בארץ השניצל: טיול לא יקר למרגלות האלפים האוסטריים
כשאצלנו מזג האוויר לוהט, אוסטריה נשארת קרירה וגם לא יקרה יחסית. טיסה זולה למינכן, דהירה על האוטוסטרדה, ואתם כבר למרגלות האלפים עם שטרודל בצלחת ומוצרט בלב
אוסטריה נותרת קרירה יחסית גם בחודשים יולי ואוגוסט (אלא אם פוקדים אותה גלי חום אלימים במיוחד) ודי בכך כדי לעשותה אטרקטיבית. היא אינה היחידה באירופה הנהנית מיתרון זה אולם אוסטריה זולה יותר מסקנדינביה ובמידה מסוימת גם משווייץ, ויש בה די והותר היצע לנופשי הקיץ: אגמים; מסלולי טיולים רגליים (גם ריצה ואופניים) בהרים; בתי מלון, פנסיונים וחדרי אירוח במחירים סבירים; שניצלים, שטרודלים וטארטים; עיירות ציוריות; מוצרט ופסטיבל זלצבורג.
בחודשי החורף, הנוסעים לאוסטריה מתכוונים לטירול, אולם בקיץ אפשר להרחיב את ההיצע. אנחנו בילינו קיצים אחדים בחבל סאלזקאמרגוט, על אגמיו, נחליו ורכסי ההרים שבו. חבל זה משתרע מזרחה לזלצבורג, כשפסגותיהם הגבוהות של הרי האלפים גובלות בו מדרום. החבל הגאוגרפי, שבירתו היא עיירת הספא באדאישל, משתרע בתחומם של שלושה אזורים פדרליים של אוסטריה. הוא שוכן באגן הנהר טאובר והוא מפורסם בזכות 30 אגמיו וההרים המקיפים אותם.
המקור לשמו של חבל זלצקאמרגוט הוא במכרות המלח שהיו באזור ותרגום השם הוא "בבעלות לשכת המלח". המלח היה משאב בעל ערך והמכרות נשלטו במישרין בידי הקיסרים ההבסבורגיים מלשכתם בוינה. עד תחילת המאה ה-19 נאסר על מבקרים מן השורה לטייל בחבל זה כדי למנוע הברחה של המלח.
באד-אישל מרוחקת כ-230 ק "מ ממינכן שבגרמניה וכ-300 ק "מ מוינה. כמובן שכל אחת מערים אלה היא אטרקציה תיירותית בפני עצמה ולכן כשבאים להחליט לאן לטוס צריך לקחת ממד זה בחשבון. גם מחירי הטיסות קובעים ולמינכן יש יתרון בזכות חברות ה-low cost העושות שימוש בשדה התעופה שלה.
שדה התעופה פרנץ יוזף שטראוס של מינכן ממוקם מצפון לבירתה של בוואריה. אם ברצונכם לבלות במינכן יום או יותר, כדאי לעשות זאת בסיומו של הטיול וכך יתאפשר לכם לעשות את הקניות לקראת החזרה הביתה (לידיעת חובבי המוזיאונים: החשובים שבהם סגורים ביום שלישי). משדה התעופה של מינכן נוסעים לכיוון העיר כדי לעקוף אותה ממזרחה על A99 עד למפגש עם A8. אוטוסטרדה זו תוליך אתכם דרומה ואחר כך מזרחה עד לגבול עם אוסטריה ולזלצבורג. בתחנת הגבול לא יבקשו מכם דרכונים והתור שתראו יהיה של
בקרבת העיירה מונדזה נפרדים מן הכביש המהיר ופונים ימינה (דרומה) לכביש 154, הנמתח לאורכו של אגם הנושא אותו שם. כביש 154 מסתיים במפגש עם כביש 158, בפינה הצפונית של אגם וולפגאנג (להלן: וולפגאנגזה), ליד העיירה סנט גילגן. בעיירה זו, כמו גם בסטרובל שבקצה הדרומי של האגם ובסנט וולפגאנג בצדו המזרחי, יש לשכות מודיעין שיספקו (וימכרו) מפות ומידע (וסיוע בהזמנה) של חדרי אירוח.
