הדרום מפנק עכשיו: הכלניות אדומות והבריכות חמימות
האביב עוד רחוק, אבל כלניות כבר מתחילות לזקוף ראשים אדמוניים לאורך כבישי הנגב המערבי, ובריכות תרמו-מינרליות מענגות שם את הנשמה. טיול דרומי חמים לימים הקרירים
מתחילים את הנסיעה בכביש 4, ובצומת יד מרדכי פונים מזרחה לכביש 34, שמוליך לשדרות. מצד ימין, לפני תחנת הדלק, יש גבעה מבודדת ועליה ניצב פסל של רוכב על סוס, שלפניו רץ כלב. הפסל לזכרו של יעקב (ינצ'יק) גברי ז"ל, חבר קיבוץ ניר עם, דמות נערצת באזור. בפסגת הגבעה ניצבים שני עצי אורן ענקיים וספסל ישיבה שמאפשר תצפית על עזה.
כביש קטן פונה משם מערבה (לפני צומת שער הנגב), לעבר קיבוץ ניר עם, שבו שתי אנדרטות יפות צופות לעבר עזה ושדות החיטה הממלאות את האופק - האחת לזכרו של אל"מ נבי מרעי, לוחם דרוזי ומפקד הגזרה. בהמשך, נמצאת אנדרטת החץ השחור, ששדות החיטה נושקים לה ונמתחים עד קו רצועת עזה. אם אתם כבר בשדרות, אז בכניסה לשכונת הבוכרים יש ציור פסיפס ענק על הקיר, שנושאו לקוח מציורו של רנואר, והוא נקרא "מחווה לרנואר".
כביש 232 יורד דרומה, אל צומת סעד, שם ממתין למטיילים חורש אורנים של קק"ל, ובקצהו פינה יפה לזכרו של חייל מג"ב, עולה חדש, יונתן ורמולן. חובבי הרכיבה על האופניים ימצאו גן עדן לרוכבים בשמורת בתרונות בארי (על כביש 232, ממערב לכביש), שביער בארי הצמוד. בצומת רעים נמצא חניון רעים, וגם שם מתחילה בימים אלה הפריחה.
משם, ממשיכים בכביש 234 דרומה לצומת אורים. משני צדי הכביש מסתדרים
כביש 222 מוליך לדרום מזרח, ומתחבר בקצהו לכביש 40. זהו כביש ארוך, שעצי אשל ענקיים נטועים בשני צדדיו, וענפיהם החסונים נשענים על החולות (חולות חלוצה) כדי לתמוך בעץ הגדול ששורשיו אינם נטועים עמוק באדמה. פינות ישי בה חמודות אפשר למצוא מתחת לעצים.
אם כל זה עושה לכם חשק לראות קצת אדום, כדאי שתדעו שבשבוע האחרון של ינואר מתחיל פסטיבל "דרום אדום", שיתקיים בימי חמישי ובסופי השבוע-עד סוף פברואר. אחרי הגשמים הרבים שירדו באזור הנגב אין ספק שתהיה פריחה מדהימה.
בסופו של דבר, לא כדאי לסיים את המסלול בלי פינוק חמים לימי החורף. בקצה כביש 222 נמצא נווה מדבר: שלוש בריכות של מים תרמו-מינרליים, מהן עולים אדים רכים, וסביבן יש נקודות עגינה לחובבי הג'קוזי.
למטה נמצאת עוד בריכה, פחות חמה, וממנה יש יציאה לבריכה נוספת, חמה, שנמצאת בחוץ. נעים מאוד להיות בקור המדבר וליהנות ממים חמים בבריכה. המים, שנשאבים מאקוויפר תת קרקעי בן אלפי שנים בעומק של 800 מטר, מגיעים אל האתר בטמפרטורה של 40 מעלות, זורמים במשך כל השנה, ולאחר שעוברים בסבב הבריכות יוצאים להשקיית השדות.
ואיך אפשר לקנח בלי ארוחה טובה? ב-2007 לקחה על עצמה סמדר קפלינסקי פרויקט סיוע לנשים בעיירות שבנגב. היא גיבשה קבוצת נשים שכל אחת מהן יכולה לתרום לקואופרטיב בבישול, באפייה ובאדמיניסטרציה: אסתר מימון, למשל, אמא לחמישה וסבתא ל-19, מתמחה באסבנה, חילה וממולאים; כוכי, אם לארבעה, מומחית לקציצות בשר ברוטב אדום וסלטים; ושרה מופקדת על מתוקים כמו עוגיות מעמול ועוד. קבוצת הנשים מכינה אוכל מעולה ואפשר להזמין אצלן ארוחה משובחת, מעשה ידי אמא, אחרי הפינוק בבריכה.
איך מגיעים? נוסעים על כביש 40 דרומה, בצומת משאבים פונים מערבה לכביש 222, ומיד יש שילוט לנווה מדבר (מרחצאות הנגב). כדאי לתאם מראש עם קבוצת המבשלות "נשים וטעמים". האוכל והמסעדה כשרה, ולכן הנשים עובדות בשישי עד 15:00. נווה המדבר פתוח בשישי ובשבת. טלפון: 08-6579444
טיולים נוספים לעונה זו במדור שביל בצד
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם