פרח מקומי: פרחי באך ארץ ישראליים
מצד אחד, רוב האנשים שלוקחים רסקיו לא מאמינים שזה רק מים ואלכוהול. מצד שני, אם הם היו מאמינים זה בטח היה עוזר להם. המסקנה: תנו לנתן אמסטר לפתוח לכם את הראש עם התוצרת המקומית
בשנות ה-90 של המאה ה-20 חייתי בוונצואלה, שם פגשתי את המורים שהשפיעו על התפתחותי הרוחנית. ד"ר אלויה וסקז, רופאה מנתחת גניקולוגית, לימדה אותי הילינג (אנרגיה אוניברסלית); ד"ר סאלי ברבוסה לימדה אותי על אודות הגבישים; לואונג מינה דאנג, ד"ר לפילוסופיה והמאסטר הראשון שלי, לימד אותי את הטיפול באנרגיה אוניברסלית; ד"ר בדרי כאג סטין, פיזיקאי, לימד אותי על הקשר בין המדע לרוחניות. וד"ר פדרו לופז מספרד, רופא פנימי, לימד אותי על תמציות פרחים והכיר לי את דרכו הייחודית של ד"ר אדוארד באך, מי שהגה את שיטת הטיפול בפרחי באך ובתמציות פרחים בכלל.
ד"ר לופז זיהה את הכישרון שלי לחוש בפרחים ובאנרגיה הבוקעת מהם בזמן שליוויתי אותו לסיור בביצה בעיר קראקס שבוונצואלה, שם אסף פרחי לוטוס. כשצפיתי בו ובהרמוניה שנוצרה בינו לבין הפרח משהו מהתהליך עבר אליי. זה היה ידע אינטואיטיבי, שהדריך אותי כיצד לזהות את תכונותיו האנרגטיות של הפרח ואיך למצות אותן, ואת הדרך להכין תמציות ולטפל בעזרתן בבני אדם.
בערך באותו זמן הגיע לוונצואלה המאסטר של האנרגיה האוניברסלית, הוויאטנמי ד"ר מינה דאנג, שאיתו למדתי את הרמות הגבוהות של הטיפול בשיטתו - "אנרגיה אוניברסלית". לבסוף, החלטתי להתמחות בה. תרגלתי את השיטה במשך תשעה חודשים, במהלכם טיפלתי ב-40 איש מדי יום. בעזרת הניסיון שצברתי יכולתי להבחין שבעוד שחלק מהאנשים החלימו, אצל רבים אחרים לא התרחש כל תהליך של ריפוי בעקבות הטיפול. מאז, ביקשתי להבין מדוע לא פעלה השיטה באופן דומה על רוב האנשים. בספטמבר 1993, אחרי שהוסמכתי להוראת השיטה, חזרתי ארצה.
עד שנת 1999 לימדתי, יחד עם מורים נוספים שהסמכתי בארץ, את שיטת האנרגיה האוניברסלית. אלפים השתלמו בה, ועדיין נוכחתי לגלות שחלק גדול יחסית מהמטופלים לא עבר כל תהליך של ריפוי. ומכיוון שלא קיבלתי תשובות לשאלותיי, ידעתי שעליי להמשיך לחפשן בכוחות עצמי. בנוסף, הרגשתי שהגיע הזמן ליצור משהו שינבע ממני. כך יצא שבאותה שנה עזבתי את המאסטר הוויאטנמי שלי ויצאתי לחפש משהו חדש, ששכחתי שהיה טמון בי. הוא התגלה בי באותו היום בו ד"ר לופז מיצה את פרח הלוטוס.
החלטתי לחפש אחר סגולות הריפוי של פרחי ארץ ישראל.
כשהתחלתי למצות פרחי בר ארץ ישראליים הייתי צריך להתמודד עם השאלה מדוע, בכלל, יש צורך בהם כאשר שיטת פרחי באך עובדת כאן היטב. את אחת התשובות שעודדו אותי מצאתי אצל איאן ווייט Ian white)), היוצר תמציות פרחי בר מקומיים מאוסטרליה. בספרו "פרחי סבך אוסטרליים" הוא כותב: "באופן כללי יותר טוב להשתמש בצמחים המקומיים לריפוי אנשי המקום, כי הצמחים הללו חולקים את אותה הסביבה ונמצאים בהרמוניה עם האזור והאנשים הגרים בו".