הנסיעה מוינה לחבל האגמים ארוכה יותר ולטעמנו, אם ברשות המטייל מספיק ימי חופשה, כדאי לעשותה ביותר מיום אחד, כדי ליהנות מטיול לאורך הדנובה. הנסיעה משדה התעופה, הממוקם מזרחה מוינה, היישר לאגמים תחילתה באוטוסטרדה חדשה (משנת S1 ,(2006. השלטים שיש לנסוע בעקבותיהם מכריזים על העיר לינץ ו-A21. בחלוף 38 ק"מ תחבור הדרך המהירה הזאת עם A1 המוליכה מערבה ללינץ ולזלצבורג.
במחצית הדרך בין וינה ללינץ לא כדאי להחמיץ את השלט המכריז "מלק" (מחלף מס' 80). גם אם ממהרים כדאי להציץ ימינה כדי לראות את המנזר הענקי והמרשים. עדיף לעצור ולבלות שעה עד שעתיים במנזר ובגן שלידו. המסעדה במקום אינה מפקיעה מחירים ונותנת הזדמנות ראשונה להיכרות עם נקניקייה מקומית, סלט כרוב ומחית תפוחי אדמה.
אחרי אתנחתה ייחודית זאת ממשיכים בנסיעה על A1 במקביל לדנובה, עד ללינץ. בנקודה זאת תפנה האוטוסטרדה לדרום מערב עד למחלף המוליך לעיירה גמונדן, שבצפון אגם טראונזה. אם עוצרים בגמונדן לחניית קפה ליד הכיכר המרכזית, מקבלים רושם ראשוני על עיירה אוסטרית לחוף אגם. כך היא נראית: כיכר מרכזית ומבני ציבור בעלי חזיתות מצוירות, בתי קפה מסורתיים וטיילת פרחונית לאורך שפת האגם.
הכביש המקביל לגדה המערבית של האגם חולף דרך העיירה אבנזה ומשם לאורך הנהר טראון על הכביש המוביל עד באדאישל. במחלף הצנוע ממשיכים לכיוון זלצבורג ובחלוף תשעה ק"מ מגיעים לסטרובל ולוולפגאנגזה. חופשה בחבל האגמים האוסטרי מאפשרת מגורים במקום אחד, שממנו יוצאים מדי יום לטיולים, ברכב או ברגל, ואפשר גם בספינה. האירופים נוהגים לצאת בקיץ לחופשות של שבוע, שבועיים ואף יותר, ומקומות אירוח רבים נוהגים לקבל הזמנות לשהות מינימלית של שבוע: משבת לשבת (או מראשון לראשון). רבים מן החדרים מוזמנים מראש כבר בתחילת החורף, אולם הניסיון מלמד שאפשר להשיג מקום גם באביב וגם לפחות משבוע.
סנט וולפגאנג היא אחת העיירות המתויירות ביותר בחבל האגמים. בחודשי הקיץ היא מוצפת במבקרים מכל העולם. לכן, כאשר מזמינים חדר בעיירה, כדאי לוודא שהאכסניה שבה הזמנתם את החדר תציע גם מקום חניה. איש אינו רוצה לשלם במשך כל ימי חופשתו לחניון ציבורי. סביב העיירה יש כפרים אחדים, וגם הם מציעים צימרים שבהם החניה מובטחת.
לפנסיון של מנפרד והאנה-לוטה מנקנס הגענו באמצעות האינטרנט, ולמרות שאיפתנו לגוון, חזרנו לשם פעמים אחדות. הפנסיון ממוקם בלב סנט וולפגאנג, אך ברחוב צדדי שקט המשקיף על האגם והעיירה. יש בו חדרים הצופים אל האגם (32 אירו לאדם, כולל ארוחת בוקר), וחדרים זולים מהם במקצת, הפונים אל הצלע הירוקה של ההר. הזוג מנקנס ישמחו לקראתכם כאילו הייתם בני משפחה שחזרו סוף סוף הביתה. ארוחת הבוקר על המרפסת הצופה לאגם היא תענוג שלם. מן הבית אפשר לצאת לטיול ברגל בשבילי ההר. ממרפסת חדר הפונה אל האחו שבעורף, אפשר לצפות, עם דמדומים, באיילות הבאות לאכול תפוחים שצנחו בשלים מן העץ שמתחת למרפסת.
