עזבו אתכם מלהתאהב: יועצת הדייטינג
אתם לא תאמינו אבל אחת הבריחות הגדולות ביותר ממציאת בן זוג היא הדרישה הלא רלוונטית של אנשים להתאהב. יועצת הדייטינג עם הפרטים המלאים
למה לחפש אהבה זה דווקא מרחיק אותנו מזוגיות? כי אהבה, תתפלאו, זה רגש טיפונת יותר גדול מאשר קשר בין איש לאשה. כשאדם נמצא במצב אוהב, הוא אוהב הרבה דברים. יש לו מה שנקרא, מהות אוהבת. הוא פחות קטנוני, פחות ממורמר, יותר מודה לאל הטוב (או לכל דבר אחר) על גורלו ששפר עליו. הוא אוהב את הקיץ, ואת החורף ואת האביב ואת הסתיו. ומה אתם חושבים? חזקה על אדם כזה, שאם הוא פותח את עצמו גם לצד הזוגי, הרי שזה מתגשם לו בקלות. רק הוא נפתח, מגיע אדם הולם עבורו, שבאמצעות הקשר איתו, כמו באמצעות שאר הקשרים שלו בעולם, הוא מגשים את המהות האוהבת שלו.
תתפלאו, יש אנשים כאלה. ואני לא חושבת שאהבה יכולה לקרות רק להם, אבל להם זה בא בקלות יתרה. ולמה? כי יש להם את ההכנה להתקנה של התוכנה, אהבה.
לרבים אחרים, גם אם יש את ההכנה, אבל משהו בתוכנה נתקע. וזה נתקע בעיקר כי בראש שלנו נתקעות עמדות שונות שאנחנו מטפחים בלי לדעת שזה הרסני עבורנו.
גדי למשל הגיע אליי עם ההצהרה שהוא מחפש אהבה. כשבחור בן 36 מגיע, מספר שהוא רוצה קשר אמיתי, אך הוא לבד ופוסל המון בנות, רק כי הוא לא מרגיש שהוא מאוהב - אני מייד בודקת מתי הפעם האחרונה שזה קרה לו. כי מי שמגיע אליי מגיע לעבוד, לא לפטפט או לפנטז. ולכן, הדבר הראשון שעושים זה ריאליטי צ'ק: כמעט תמיד ניתן לראות אצלו דפוס שבו הוא מכיר המון בנות. רק חלקן הקטן מצליחות "לעשות לו את זה". ואז, כשסוף סוף הוא מאוהב, מתחיל קשר. והנה, תתפלאו, הקשר לא עובר את החודש-חודש וחצי. מה זה אומר?
גדי יצא עם המון בחורות נהדרות. בחורות שענו על כל הקריטריונים שסימן. אבל אם הוא לא "התאהב" - שזה אומר חש בפרפרים בבטן, חשב עליה כל היום בלי הפסקה, הסתובב כל היום עם חיוך וכו', אלא רק חש שהיא עוד סידור שצריך לפנות לו מקום ביומן אחרי העבודה פעמיים שלוש בשבוע - הוא לא התקשר יותר. כמובן, שכשהוא התאהב, הוא ציפה שמעכשיו זה יהיה נהדר, ומכאן הם ימשיכו לעבר השקיעה בגן האירועים. אבל זה לא קרה. כמעט תמיד, כשהתאהב, הקשר נגמר מהר מאוד. אם בגלל בת הזוג, ואם בגלל משהו שקרה. הקסם פג. אצל בנות גם קורה המון שאחר כך הן מסתכלות ולא מאמינות, איך הבחור הזה פעם גרם לי לאבד את הראש.
כי התאהבות לא מחזיקה הרבה זמן. ההתאהבות מבוססת על צורך פיזי. אנחנו מבלבלים בין משיכה להתאהבות, וזה בעצם אותו דבר כמעט. לפעמים המשיכה הפיזית היא צרה, ואז אנחנו מעוניינים רק באספקט המיני עם האדם שמולנו, ולעתים נוצרת משיכה רחבה יותר (שגם הבסיס שלה הוא פיזי, אך הוא לא רק מיני) לאופן שבו האדם מדבר, חושב, מתנהג וכן הלאה.
חשוב להבין שאין להתאהבות בסיס שבהכרח מעביר אותה הלאה לאהבה; אפשר להתאהב באדם שלא מכיר אותנו או שלא יודע שאנחנו
מי שמחפש את המאוהבות או האהבה, לא יימצא אותה אצל אחרים/ות. להגיד שאני מחפש אהבה, בלי לנסות לגרום לקשרים לעבוד קודם כל, זה בערך כמו להגיד שאני מחפש שיהיה מתוק לי בפה, אבל לא מוכן לטעום מהקינוח. או כמו להגיד שבא לי להרגיש את התחושה המהנה שיש אחרי פעילות גופנית מאומצת – ללא מוכנות לבצע אותה הלכה למעשה.
שמתם לב בטח שאני לא עושה הפרדה משמעותית בין התאהבות לאהבה. וזה בגלל שגם אתם לא. כי ההבדל הוא אחד: בהתאהבות מרגישים את כל הרגשות החמים האלה בפנים, אך הם לאו דווקא קשורים למי שמולנו. כי יש סדר לדברים: והסדר הוא קודם כל קשר. שזה אומר היכרות, עניין, סקרנות הדדית, משיכה, שלאט לאט יכולות להיהפך לאכפתיות ומעורבות הדדית. רק אחרי שעומד מולנו אדם, שאנחנו בכנות יכולים להעריך, או לחבב, רק אז, וזה לא קורה כל כך מהר, יכול להתחיל לבצבץ רגש הבונוס - האהבה.
כי תבינו: מערכת יחסים היא הסיבה ואילו האהבה היא התוצאה. זה לא יכול להיות הפוך.
גדי הבין שאם הוא רוצה מישהי להתחתן איתה ולהביא ילדים, הוא עובד בדרך השגויה. הדרך הנכונה היא לעבור בתוך הקשר עם אדם אחר, קשר שמאפשר לך התפתחות אמיתית, ולא רצון שטחי לחזור על תחושה נעימה הזכורה לכאורה מהעבר (או מפרסומות או מסרטים). הדרך היא להכיר מישהי שהוא חש אליה משיכה, עניין, סקרנות, בלי לחפש את הכוכבים, הפרפרים והפיצוצים. רק אם הקשר ירגיש כמו משהו רגוע, שאפשר גם לנוח בצילו וגם לנוח ממנו, זה יוכל, במאמץ משותף, להיהפך לאהבה שתוביל לחתונה וילדים שהוא כל כך רוצה.
נא להמתין לטעינת התגובות
