ראשי » סגנון » ניו אייג' » ד''ר ראובן ברק

לכי ליחה: שיחות מהרפואה הסינית

ד"ר ראובן ברק מפתיע עם הסבר מלוכסן לסיבה האמיתית שבגינה כדאי להימנע מאכילת פּרות (כולל החלב, כמובן), בננות, בוטנים, חיטה ודגי מים מתוקים. קוראים לזה ליחה

ד''ר ראובן ברק | 15/8/2010 9:50

זה תמיד חוזר על עצמו: נכנס למרפאה מטופל חדש, או זוג עם ילד, הם מתיישבים מולי, מתנהלת שיחת היכרות ואבחון, ואז מגיעים לנושא התזונה: עוד בשלב השאלות הוא/היא/הם מעקמים פרצוף ודי מוקדם נפלט המשפט הקבוע: "בטח תאסור עליי לאכול מוצרי חלב, לא נראה לי/לנו שנוכל לעמוד בזה".

האמת היא שלרוב אכן אאשר את ההנחה, ולא רק זאת, אלא שאוסיף המלצות להימנע ממזונות כהנה וכהנה (אני לא אוסר, אני ממליץ). אבל קודם לכן יבוא ההסבר, ועמו ההבנה, ולרוב קבלת הדברים. אז היום תורכם להבין, ותקוותי שגם לקבל. אציין כי ההסבר היום הוא "סיני" בלבד, ואני לא מוסיף עליו הסברים רבים אחרים, למשל: למה החלב לא טוב לנו.

בלי חלב וחיטה. צעירה סינית צילום: SXC

צ'י של סירים

הסינים רואים את מערכת העיכול כמעין מפעל, בית זיקוק, המקבל חומרי יסוד ומעבד אותם. הטחול השולט בעזרת הקיבה בתהליכי ההנעה וההתמרה, הוא כמו סיר בישול שמכניסים לתוכו מרכיבים שונים המעובדים בתוכו. התוצאה היא מחד יצירת אנרגיות החיוניות לתפקוד המערכות השונות (צ'י, דם, נוזלי גוף), ומצד שני - הפרשת פסולת החוצה.

מעגל האנרגיה

במידה שמערכת העיכול לא תתפקד ביעילות, יתרחשו שני תהליכים שליליים:
1: לא תיווצרנה מספיק אנרגיות.
2: תצטבר בגוף פסולת (שבין השאר דורשת גם היא אנרגיה נוספת לשם סילוקה)

במצב שהמערכת לא יעילה, תצטבר יותר ויותר פסולת, ורמת האנרגיה תפחת ותרד. יעילות של מערכת שכזו נקבעת בעיקר משני גורמים. הראשון: מה החומר אותו יש לעבד, קרי - מה האנרגיה או הטמפרטורה של המזון; השני: מה כמות האש העומדת לרשותנו, כלומר: כמה צ'י או יאנג יש במערכת.
ככל שהאנרגיה של המזון תהיה קרה יותר, כך תידרש כמות אנרגיה רבה יותר לשם עיבודו, וככל שרמת האנרגיה הנתונה תהיה נמוכה יותר כך תתקשה מערכת העיכול לבצע תפקידה כראוי.

פעילות הטחול

לשם המחשה נמשיך עם משל הסיר, ונציג שני מצבים בהם עוצמת האש זהה. לסיר המייצג את המצב הראשון נכניס ליטר אחד של מים, ואילו לסיר המייצג את המצב השני נכניס אותו נפח מים, אך בצורת גוש קרח. ברור שלסיר שבו נמצא הקרח יידרש זמן רב יותר להגיע לרתיחה, ובמידה שהאש העומדת לרשותנו קטנה ייתכן שלא נצליח כלל להרתיח את הקרח, ושהאש תסתיים ותכבה לפני תום התהליך.

במקרים אלה, הבישול לא ייעשה כראוי ותיוותר פסולת. משמע: ככל שנכנס לסיר (מערכת העיכול) מזון קר פחות, כך נייעל את המערכת. היעילות תתבטא ביצירת יותר אנרגיות ובפינוי יעיל יותר של הפסולת. פסולת זו מכונה ברפואה הסינית "לחות" או "ליחה".

הרמה האנרגטית או הטמפרטורה של מזון נובעת משני פרמטרים: הטמפרטורה (במעלות) של המזון ואיכותו של המזון בהקשר למידת היותו ייני או יאנגי. מכאן שהמזון נחשב קר כשהטמפרטורה שלו קרה, או כאשר האנרגיה שלו קרה. אם המזון הנכנס למערכת העיכול "קר" מדי, מתהווה בה עומס יתר, והיא אינה יכולה לתפקד

כיאות. המזון יכול להיות קר על פי הגדרה אנרגטית, או קר יחסית, על שום חולשתה של מערכת העיכול.

לעומת זאת, אכילת מזון שהטמפרטורה שלו קרובה לטמפרטורת הגוף מייעלת את תפקודה של מערכת העיכול. הדבר בולט יותר בבעלי טחול חלש, (שבגינו גופם לא מסוגל להיפטר מעודפי הלחות). גורם נוסף המשפיע על אנרגיית המזון הוא צורת העיבוד שלו: אוכל נא הוא יין, כלומר קר יותר; אוכל מעובד או מבושל הוא יאנג, כלומר חם יותר. זו הסיבה לכך שבמזרח לא רואים סלטים קרים, אלא אוכל מאודה, מבושל או מוקפץ.

לחות מאטה זרימת צ'י ומכבידה. היא מסרבלת את תפקוד האיברים, מנפחת, מגבירה הפרשות ומחוללת תחושת כובד ולאות עם "משיכה כלפי מטה". במצבים קשים היא תתבטא בבצקות, גושים, דלקות והפרשות שונות. בשלב מתקדם יותר היא מתגלמת לליחה, המצטברת בדרכי הנשימה ובעור וגורמת לאסתמה, מחלות נשימה ומחלות עור, דלקות מפרקים, סינוסיטיס, דלקות חוזרות בנרתיק, מעי רגיז או דלקתי ועוד צרות רבות - כמעט בכל מערכת בגוף.

כבשת היאנג

זכרו שיש לחות קרה ולחות חמה, ויש ליחה קרה וליחה חמה. על כן, הכלי הראשון של כל רופא סיני היא התזונה, וטיפול נכון חייב להתייחס למה שהבנאדם אוכל. אז הנה קצת עצות, שעשויות לעזור לכם:

מזונות מייצרי לחות: אוכל או שתייה קרים (בטמפרטורה שלהם); מוצרי חלב בקר, הנחשבים מאוד קרים ומגבירי לחות וליחה; בשרים שמנים; בוטנים על מוצריהם (במבה וחמאת בוטנים); אגוזי קשיו; מוצרי חיטה לבנה; בננות; אבוקדו; סוכר לבן וממתיקים מלאכותיים; פרי הדר (עיקר תפוזים וקלמנטינות); פירות טרופיים (לא להגזים גם באבוקדו); בננות; אוכל שמן, מטוגן המייצר לחות חמה; בשר בקר או כבש; דגי מים מתוקים ובריכה. והפלא ופלא: ירקות חיים, שהם יין, לעומת ירקות שעברו תהליך עיבוד כלשהו, ההופך אותם יותר יאנג.

למען הסר חשש ודאגה מלבכם, הנה מוצרים פחות קרים (יחסית), שיכולים להוות תחליף למוצרי חלב, כמקור לסידן: יוגורט, קפיר ולבנה שבתהליך ההכנה שלהם (ההחמצה) עוברים מעין בישול, על ידי חיידק הלקטובצילוס, דבר העושה אותם "פחות קרים"; מוצרי חלב צאן (עזים וכבשים הן חיות יותר יאנגיות מפרות); חלב בפאלו; חלב נאקות (לא כשר); ממרח שקדים (שקדייה); טחינה ומוצרי סויה במידה מסוימת.

ומה כן טוב? ברפואה הסינית קוראים להוצאת הלחות/ליחה "לפתור". אנחנו משתמשים במקרים אלה בשינויי תזונה, בצמחי מרפא ובדיקור, אבל אדם חייב לטפל קודם כל בעצמו. אז אם אתם תקועים עם עודף לחות או ליחה הנה כמה דברים שיעזרו לכם.

מזונות שפותרים לחות: תירס, שְׂעוֹרָה, אורז בסמטי, נבטי אַסְפֶּסֶת, פטריות שמפיניון, צָלָפים, דלעת, צְנוֹן, צְנוֹנִית, לֶפֶת, פאפיה, לימון, עדשי אזוקי, דג טונה, צלופח (למי שיש לו אומץ), אניס, שום, חזרת, אזובית (מיורן), סירפד, פטרוזיליה, פלפל לבן, תה ירוק, חליטת עלי פֶּטֶל, תה יסמין. פטרוזיליה, סלרי, תה ירוק (סיני), חמוצים, שום, בצל, חזרת, חרדל, גרגיר הנחלים, ירקות כתומים (בטטה, דלעת, גזר), תבלינים "מחממים": (קינמון, ציפורן, זנגביל, כמון, כורכום, פילפל שחור), אורז לבן בסמטי, דוחן, גריסי פנינה, שיבולת שועל (שגם מוריד כולסטרול שהוא למעשה לחות חמה), קטניות (אותן רצוי להשרות ללילה לפני הבישול), מזונות שמקורם בשומשום (טחינה, חלבה ביתית).

מזונות הפותרים לחות חמה: אספרגוס, סלרי, כרוב סיני, אֻכְמָנִיות, חמוציות, שעועית, תמרינדי.

מזונות הפותרים ליחה: פטריות שמפיניון, גַּרְגִּיר הַנְּחָלִים, שקדים, אגוזי מלך, לובסטר, קִימֶל, הֶל, שום, חזרת, אזובית (מיורן), זרעי חרדל, תימין, פלפל לבן, תה שחור, חלב סויה, חזרת, שום.

מזונות הפותרים ליחה קרה: עלי חרדל, בצל, בצל ירוק, ריחן (בזיליקום), פלפל שחור, קליפות קינמון, שֻׁמָּר, ג'ינג'ר טרי, עַרְעָר, בצל לבן, רוֹזְמָרִין, צַתְרָה (SAVORY), תה יסמין, תה ג'ינג'ר.

מזונות הפותרים ליחה חמה: אצות, ערמוני מים, חזרת, חליטת קליפות תפוח עץ, אשכולית, קליפות לימון, אגסים, אפרסמון, חליטת קליפות מנדרינה, שוּש קרח (ליקריץ), חליטת פרח הסמבוק, מיץ אשכוליות, תה מנתה.