למבקרים בסנט וולפגאנג לראשונה מומלץ להיכנס ללשכת המודיעין בכניסה לעיירה ולהצטייד במפה (חינם) וגם לרכוש מפת מסלולי הליכה. במבואות העיירה ישנם מגרשי חניה אחדים, והאחרון שבהם נמצא בקרבת שער המנהרה העוקפת את מרכז העיירה. הכניסה לסנט וולפגאנג אסורה לכלי רכב (אלא אם כן אתם מתאכסנים בה). היציאה מן המנהרה בצד הצפוני של העיירה מוליכה לחופי הרחצה ולרכבת הקיטור המעפילה לשאפברג, ההר (1,782 מטר ) המשקיף על האגם.
העיירה עצמה ממוקמת בגובה 550 מטר מעל פני הים. מקור שמה הוא במייסדה, וולפגאנג הקדוש, ומאז ימי הביניים היא הייתה אתר עלייה לרגל. ברבות השנים הפכה לעיר שוק. צריח כנסייתה בולט למרחוק והמבנה הגותי עצמו, שתחילתו ב-1180 עם המזבח, הקישוטים, המזרקה וחומותיו המבצריות הצופות אל האגם - הוא האטרקציה העיקרית. ממנו מתחילים מסלולי הליכה לא מעטים.
רחובה הראשי של העיירה מקביל לאגם אך אינו נושק למים וסמטאותיה עשירות בבוטיקים ובמסעדות, שבעונת הקיץ הומות במבקרים. כעיירת תיירות המכבדת את אורחיה מציעה סנט וולפגאנג ערבי בידור בכיכר המרכזית. מקהלות ותזמורות צועדות בסך לעבר הכיכר ושם הן עוצרות ומנעימות את הזמן לעוברים ושבים ובעיקר למי שמשתהה בכיכר. עלמות חן עוברות בקהל עם מגשוני שנאפס לכל המרבים בשמחה. המופעים מתקיימים בשעות שהילדים עדיין ערנים והם לוקחים חלק פעיל בחגיגה. אפשר לסיים את הערב באחת המסעדות הסמוכות. לא כולן ממוקמות על שפת האגם. גילינו שגם אלה שאינן מציעות נוף משתבחות באוכל טוב.
העיירה שמעבר לאגם, סנט גילגן, מתגאה בקשר שלה למוצרט. הכיכר המרכזית של העיירה נושאת את השם מוצרטפלאץ ושם המלחין האוסטרי מלווה את המטייל בסמטאותיה. העיירה היא מקום הולדתה של אמו של ילד הפלא. אל תחמיצו את בית הקברות במרכז העיירה, והרימו את ראשכם תוך כדי טיולכם כדי לראות את קירות הבתים המעוטרים בגודש רב. בחלקם מצויים בתי אוכל ובאחרים בוטיקים וחנויות מזכרות.
לצד הכביש, בכניסה לעיירה, נמצאת תחנת רכבל המעפיל לפסגת צוולפרהורן (1,522 מטר ). העיירה השלישית לגדות וולפגאנגזה, סטרובל, נודעה כבר במאה ה-17 כתחנה במסלול עולי הרגל. כיום היא מוכרת כעיירת נופש, וגם היא כאחיותיה, משמשת כבסיס למסלולי הליכה ורכיבה. היא אינה עשירה בסמטאות ציוריות, אולם חופי האגם שלה ובקרבתה עדיפים על אלה של עיירות אחרות לחוף אגם זה.
חובבי השחייה והשיזוף הנטוריסטי ימצאו את מבוקשם בגדה המערבית של האגם, על מסלול ההליכה מסטרובל לאברזה. במסלול זה אפשר להגיע לאורך שביל כפרי עד לסנט גילגן, ומשם אפשר לחזור על סיפונה של אחת המעבורות הנוסעות מקצה האגם ועד קצהו. בארבע גדות האגם יש תחנות והמסע בספינת המעבורת שליו ועשיר במראות ירוקים ותכולים, שראוי לזכור אותם בשובנו למולדת החוסכת במים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם