עונת הקרנבלים בפתח: החגיגות מאיטליה ועד תאילנד
חודש פברואר מסמל את תחילתה של עונת הקרנבלים הנוצריים. מה שהתחיל כמסיבה של אכילת טונות של בשר הפך בערי העולם לתהלוכות ענק עם בובות, תחפושות, וגם מלכות יופי תאילנדיות
לפני שנצא לדרך, נחזור כ-2,000 שנה אחורה, לימי הנצרות הקדומה. מקור המילה "קרנבל" הוא במילה בשר-Carne, שממנו התנזרו נוצרים רבים ב-40 הימים שלפני חג הפסחא. אבל לפני תחילת צום הבשר, היו נוהגים הנוצרים להטעין מצברים בסגנון אבותיהם הפגאנים: לסבוא, לחגוג ולחטוא.
החגיגות האלה אפשרו להם להשתחרר מהמציאות היומיומית, המעמדית והאפורה ולהפוך תפקידים רגע לפני שחזרו לחיי היום-יום. הזמן אמנם עבר, אבל המנהגים דבקו, וגם היום נוהגים נוצרים רבים לחגוג את הימים שלפני צום הבשר במיטב המסורת הפגאנית. אם גם מתחשק להשתחרר קצת, שימו לב מה יש למומחים של וואלה!טורס ודיזנהויז תיירות ותעופה לומר על כמה מהחגיגות.
למדינת האיים הזעירה ששוכנת דרומית לחופי איטליה היסטוריה עשירה. את העושר הזה ניתן לייחס למיקומה האסטרטגי ולתרבותה השואבת אלמנטים משכנתה ארץ המגף, ומבריטניה ששלטה באי עד למתן העצמאות ב-1964.
המלטזים התחילו לקיים את מסורת הקרנבלים במאה ה-15, אבל החגיגות תפסו תאוצה אמיתית רק במאה ה-16, עם השתלטות מסדר האבירים ההוספיטליירים על האי. לכן, עד היום, אחד מהמוטיבים החוזרים מדי שנה בחגיגות הוא שחזור הקרב שבו הביסו האבירים את הטורקים בקרב על האי.
השנה ייערך הפסטיבל בשבוע שבין ה-12 וה-16 בפברואר באי הראשי ובאיים המשניים במקביל. האירועים המרכזיים ייערכו בבירה, ואלטה, ויכללו תהלוכות, במות גדולות ומסיבות תחפושות בסגנון הפסטיבל הונציאני.
אבל,
בנוסף לואלטה, ראוי לציון הקרנבל בנאדור - עיירה השוכנת באי גוזו בארכיפלג של מלטה. החגיגות במקום מתקיימות עם דגש על אנונימיות: בין היתר, תוכלו לראות שם תחפושות קיצוניות ועמוסות לעייפה, שלא מאפשרות את זיהוי המחופשים החוגגים. מלבד זאת, המסיבות בנאדור מתאפיינות בשקט, כי החוגגים משתדלים לא להסגיר את זהותם על ידי קולם.
אם כל השקט הזה יעשה לכם תיאבון, תוכלו לזלול פרליני שקדים מצופים בסוכר ועוגת ספוג ענקית עם אגוזים, שקדים ותבלינים, מצופה בקציפת מרנג ומעוטרת בשוקולד ודובדבנים. רק בשביל זה היינו נוסעים.
גם מאחורי הקרנבל הזה, שנערך מדי חורף בעיר הנמל הקרואטית, עומדת מסורת בת מאות שנים. אמנם במהלך השנים גוועה המסורת, אבל למזלנו היא חודשה ב-1982 על ידי שלוש קבוצות מופיעים מוצלחות במיוחד. כתוצאה מכך, עלה מספר המשתתפים והצופים בהדרגה, וכיום מתפארת רייקה באחת החגיגות הגדולות ביותר באירופה.
את החגיגה מתחילים במסירת מפתחות העיר לשר החגיגות, שהופך לראש העיר בתקופת הקרנבל, ולאחר מכן מכתירים את מלכת הקרנבל. הקרואטים ידועים בחוש ההומור שלהם, וכך גם נראות החגיגות שמקדימות את הצום במקום: אחד האירועים המרכזיים בהן הוא ראלי פריז באקאר - מרוץ מכוניות מקושטות שמתחיל בפאב בשם פריז ומסתיים בעיר באקאר - כ-20 קילומטר מחוץ לרייקה.
במצעד הבינלאומי שנערך ביום האחרון של האירוע מברכים ראש העיר הזמני והמלכה את קבוצות האמנים והשחקנים המשתתפים בטקס מיוחד. שימו לב שחיי הלילה בעיר פורחים בזמן הקרנבל וכוללים מסיבות ואפטר פארטיז, הטובות שבהן מאורגנות על ידי קבוצת-Carnival Party שידועה כמקפיצה הלאומית.
בעיירת החוף הטוסקנית הזו מתקיים קרנבל צעיר, יחסית, שראשיתו במפגן מחאה שהתקיים ב-1873. על פי הסיפורים, ארגנו כמה מעשירי העיר תהלוכת פרחים פזרנית במיוחד. בני המעמד הנמוך לא ראו זאת בעין יפה, ובתגובה לכך החליטו להסתובב ברחבי העיר עוטים מסכות. מאז הפכה המחאה למסורת, וכיום זהו הקרנבל השני בפופולריותו באיטליה-אחרי פסטיבל המסכות בוונציה.
החגיגות בוויראג'יו נערכות על הטיילת העירונית, ובמהלכן מוצגים פסלי עיסת הנייר המפורסמים של המקום. בין היתר, תוכלו לראות שם דמויות ענק של פוליטיקאים ואנשי שעה מקומיים ובינלאומיים: כולם צבעוניים ושובי עין.
בסנטה קרוז שבטנריף תוכלו להשתתף בקרנבל סוער במיוחד, אליו מגיעים כמיליון אנשים מכל רחבי העולם. הקרנבל במקום נחשב לשני בגודלו בעולם-אחרי ריו דה ז'נרו. אם אתם מחליטים לנסוע לטנריף, כדאי שתצטיידו בהרבה אנרגיה: החגיגות נמשכות לא פחות מחודש ימים והן נפתחות במסיבה סוערת שנמשכת שישה ימים.
ביום האחרון של המסיבה- היום בו מתחיל צום הבשר - נפתחות החגיגות הרשמיות, שבהן לוקחות חלק למעלה מ-100 קבוצות מציגים ואמנים. במקביל נפתחות גם מסיבות הרחוב, שבהן משתתף כל מי שחפץ בכך.
טנריף היא אמנם חלק מספרד, אבל האווירה בקרנבל מזכירה יותר את ברזיל, עם מקצבים לטיניים וקריביים. שלוש התהלוכות הגדולות במקום מתקיימות בימי שישי, שבת ושלישי, ויום שבת מוקדש למוזיקה ולמקצבים הלטיניים, שנשמעים בכל רחבי העיר. בנוסף תוכלו להשתתף בתחרויות שירה, מוזיקה וריקודים לילדים ולמבוגרים, הופעות, מסיבות רחוב ונשפים. שימו לב שבכל שנה מתמקדת ההפקה סביב נושא אחר, והשנה ייערכו החגיגות בסימן היסטוריית הקרנבלים בטנריף.
כדי בכל זאת לשמור על איזושהי זיקה נוצרית, נסגר הקרנבל בטקס דתי, אם כי היתולי. ב"יום רביעי של האפר"- חג התענית הנוצרי, מתקיים בעיר טקס קבורת הסרדין. המשתתפים בטקס, שמחופשים לאנשי דת, צועדים ברחובותיה של העיר ומלווים סרדין ענק העשוי מעיסת נייר בדרכו האחרונה למדורת ענק. מדובר בפארודיה על הטקס הנוצרי שמסמל את סיום החגיגות ואת תחילת שגרת האבל עד לחג הפסחא.
אבל כנראה שלאנשים בטנריף קשה להפסיק לחגוג, וגם אחרי האירוע הזה, שאמור לסמל את סגירת הפסטיבל, נמתחים האירועים במשך עוד כמה ימים - עד לסוף השבוע.
הקרנבל בצ'אנג מאי נחגג בסוף השבוע הראשון של חודש פברואר: תקופת הפריחה האקזוטית המופלאה במקום.
האקלים הטרופי של צ'אנג מאי, המכונה גם "הוורד של הצפון", מאפשר גידול מגוון רחב של פרחים, ובין היתר תוכלו לראות שם כ-3,000 סוגי סחלבים, שושני דמשק וכריזנטמות.
האירוע מבטא את הגאווה הלאומית התאית ואת האהבה של התושבים לפרחים, ובמרכזו מתקיים המצעד הגדול: תצוגת זרים ומבני פרחים אדירים, הנישאים על משטחים ממונעים. בנוסף, מתקיימות במקום תחרויות מלכות יופי, ובערב הפסטיבל נערכים מופעי רחוב ברחבי העיר - בעיקר בשוק הלילי. במקביל נפתחים ארמונות תאילנד לציבור הרחב, וביניהם ארמון וימאנמק, מעץ הטיק, הגדול והמפואר בעולם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם