המצב שום: תרופה לטיפוסים שמתקשים לסלוח
תמצית אנרגטית של שום יכולה להיות רעיון לא רע לטיפוסים אחוזי טינה ומרירות כלפי מישהו, בדרך כלל קרוב משפחה, שפגע בהם בעבר והם ממאנים לסלוח. תמציות אנרגטיות של פרחי א"י
אך בריפוי בשיטת תמציות פרחי ארץ ישראל אנחנו לא מתייחסים להשפעתו הפיזית של צמח, אלא להשפעת התמצית האנרגטית המופקת מאנרגיית החיים שלו, המוקרנת מהפרח או מהפרחים אל הסביבה. אנחנו מנסים למקד את השפעתה החיובית של אנרגיה זו על אמונותיו, רגשותיו וגופו של האדם. כך מסמלים עליו הלבנים של פרח השום המשולש, הצומח בר בישראל, נתיב של טוהר וניקיון רגשי. ואילו הגבעול המשולש של השום מסמל את חץ הפגיעה שעל האדם להתגבר עליו בדרך לניקיון רגשי. על כן, משמשת תמצית פרח השום לטיפול במצבים בהם נדרשת סליחה.
טינה ומרירות הם רגשות אותם אנו מפנים כלפי הזולת כאשר נפגענו ואנו מתקשים לסלוח. אלו הם רגשות הגורמים לנו לאובדן אנרגיה פנימית, לחולשה (שלא תמיד אנו מזהים את מקורה) ולדלדול משאבים אנרגטיים היכולים להוביל לתשישות פיזית או נפשית. מצבים המחוללים לעתים קרובות מצוקה זו הם פרידה, פיטורין, גירושים, בגידה, רמאות או ניצול מצד הזולת. תמצית השום מתאימה לעתים קרובות לטיפול במי שעברו משבר מסוג זה, ומתקשים לסלוח.
הרגשות העולים מאירועים כאלו הם לעתים כה עזים וקשים, עד שאנשים רבים מדחיקים ומכחישים את קיומם, במיוחד אם הם קשורים למשפחתם. אחת הדוגמאות השכיחות לקיומן של רגשות אלו עולה בחגים. בימים רגילים מתקיים, לכאורה, סוג של סטאטוס קוו שאינו אלא סוג של התעלמות, הנשמר עד לארוחת החג. כאשר אל המודעות מסתננת הידיעה שלארוחה המשפחתית הקרובה יגיע האדם לו אנו שומרים טינה, היא גורמת לנו להעלות שוב את האירוע המכונן ובו זמנית את הפרשנות האישית שלנו - הצמודה אליו. מרגע זה ועד לסעודה אנו נמצאים בתקופת הכנה, בונים מטען רגשי שלילי ורגישות עזה כלפי הפוגע, המחפש נתיב יציאה.
זו הסיבה שחלק גדול מאיתנו שונא את הארוחות המשפחתיות הללו. הן מעוררות בנו תחושות קשות עוד לפני שהתחילו, ואלו מתגברות לעתים קרובות במהלך הארוחה בעקבות מילה או משפט שהושמעו כלפינו. העובדה שבדרך כלל אנחנו טעונים מראש לקראת התרחיש הזה, מחוללת בנו התפרצות וולקנית רגשית. התוצאה היא שלעתים קרובות, במקום שזו לפחות תשחרר אותנו מאותן תחושות - אנו חשים מרוקנים,
תמצית אנרגטית המופקת מפרח של שום משולש מאפשרת לאדם לבחון את האפשרות לסלוח למי שפגע בו. היא מסיטה, ולו לרגע קט, את המיקוד מהפגיעה והפוגע - אל הסליחה. התמצית מאפשרת לאדם להרגיש לפרק זמן קצר את תחושת השחרור לעומת הטינה והמרירות, כדי שיוכל לבחור. התמצית גם
משחררת את האדם מהמחשבה שמחילה מצדו ללא התנצלות של "הפוגע", או פיוס שהוא יוזם - הם בבחינת חולשה.
בדרך כלל, אדם מסרב לסלוח משום שהוא אינו מוכן לשחרר את הזולת מאחריות להרגשה הרעה בה הוא מחזיק. הוא מאמין לעתים קרובות שסליחה שבאה מצדו אינה טובה עבורו. תמצית השום מכוונת את תשומת לבו של האדם לדברים הבאים: האירוע התרחש לפני זמן רב; האירוע חי רק במחשבותיו ובזיכרונותיו; האדם אינו יכול לשנות את מה שאירע; האדם יכול לשנות רק את הגישה שלו לאירוע; כל עוד האדם מסרב לסלוח הוא אינו מתחזק, אלא מחליש את עצמו; עוצמתו וכוחו של האדם מתגלים רק כאשר הוא משחרר את עצמו מהשפעתה המרעילה של הטינה.
לאתר הבית של נתן אמסטר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם