ים המלח לא סולח: אפשר לטבוע גם בים המלח
רוב התיירים המגיעים לים המלח לא מודעים לסכנה הגדולה של טביעה בו, ויותר ויותר מקרים מסתיימים באסון. מציל ותיק: "זה הים המסוכן בעולם והוא אינו סולח למזלזלים בו"
דבריו של המציל לא עשו רושם על איש, ועשרות הדתיים נכנסו פנימה וטבלו במים המלוחים. עוד בטרם חלפו 20 דקות נצפו ארבעה מחברי הקבוצה נסחפים לכיוון ירדן. המהירות שבה נסחפו הייתה גדולה מאוד ותוך דקות ספורות הם התרחקו מאות מטרים מחופי המלונות של ים המלח. דאגה רבה אחזה בקרב חבריהם שהחלו בזעקות עזרה. מתנדבי יחידת החילוץ עין גדי, מצילים ומסוקים של חיל האוויר עמלו במשך כארבע שעות כדי לאתר אותם. אלו היו ארבע שעות מורטות עצבים ודרמטיות, שהסתיימו למרבה המזל בהפי אנד.
"המקרה הזה יכול היה להסתיים באסון כבד", טוען המציל הוותיק צחי מצליח. "ים המלח לא סולח לאנשים שמזלזלים בו ומצפצפים עליו. זה הים הכי מסוכן בעולם. אני אוהב אותו, מכור למקום הזה, אבל אני יודע שמי שלא יודע להתייחס לתכונות המיוחדות שלו ולא פועל בהתאם להוראות שלנו - עלול לשלם בחייו. וכבר היו כמה כאלה. חבל, פשוט כואב הלב".

בשנים האחרונות הפכו חופי הרחצה בים המלח לאטרקציה של ממש עבור אלפי תיירים, בעיקר מרוסיה, שגילו אותו כמרפא מחלות עור. ים המלח נחשב כבר שנים לאחד היעדים המועדפים על התיירים מארצות אירופה הקרות. בגרמניה ובארצות סקנדינביה, למשל, הממשלות ממנות לאזרחים הסובלים מבעיות עור קשות סל בריאות לטיפולים של שבוע עד עשרה ימים בים המלח. הסל כולל אירוח בבתי המלון, טיפולים רפואיים, עיסויים ועוד.
אלא שמתברר כי רוב התיירים אינם מודעים לסכנות הטמונות בים המלח. המיתוס שלפיו המקום הנמוך ביותר בעולם הוא גם המקום הבטוח ביותר בעולם לשחות בו, מתנפץ פעם אחר פעם. מרבית הנוהרים בהמוניהם לרחוץ בים המוות, חושבים שהגיעו לבריכה שאפשר לצוף בה, אלא שהעובדות, כאמור, מוכיחות אחרת. מתחילת השנה גבה ים המלח חמישה קורבנות. ארבעה מהם
על פי נתוני מד"א, מספר הטביעות הכי גדול בישראל אירע בחופי הרחצה של ים המלח. מתחילת השנה טבעו בחופי ישראל 117 בני אדם, מתוכם 21 בים המלח. בשנת 2009 כולה טבעו בים המלח 45 בני אדם. "הבעיה היא שמדריכי הקבוצות לא מסבירים לתיירים שמגיעים ארצה לקבל טיפולים שים המלח הוא מסוכן", טוען מציל ותיק בחוף עין בוקק. "ההסבר הוא די שטחי והתוצאות הטרגיות בהתאם. אין מספיק מודעות למסוכנות של הים הזה. חייהם של מרבית התיירים, בעיקר המבוגרים, נמצאים בסכנה ממשית". בעיה נוספת המאפיינת את חופי ים המלח היא העובדה כי אין מספיק שלטים בשפות זרות, המזהירים את המתרחצים מהים או מדריכים אותם כיצד לנהוג בעת הכניסה למים.

"לצערי, הרוחצים בים המלח חושבים שזה ים רגיל ולא מבינים את האכזריות שבו", אומר מפקד יחידת החילוץ עין גדי, סנ"צ מנו ברק. "קיימת בורות גדולה בקרב אנשים שמגיעים לים המלח. אין מודעות כיצד להתנהג. חושבים 'יאללה, ניכנס לים, נצוף על הגב ונעשה חיים'. לא לוקחים בחשבון שיש רוחות חזקות שסוחפות אותך רחוק מהחוף. ואם מדובר במקום שאין בו שירותי הצלה-אז החיים בסכנה ממשית. מרבית המקרים הם של אנשים שמתהפכים על הבטן, בולעים כמויות גדולות של מלח ואשלגן, מאבדים שיווי משקל ונופלים למים. אם הם סובלים גם מבעיות של לחץ דם או מבעיות לב, הסיכויים שלהם לטבוע רק גדלים. המועצה מזהירה כל הזמן מפני הסכנות הללו, אבל המתרחצים חושבים שמגיעים לקייטנה, ובסוף, לצערי זה מסתיים בטרגדיות. זה ממש מוות מיותר. הנתונים על כמות הטביעות השנה צריכה לעורר את האנשים לנהוג במשנה זהירות ולא לחשוב שהם סופרמנים".
אחת הבעיות שבהן נתקלים המצילים בחופי ים המלח היא שעות הרחצה. מרבית התיירים המבוגרים מעדיפים להגיע בשעה חמש או שש בבוקר, כאשר המים קרירים, אבל אין במקום מצילים והם לוקחים סיכון ונכנסים פנימה. תופעה אחרת היא רחצה בשעות הלילה המאוחרות. בני מיעוטים ממזרח ירושלים וצפון הארץ מגיעים באוטובוסים לקמפינג בחניוני הרחצה של ים המלח, נכנסים פנימה בשעות הלילה ונסחפים בהמוניהם. במרבית המקרים זה מסתיים בהצלה, והדבר כלל אינו מגיע לכותרות, אלא שלעתים האירוע מסתיים גם במוות.
"אנשים מהמרים על חייהם", אומר מצליח. "הם מגיעים לחוף כשאין בכלל מצילים ובטוחים שהם יכולים להתמודד לבד עם הים. בקלות אפשר להיסחף בים הזה. אילו היו נשמעים להוראות ולנהלים, לא היו אסונות בים המלח. הים הזה מדהים ונוח כשיודעים איך להתנהג איתו".
בכל זאת, אתה בטח מודע לבדיחה העתיקה לפיה מי בכלל צריך מציל בים המלח, כי איש אינו טובע שם. "המצילים של ים המלח עובדים הכי קשה בארץ. אנחנו כל הזמן דרוכים כמו קפיץ. תראה את הנתונים ותגלה שעבודה לא חסרה לנו פה. היא רק הולכת ומתרבה מדי שנה. היו מקרים שביקשתי מאנשים להיות קרובים לחוף ולא להתרחק כי יש רוחות חזקות, אתה חושב שמישהו הקשיב לי? מזלזלים בנו. לצוף בים המלח זה סבבה, אבל כשבן אדם מתהפך, לרוב הוא בפאניקה, משתולל, בולע מים, ואם הוא לא מתעשת בזמן יש בצקות והמוות הוא כמעט מיידי".

מי שידיהם עמוסות במהלך כל השנה הם צוותי ניידות הטיפול הנמרץ של מד"א. הפרמדיק זיו שפירא, שכבר נתקל השנה בכמה מקרי טביעה ואף סייע בהצלת חיי אדם, מתלונן אף הוא על האדישות וחוסר הרצינות של המתרחצים בים המלח. "במרבית מקרי המוות שנרשמו השנה כתוצאה מטביעה בים המלח היה מדובר באנשים מבוגרים", הוא אומר. "הם סובלים ממחלות לב, מלחץ דם ומעוד מחלות, וברגע שהם מתהפכים ובולעים כמות קטנה של מים, הסיכויים שלהם להינצל אינם גבוהים. אני חושב שיותר הדרכה מצד מדריכי הקבוצות ובתי המלון תפחית את מספר הטביעות".
המצילים במועצה האזורית תמר מעריכים שכמות הטובעים רק תעלה בחודש הבא. "ספטמבר הוא חודש של חגים יהודיים וערביים (רמדאן), ולכן החופים יהיו מלאים", מזהיר מצליח. "החשש שלי הוא שיהיו מקרים רבים של טביעה, ואני מקווה שכולם יסתיימו בשלום. אין לנו שליטה על האנשים. מציל יכול להזהיר, אבל לא יותר מזה".
איך נזהרים בים המלח? ומה עושים במקרה טביעה? ההמלצות של מד"א