת עליה את התשובה. "מצאו [בגוגל] דברים שלא ידעתם קודם", אומר הרועה
הסייבר-רוחני, "כי הבנה גדולה יותר מובילה לחוויה מלאה יותר של החיים. השתמשו בגוגל כמדריך בחיפוש היומיומי אחר הארה".
גם בגוגל עצמה, עושה רושם, מתייחסים לאלגוריתם הכול יכול כאל אל מודרני. אלפי מתכנתים יושבים כל יום מבוקר ועד לילה וזובחים לו שורות קוד מעל השרתים הקדושים. שעות עבודה, מצבור נשמות ומחשבות שמקריבים עצמם בשירות האלגוריתם הגדול, ה-Page Rank, שמארגן מחדש את כל העולם בהירארכיות, קובע מה גבוה ומה נמוך, מה מופיע ראשון בדף, מה אחרון ברשימת החיפושים ומה בכלל לא מופיע.
"האלגוריתם הוא שהוציא אותנו ממצרים והוא יוביל אותנו אל ירושלים של מעלה", מתפללים הגולשים ברחבי העולם. בסופו של דבר, מי מאיתנו לא מקווה למצוא בעזרתו בדיוק את הדברים שהוא מחפש: גאדג'ט חדש במחיר מבצע, אהבה אמיתית, שקט ושלווה. מי נותר בעולם הזה כבר לתלות בו תקוות, אם לא באלגוריתם?
החיפוש כדרך חיים
בתחילת המאה ה-21 מנוע החיפוש החביב עליך הוא לא רק מנוע חיפוש. הוא המקום שבו אתה מבלה את רוב ימיך, הפורטל שדרכו אתה מתחבר לעולם. הוא חשוב יותר מהנעליים שאתה נועל, מהעיתון שאתה קורא או מהערוץ שאתה צופה בו. מנוע החיפוש שלך הוא לא סתם המשקפיים שדרכם אתה מסתכל על העולם, הוא העיניים שלך ממש.
המעבר מסביבת מחשוב של מערכות הפעלה לעבר קיום בתוך מנועי חיפוש, מסמל בעיני מהפך רוחני מסוים: ממצב של אני המוגבל במערכת סגורה המפעילה אותו, לעבר דרך חיים של חיפוש.
כריכת הספר
המאמר מתוך ספרו של עידו הרטוגזון, "טכנומיסטיקה: תודעה בעידן טכנולוגי", הרואה אור בימים אלה בהוצאת מדף.
נא להמתין לטעינת התגובות