נימוקיו של ווייט היו משכנעים בעיני, אך עכשיו עמדה בדרכי בעיה נוספת, שחייבה פיתרון מעשי: מכיוון שהדרך הקלאסית למיצוי פרחים מצריכה את קטיפתם, תהיתי כיצד ניתן למצות פרחי בר ארץ ישראליים המוגנים על פי חוק, מבלי לקטוף אותם.
לפי הפילוסופיה שפיתחתי בעזרת הפרחים, הסיבה ליציאה מאיזון מקורה בשני כוחות יסודיים המניעים את האדם: הרצון ליהנות והרצון להימנע מסבל. שניהם פועלים על האדם מרגע לידתו, ומבססים בו עם השנים השקפת עולם המורכבת מסך כל האמונות שלו. אמונות
מול השקפת עולמו של אדם עומדת המציאות, הנתפסת בחושיו בזמן עבר ולכן איננה ניתנת לשינוי. "הייתי יכול למנוע את הגול" היא אמונה מחוללת סבל (מסוים), כאשר במציאות השוער ספג גול, ולכן לא יכול היה למנוע אותו. זה היה המידע שחסר לי כדי להבין מדוע אנשים לא מחלימים. דרך תמציות הפרחים של ארץ ישראל הבנתי שקודם פעלתי מבלי להכיר את אמונותיו של אדם, שלהן תפקיד מפתח הן ביציאה מאיזון והן בהחלמה ממנו.
משזיהיתי את החוליה החסרה, נדרשתי למצוא טכניקה שתוכל לאבחן את מקור הבעיה שהוציאה את האדם מאיזון, ולזהות את התמצית – או הפרח – שיוכל לסייע באיזונו. השיטה שפיתחנו מסתייעת בחישת פעימות הלב של האדם, המאפשרת לאחר אימון לקלוט כיצד חוסם האדם באמצעות אמונותיו ומחשבותיו את הזרימה החופשית של אנרגיית החיים בגופו.
אך איך מזהים מה חוסם את האדם הסובל העומד מולנו? מאחורי תמציות הפרחים עומדת התפישה לפיה לכל פרח בטבע תדר ייחודי משלו, הממיר חסימה לזרימה. על כן ניתן להשתמש בפרחים עצמם כדי לאבחן את סוג החסימה ממנה סובל האדם. מבחינה טכנית, אנו משתמשים בפילטר נייר שהוספגה בו טיפה אחת מתמצית של פרח בר ישראלי. לרשותנו 83 פילטרים\פרחים, המייצגים כל אחד חסימה אחרת.
בזמן האבחון מניחים אצבעות יד אחת על הפילטר, ואת אצבעות היד השנייה על נקודת דופק בצווארו או באמת ידו של האדם המבקש מאיתנו עזרה. אם החיבור בין הפילטר לאדם מחולל תגובה בדופק, אנו מבינים שהנבדק זקוק לתמצית מהפרח. את דרך האבחון והטיפול הזו בדקתי במשך שנתיים על מאות אנשים. בהמשך, העברתי את המסקנות לעשרה מתלמידיי, שהמשיכו את הבדיקות על מטופלים שלהם.
במשך שנים של שכלול השיטה הבנו, שלמעשה הפילטרים של תמציות הפרחים עוזרים למטפל לסרוק את תודעתו של האדם. דרך השינוי בדופק שלו אנחנו יכולים למקד את הטיפול ואת תשומת לבו של המטופל לשורש הקונפליקט שנמצא בחייו, ולעזור לו לחבר בין אמונותיו לבין הכאב והסבל שלו. כאשר אדם מבין שהבעיה ממנה הוא סובל אינה בגופו אלא במחשבותיו, אם יפנים וירגיש ששם חייב לבוא השינוי - רק אז תמציות הפרחים של ארץ-ישראל תתחלנה להשפיע עליו.
לאתר הבית של נתן אמסטר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם