המדריך ועונשו: למה חוטפים מדריכי טיולים קנסות ממשרד התיירות?
רון גוטל, מדריך בבית ספר שדה כפר עציון, חטף קנס של 3,000 שקל בעיצומו של טיול שהוביל. הסיבה: הוא אינו מחזיק בתעודת מורה דרך. תתפלאו לשמוע למי עוד אסור להדריך אתכם בישראל
רון גוטל אינו לבד. מאחורי מצב דברים זה מסתתר סכסוך יצרי, שנמשך כבר כמה חודשים. שם המחזה: "העצומה לביטול תקנת מורי הדרך". בתפקידים הראשיים: אגודת מורי הדרך, משרד התיירות ומדריכי הסיורים והטיולים. בתפקיד משני: הרשת הגועשת. בתפקיד הניצבים: מדריכי סיורים וטיולים אחוזי בעתה.
כדי לנסות ולהתיר את הסבך, כדאי להציץ בעצומה שעלתה לפני כחודשיים לאינטרנט ביוזמת אנשי בית ספר שדה כפר עציון, שעליה חתמו עד כה כ-1,500 איש . כך כתוב שם: "לפני כמה שנים החלו פקחים מטעם משרד התיירות לאכוף את התקנה האוסרת על אדם שאינו נושא רישיון מורה דרך לשמש כמדריך סיורים או טיולים של קבוצות שאינן שייכות למערכת החינוך. תקנה זו מונעת מעשרות ארגונים חינוכיים העוסקים בידיעת הארץ כמו בית ספר שדה כפר עציון, רשות שמורות הטבע, יד בן צבי, עיר דוד ומנהרות הכותל, להמשיך להוביל מטיילים שאינם נמנים עם תלמידי מערכת החינוך. כך, למעשה, הופכים מרבית הגופים העוסקים בידיעת הארץ מתוך מגמה להנחיל את ערכי הכרת הארץ ואהבתה למפרי חוק, והמדריכים הופכים לעבריינים".
אותם גופים המוזכרים בעצומה עברו הכשרה של משרד החינוך ומחזיקים ב"תו תקן" - תעודת הדרכת טיולים מקצועית במערכת החינוך. לכן גם הפתרון המוצע בעצומה הוא פשוט יחסית: "ההתמחות האזורית הנהוגה בגופים מעניקה למטיילים הדרכה מקצועית ואיכותית באזור מסוים ומבטלת את המטרה המרכזית של התקנה, שהיא בקרה על איכות הדרכה".
"זו ממש אינקוויזיציה", מתייחס למצב הנוכחי חוקר ידוע בתולדות ארץ ישראל. הוא מצטרף לטענות של אחרים כי ההחלטה היא "כניסה למקומות אפלים של חופש ביטוי, חופש אקדמי ורמה", ולתחזית הקודרת, שהמצב הנוכחי "ימיט קטסטרופה על כל תחום ידיעת הארץ".
ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון, טוען שמקור הבעיה הוא בתקנה ארכאית, שחוקקה בשנת 1967, לפני הקמת גופי ההדרכה האזוריים. "ממתי רגולציה צריכה להחליט בשביל הציבור מה טוב לו?", הוא שואל, "אני מבין שבדברים שטומנים בחובם סכנה לחיי אדם, צריכה להיות רגולציה נוקשה. המטייל הוא לא פראייר, ואם בית ספר שדה נותן לו שירות טוב הוא יקנה. כך עובד שוק חופשי. הפרדוקס הוא שכל הגופים החינוכיים נדפקים, כלומר כל אלה שהם לא למטרות כלכליות".
גם ד"ר נירית שלו כליפא, מומחית לאמנות חזותית ואוצרת במרכז יד בן צבי, מצטרפת לדעתו: "אנחנו לא מורי דרך ואין לנו עניין בהדרכת תיירים, אלא במשתלמים. כאלה שתחום ידיעת הארץ מתבסס עליהם מאז ומתמיד. המאבק בחאפרים
"אנשים רוצים לשמוע אותי כיוון שכתבתי על נושאים מסוימים. במקרה זה הם לא ירצו מורי דרך. יש פה עניין של חופש ביטוי וזכויות יסוד. חוקר או אוטודידקט יכול להביע את דעתו. אם אני רוצה לעמוד בכנסיית הקבר ורוצה להגיד דברים מלומדים או לא מלומדים, זו לא הוראת דרך. חבל שמורי דרך לא ישמעו השתלמויות מאנשים שחוקרים ומחדשים".
לטענת יוזמי העצומה, הגברת האכיפה קשורה ללחץ שמפעיל ארגון מורי הדרך על משרד התיירות. "ברור שהנפגעים המרכזיים של האכיפה הם אזרחי ישראל אשר מעוניינים לקבל הדרכה מקצועית באזור מסוים, ולא טיול שטחי בכל רחבי הארץ", נכתב שם. "הגילדה של מורי הדרך רוצים למנוע זאת מהם בשל בצע כסף ולמנוע תחרות".
אריאל סטולר, סגן יו"ר אגודת מורי הדרך, לא מבין על מה המהומה. "אנחנו בעד שיהיו עוד ועוד מורי דרך, אבל לא יכול להיות מצב שבו מישהו שדוגל באהבת הארץ יעודד עברה על החוק", הוא אומר. "החוק הוא לכולנו. אם מדובר בחוק ישן, שלא נאכף הרבה מאוד שנים והרבה מאוד אנשים בנו על זה קריירות שלמות, זה לא אומר שעכשיו צריך להכשיר את השרץ. אנחנו תומכים בסיורי מומחים כמו סיורי קולינריה וסיורים ספרותיים, וגם אני באופן אישי נהנה לצאת אליהם, אבל נדרש פה אישור ממשרד התיירות".
הנפגעים מהחוק טוענים כי לאגודת מורי הדרך יש מהלכים בתוך משרד התיירות. הדוגמה שניתנה היא ביטאון של האגודה, שבו נכתב במפורש "האגודה ומשרד התיירות חידשו את פעילות האכיפה נגד מדריכי קבוצות הפועלים ללא רישיון". אך סטולר מכחיש את הטענה: "אין לנו כוח או מהלכים. הבקשה שלנו לאכוף את החוק, זו הדרישה הכי לגיטימית בעולם. כל מי שינסה לקעקע את מהלכי האגודה עושה את זה ממהלכים אינטרסנטיים צרים".
מדוע זה עניינכם אם אנשים רוצים לשלם תמורת ידע של מומחים, גם אם הם לא מורי דרך?
"תהליך ההכשרה של מורי הדרך הוא ארוך ומורכב, שבוחן ובודק שמי שעובר אותו יכול וראוי לשמש מורה דרך. אחרת, זה פתח גדול מאוד להונאה".
ראובן גפני, חוקר ומדריך העוסק בהתפתחותה של ירושלים בעת החדשה ובבתי הכנסת בירושלים ובישראל, מדגיש: "בניגוד לדברים שאני שומע מלא מעט עמיתים, איני סבור שבמשרד התיירות ואפילו לא באגודת מורי הדרך יושבים אנשים רעי לב שכל עניינם לשמור את הפרנסה להם או למקורביהם. לי ברור הצורך ברגולציה בתחום ההדרכה, ואני בהחלט מברך על הניסיון לקדם את רמתו המקצועית ואת מבנהו הארגוני של ענף מורי הדרך ומדריכי הסיורים.
"עם זאת, אני חושב שהמצב מורכב ובעייתי לאין ערוך ממה שנטען על פי רוב. ראשית, קיים מגוון של מסיירים ותיירים - בסדר גודל של אלפי קבוצות בשנה - שההדרכה שלשמה מוכשרים מורי הדרך אינה מתאימה להם כלל. הם זקוקים לתכנים אחרים, לשפה אחרת, וממילא גם למערך הכשרה אלטרנטיבי שיעוצב עבור המדריכים המתאימים להם. ואולם חשוב מכך. גם אם מחליטים לנסות 'ליישר' את מערך ההדרכה בארץ, לא ניתן לעשות זאת מעכשיו לעכשיו, בלא להציע פתרון של ממש לאלפי מדריכים - חלקם חוקרים של ממש, מוכרים ואהובים בתחומיהם - שלפתע מתברר להם שאינם יכולים להמשיך לעבוד כפי שעשו שנים ארוכות, בידיעת משרד התיירות ולעתים אף בברכתו".
למה בעצם שלא יעברו את קורס מורי הדרך בפיקוח משרד התיירות?
"ישנם מדריכים רבים שמסיבות כלכליות או אחרות אינם יכולים להקדיש את זמנם לקורס מורי דרך, הדורש למידה והשקעה של ממש. אני יכול רק לקוות - והייתי מוכן לסייע לכך בכל דרך - שתימצא הדרך להושיב יחדיו את נציגי כלל הגופים הרלוונטיים על מנת לחשוב על פתרונות יצירתיים וריאליים, שיקדמו את רמת ההדרכה ותנאי ההעסקה ומאידך לא יפגעו באלפי מדריכים המתפרנסים מהענף זה שנים ארוכות ומשתדלים אף הם לעשות את עבודתם נאמנה".
"חוק שירותי תיירות ותקנות מורי הדרך מבקשים להבטיח את איכות מוצר התיירות של ישראל ואת איכות הסברת מדינת ישראל בפני המבקרים והמטיילים בה וקובעים כי על מי שמדריך סיורים וטיולים בארץ להיות בעל רישיון תקף, ועל כך מקפיד המשרד. עם זאת, בתקנות אלו ישנם כמה יוצאים מן הכלל, והם מדריכי טיולים במערכת החינוך, בהם רואה המשרד דיסציפלינה שונה לגמרי, מנהיגים דתיים נוצריים, הרועים את צאן מרעיתם - צליינים המבקרים בארץ לצורכי פולחן ודת - ואף מומחים בעלי שם בתחומים שונים. על כן, סופרים, ארכיאולוגים מומחים, שחקנים וכד', שתחום מומחיותם הוא מרכז הדרכתם, על אף שאין ברשותם רישיון מורה דרך, אינם עבריינים לשיטת המשרד.
"באשר לטענות כלפי ארגון מורי הדרך ודרכי פעילותו, הרי שיש להפנות טענות אלו להתייחסותו. משרד התיירות קשוב לפניותיו של הארגון, כמו לפניות ארגונים וגורמים שונים מתעשיית התיירות ומחוצה לה, ופועל בכפוף ובהתאם לחוק. עם זאת, המשרד קשוב לפניות, מקיים דיונים שוטפים גם בנושא זה ובוחן ביצוע התאמות נדרשות. בין היתר, נבחנים שינויים בחקיקה במסגרת תיקון חוק שירותי תיירות והתקנות, עליו שוקד המשרד בימים אלו.
"משרד התיירות רואה חשיבות רבה במטיילים הישראלים, ומעוניין להעניק גם להם, כמו לתיירים המבקרים בישראל, הדרכה ברמה המקצועית הגבוהה ביותר. לכן הוא לא מבדיל בין מדריכים המלווים ישראלים לאלו המלווים תיירים. עם זאת, גם בסוגיה זו דן המשרד במסגרת תיקון חוק שירותי תיירות. בשולי הדברים יצוין כי מאז הפעלתה של מערכת הקנסות לפני כשלוש שנים, ניתנו על ידי פקחי משרד התיירות פחות מ-20 דוחות לישראלים המדריכים ללא רישיון. אכיפה שונה מופעלת נגד מי שאינו אזרח ישראל ומדריך באופן לא חוקי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם