נוף פסגות: צימר חדש המשקיף לחרמון
הצימרים החדשים "פוש פינה" מעוצבים באווירה טבעית, ומשקיפים אל עמק החולה ופסגת החרמון המושלגת. ענת שיחור-אהרונסון שוטטה ברחובות המושבה ונרגעה על המרפסת
סיפור הצימרים "פוש פינה" מתחיל בשחר אלון, תושב רמת השרון, שטייל לפני שנתיים באזור והתאהב במקום. לכך היתוספה גם תובנה מצידו: העתיד נמצא בצפון הארץ, כי או טו טו יבוא השלום עם שכננו הגובלים באזור. במשך כשנה הוא הגיע לעתים קרובות לראש פינה והסתובב עם מתווך במטרה למצוא בית לקניה, אך לא מצא אתר שממש הדליק אותו. הרבה פעמים עבר ליד הבית הנוכחי, הנמצא בפינה שקטה במושבה, אך הוא לא היה למכירה.
בסופו של דבר פנה שחר ישירות לבעלי הבית, והתברר שאלה מתכוננים להציעו למכירה. שחר, שלמרות מצב התחזוקה הירוד של הבית זיהה את הפוטנציאל שלו, רכש אותו ומייד החל בשיפוצים אינטנסיביים שהסתיימו לפני כמה חודשים. אשתו ובנו רן, שגם מנהל כיום את המקום נדלקו גם הם והצטרפו אליו להרפתקה. התוצאה היא 3 סוויטות אירוח מקסימות, מהודרות ומעוצבות באוירה טבעית ומרגיעה, הכוללות מרפסות אל מול נופים מעוררי השראה – עמק החולה הפורה והצבעוני, הרי הגולן ופסגת החרמון המלבינה בימים אלה.

שתי סוויטות שניתן להלין בהן ילדים נמצאות בקומה השניה ואחת גדולה ומיוחדת במינה, המיועדת לזוגות נמצאת במשולש הגג בקומה השלישית. הסוויטה כוללת מיטה ענקית עם סדינים לבנים מכותנה משובחת, ג'קוזי שקוע בתוך ריצפת החדר, עם קוסמטיקה וסבונים טבעיים פרי מעשה של יצרנית מהמושבה ולצידם גם בקבוק יין ושוקולדים. אפשר לשבת בג'קוזי בתוך החדר ולהשקיף על הנוף.
בנוסף לג'קוזי יש גם חדר מקלחת נוסף, ומטבחון המאובזר במיקרוגל, מקרר, מכונת אספרסו ופינוקים. בבוקר מגיש שחר ארוחת בוקר ישראלית גדולה ונדיבה הכוללת סוגי לחמים טריים, חביתות, סוגי גבינות, סלט ירקות, מיץ תפוזים טרי, ועוד. יש גם חצר גדולה עם מיטות
ולמי שחייב לעשות ספורט - בסמוך לסוויטות יש מגרש טניס, כדורסל ומכון כושר בחינם. אבל לראש פינה הרי מגיעים כדי להירגע או כדי לטייל - המקום נמצא 10 דקות מהכנרת, חצי שעה מהחרמון וקרוב למדי לנחל הירדן, 20 דקות נסיעה מאתר מצוק מנרה.
המקום לא רחוק גם מאבוקייק, קייקי הגושרים וכפר בלום, פינטבולנד, ג'ונגל כיף בית זרע ( גן חיות בקיבוץ), אגמון החולה, רפטינג נהר הירדן ועוד. אבל למה להרחיק? בראש פינה העתיקה יש מבשלת בירה (יחידה מסוגה בישראל), ואפשר לטייל ברחובות המושבה ולראות בתים שנשתמרו.

באחת החצרות, בשעות הערב, תמצאו גבר כבן 70, יושב ליד מדורה, שותק, מביט באש, לידו בקבוק משקה חריף. בפנים הבית הקטן יש לו סטודיו לעבודות עור. הוא מייצר במו ידיו סנדלים ומגפיים בעיצוב המזכיר את שנות הששים. מוסיקת רוק בוקעת דווקא מהמחשב שתלוש לגמרי מהאווירה הסטלנית הכללית. אפשר לבקש רשות להיכנס לראות ולקנות.

בערב אפשר גם לבלות במרתף מקסים של מבנה עתיק שנקרא שוקולטה, ויש בו -למרבה ההפתעה – שוקולטה ומרק שוקולד אמיתי. לא כזה מפודינג, אלא ממש צלחת עם מרק שוקולד חלב או מריר מומס בתוספת ליקרים או "נקי", יש גם פונדו שוקולד בו טובלים פירות ועוגיות, ויש גם פיצות ופסטות.
אז עכשיו, כשהחרמון מתחיל להלבין – קפצו לראש פינה החורפית, זה מזכיר את אירופה אבל הרבה יותר זול.