בית הלל ובית הלל: הקרב על שם היין
השבוע נפגשו בבית המשפט שני יננים ובידי כל אחד מהם בקבוק יין בשם "הלל". יורם כהן מיקב תניא היוקרתי לא מוכן לוותר למרדכי שור מיקב ארזה ההמוני. מי צודק?
השם שלו? יורם כהן מיקב תניא ועורך דינו צילום: פלאש 90
כהן קרא ליין שלו "הלל", על שמה של בתו בת התשע. גם שור קרא לו "הלל", אבל על שם נכדתו בת השנתיים וחצי - שהיא גם בתו של סמנכ"ל היקב. לדבריו, נדהם כהן לגלות שבעוד הוא משווק בהצלחה את היין היוקרתי שלו בארץ ובחו"ל כבר כמה שנים, ממש בימים אלה עומדים להשיק בארזה - אחד היקבים הגדולים בישראל - סדרת יין קידוש חדש, תחת אותו שם מותג. האם מדובר ביותר מצירוף מקרים מדהים? לפחות צד אחד מפקפק בכך.
כשגילה כהן את הדבר, דרש מיד משור להפסיק את השימוש בשם המותג. משזה סירב וטען שהמותג הוא בכלל שלו, פנה כהן באמצעות עו"ד גלעד קורינאלדי - מומחה לדיני קניין רוחני - לבית המשפט המחוזי בירושלים. בתביעתו דרש כהן להוציא צו מניעה שיאסור על יקבי ארזה לעשות כל שימוש בשם המותג על גבי בקבוקי היין שלהם, וכן להימנע מפרסום, הפצה, שיווק ומכירה של הבקבוקים. בנוסף, הוא מאשים את היקבים בגנבת עין ובעשיית עושר ולא במשפט. בארזה מכחישים את הטענות באמצעות עורכי דינם, נרדה בן-צבי ואורי קסיר.
שני הנצים, בליווי פרקליטיהם, נפגשו שלשום לדיון בסוגיה יוצאת הדופן, באולמו של השופט רפאל יעקובי. במעין משפט שלמה, נדרש יעקובי להכריע מיהו אביו האמיתי של מותג הלל, ואם להוציא צו מניעה נגד המת ?חזה. ואולי, אולי בכל זאת יש כאן שני אבות - שלא ידעו זה על זה. בינתיים ניצבו בצד, מבוישים ובוהקים בצבע ארגמן, גיבורי הסכסוך המוזר: שני בקבוקי היין היריבים שנושאים אותו השם.
הסיפור שלהם
מרדכי שור מיקב ארזה והבקבוק בעל אותו השם צילום: פלאש 90
בבקשתו לבית המשפט, מספר כהן שיקב תניא (שקרוי, כן כן, על שם בתו הבכורה) מתמחה בכמה יינות מותג שנמכרים בארץ ובחו"ל, ללקוחות אנינים, למלונות ול ?מסעדות יוקרה. כהן קרא לשלוש הסדרות של מותגי היין שלו על שם ילדיו: הלל, אליה ואנוש. "עשיתי את זה מתוך חיבה והוקרה לילדיי. פירות חיי המתוקים שסייעו במפעל חיי", הוא אומר. לדבריו, מהווה הלל את הסדרה המרכזית המובחרת של היקב. "בחמש השנים האחרונות השקענו מאמצים ומשאבים רבים בהחדרת המותג לשוק היין הישראלי והבינלאומי", הוא אומר.
לעומת זאת, קובל כהן, יקבי ארזה מתמחים ביינות קידוש וביינות מתוקים, המופצים בכמויות נרחבות ובמחירים עממיים. "מה ליין הזה ולמוצר המובחר שלי? הם מנסים להיבנות על המוניטין המוכחים של המותג שלי,
שעמלתי קשות בחמש השנים האחרונות כדי להחדירו לשוק. הדמיון בין הבקבוקים לא משאיר מקום לספק, ויוצר הטעיה ובלבול אצל הצרכן הממוצע, שמזהה את המותג האיכותי עם יקב תניא. יין הקידוש פוגע במוניטין של יינותיי ופוגע בקנייני, לא בתום לב".
מהצד השני, גם ליקבי ארזה הסיפור שלהם. בתגובה שהגישו לבית המשפט, הם דוחים בתוקף את טענות כהן וגורסים שהם מנהלים יקב משפחתי ידוע עוד מ-1847, ומעולם לא שמעו על המותג של תניא. בארזה טוענים שתניא הוא "יקב בוטיק קטן, שמשווק בישראל כמה אלפי בקבוקי יין פרימיום יקר, מתוך המיליונים הרבים של בקבוקי יין הנמכרים בישראל בשנה. מדוע הוא טוען בעזות מצח שמכירה של שברירי אחוז מכלל מכירות היין בישראל מקנה לו את הזכות לשלול מיקב אחר - מוכר ומכובד - שמוכר מיליוני בקבוקים בשנה, את הבחירה והשימוש, בתום לב, בשם 'הלל'? וכיצד ניתן לטעון ששיווק יין הקידוש המובחר שלנו מהווה ניסיון לעשות עושר ולא במשפט על חשבון אותו יקב בוטיק קטן, שהצרכנים של יינות הקידוש שלנו לא שמעו עליו מעולם?"
בנוסף, טוענים בארזה כי אין להשוות בין היין היקר של כהן לבין יין הקידוש שלהם, לא במחיר (139 שקל הראשון לעומת 25 שקל האחר); לא בנקודות המכירה; ולא בצורה. בארזה מדגישים שגם שם המותג שלהם נבחר לאחר משאל שנערך בין עשרות אנשים, שרובם בחרו בשם הלל מתוך רשימת שמות שנשלחה אליהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם