מלטה שוק
חולמים על ביקור במיני ישראל? חולים על דגמי אוטובוסים משנות החמישים? אין בעיה. קחו מטוס ועופו למלטה. על פני 315 קמ"ר משתרעת אחת המדינות האטרקטיביות באגן הים התיכון
עבורנו הייתה מלטה "שוק" ולא "מלטה יוק", כמאמר הגנרל הטורקי שנשלח במאה ה-16 לכבוש את האי. "מלטה לא קיימת", אמר בעל הדרגות שלא הצליח למלא משימתו. אנחנו גילינו את מלטה, אבל עדיין יש מי שאינם יודעים לאתרה על המפה. כשסיפרנו על כוונתנו לנסוע למלטה נשאלנו לא אחת "איפה זה?".
להלן הפרטים: מלטה היא מדינה המורכבת משני איים עיקריים (מלטה וגוזו) ועוד שלושה איים זעירים, ושטחה הכולל הוא 315 קמ"ר. היא ממוקמת מדרום לסיציליה ובירתה היא ואלטה. במדינה, שקיבלה את עצמאותה מן הבריטים ב-1964 והחברה בקהילה האירופית, מתגוררים כ-400 אלף תושבים, כמעט כולם קתולים. שפתה היא עירוב של שפות, כשהדומיננטית בהן היא ערבית צפון אפריקאית. שיחות בין מקומיות באחד השווקים נשמעו כאילו התנהלו ברובע א' באשדוד, עם תוספת השפעה של איטלקית. המלטזים עושים שימוש באותיות לטיניות וכדי לחסוך מבוכה נעיר כבר עתה שהאות X נהגית כ"שין".
מזג האוויר במלטה דומה לזה השורר בתל אביב, ועובדה זאת הבטיחה שהטיול בראשית דצמבר יהיה חמים ונעים. על המרקע בחדר המלון ראינו את אירופה קופאת תחת מעטה השלג ואצלנו בחוץ זרחה השמש.
בתי המלון של מלטה ממוקמים ברובם סביב אחדים מן המפרצים הרבים של האי. המתחמים הבולטים הם סנט ג'וליאן ובוגיבה. חבילת התיור שרכשו שכנינו במטוס כללה שלושה לילות וארבעה ימים בבתי מלון של חמישה כוכבים, רובם תחת שמות מותג בינלאומיים, עם טיסה והסעה לשדה התעופה. מחירה של החבילה בעונת החורף היה כ-500 דולר.
בשכנות לבתי המלון יש היצע של מסעדות, אתרי בילוי ליליים, חנויות וגם קזינו. מרבית החופים הם סלעיים, עתירי מערות, שהבולטת בהן היא המערה הכחולה, אליה אפשר להפליג כשהים רגוע (מלטה היא יעד פופולרי לצוללנים).
בכל אלה מלטה אינה שונה בהרבה מאיים ים תיכוניים אחרים. ייחודה הוא באטרקציות התיירותיות שמקורן בהיסטוריה של האי, שידע כובשים רבים. ממדיה הזעירים של מלטה מאפשרים טיול עצמאי, אם ברכב שכור ואם בעזרת אוטובוס תיירים שלו מסלול קבוע. האוטובוס האדום עושה את הדרך פעמים אחדות ביום, ואפשר לרדת ולעלות עליו בכל עת.
שלושה מסלולי תיור יומיים יכסו את כל המדינה על שני אייה. המחיר לתיור באוטובוס, כולל איסוף מבית המלון, קרוב ל-20 אירו. מתחנת האוטובוסים המרכזית בוואלטה אפשר להגיע לכל קצות האי וגם אם לא נוסעים באוטובוסים המקומיים עדיין חייבים לצלמם. הללו צבועים צהוב וכתום והם יוצרו במפעלים שהכרנו בישראל בשנות החמישים של המאה הקודמת: ליילנד ובדפורד. הם סוחבים על שלדותיהם עשרות שנים של נסיעה.
ההיסטוריה של מלטה מתחילה בתקופה הניאוליטית. עדות למתיישבים הפרה-היסטוריים, שמקורם היה ככל הנראה בסיציליה, נמצאת בשרידי 40 מקדשים שמרביתם מיוחסים לאלף השנים שבין 2500 ל-3600 לפני הספירה. המקדש המפורסם שבהם הוא ההיפוגאום, לא הרחק מואלטה הבירה. זהו ארמון תת קרקעי שהכניסה אליו כרוכה בהזמנה מוקדמת של כרטיס. כשאתר זה נחשף לראשונה נמצאו בו שרידים של 7,000 שלדים.
אתרים אחרים במלטה זמינים יותר. הללו, כמו אתרים דומים ברחבי אירופה, נבנו ממגליתים, שהם אבנים עצומות שהוצבו במעגל זו לצד זו, לעתים אף בקומות אחדות. ביקרנו בשניים מהם בדרום האי מלטה (najdra ו-Hagar Qim) הם הזכירו לנו את סטונהג' שבדרום אנגליה.
הפניקים נחתו במלטה ב-600 לפנה"ס והם שהעניקו לאי את שמו: "מלט" בשפתם משמעותו מקלט בטוח. כעבור 200 שנה הגיעו לאי בני קרתגו הצפון אפריקנים. בתום מלחמותיהם של בני עמו של חניבעל ברומאים נעשו המלטזים חלק מהאימפריה. וילה בעיר רבט, דומוס רומנה שמה, היא מזכרת מוזיאונית מאותה תקופה. בעיר זאת נמצאו קטקומבות - מערך של מערות קבורה - מאותה תקופה, שרק חלקן פתוח לקהל. בשכנות להן ממוקמת גם כנסיית סנט פול-אחת החשובות באי-והגרוטו (מערה הצמודה לו).
פול (שאול התרסי בעברית ופאולוס בלטינית) היה אחד השליחים ונחשב למשפיע שבהם. הוא נחת במלטה בדרכו לרומא והמלטזים רואים בו האיש שהביא את בשורת הנצרות לאי. במאמר מוסגר, אפשר לומר שכמות הכנסיות באי דומה למספר בתי הכנסת בארץ הקודש. אלא שלקראת תום המילניום הראשון, בתחילת המאה העשירית, עברה מלטה לשליטת כובשים מוסלמים, שרק ב-1224 סולקו סופית ממנה. הפרק המשמעותי
המסדר נוסד בירושלים כדי להעניק מזור לעולי הרגל. אחרי מסע הצלב הראשון (1099) הוא נהפך למסדר צבאי שנועד להגן על ארץ הקודש. הצטרפו אליו בנים ממשפחות האצולה החשובות במדינות אירופה. המסדר נסוג מירושלים בנפול ממלכת הצלבנים ועבר לרודוס ומשם, עם כיבוש אי השושנים בידי הטורקים, הוא דילג למלטה. עם סיומו של מצור עותמאני ב-1565 החל המסדר לבנות ולבצר את האי, ובראש ובראשונה את אצבע היבשה החולשת על המעגן הגדול. המבצר קיבל את השם ואלטה על שמו של "הגרנד מאסטר" של המסדר, שיזם את פרויקט הבניה של העיר. הסיור בואלטה מתחיל בגני בארקה המשקיפים על המפרץ והנמל ועל מתחם התותחים של המבצר. מבט על מפת ואלטה מזכיר את מנהטן.
גם לאורכה ולרוחבה פרושים שתי וערב רחובות ישרים. הממדים הם זעירים בהשוואה לתפוח הגדול, ובמקום גורדי שחקים ואלטה מציעה מבנים מרשימים בסגנון הבארוק. כולם בנויים אבן חול זהובה המוסיפה ליופיים. גולת הכותרת של הביקור בוואלטה היא קתדרלת סנט ג'ון. המבנה הפנימי של הקתדרלה הוא שיר תהילה לסגנון הבארוק והוא מדהים בססגוניותו, בהיקף ובעושר יצירותיו. רצפת השיש של הקתדרלה ייחודית, שכן שובצו בה אבני מצבה של מאות אבירים על סמליהם. מוצגות שם גם שתי יצירות של קאראוואג'יו, שאותן צייר בעת שהותו הקצרה באי.
הקתדרלה ממוקמת ברחוב רפובליקה, שהוא רחובה הראשי של ואלטה, המוליך משער העיר עד למצודה החולשת על הכניסה למפרץ. בחלק העילי של הרחוב הוא הופך למדרחוב שבו מצויות חנויות לרוב. H&M לא ראינו במלטה, אבל אפשר לקנות כאן רקמות תחרה שהאי מפורסם בהן. ברחוב רפובליקה ממוקמים גם מוזיאון הארכיאולוגיה, הספרייה הלאומית, בית המשפט, מוזיאון המלחמה וארמון ה"גרנד מאסטרס", המשמש כיום כארמון הנשיאות הפתוח לביקורים. ברחוב זה מוענקת הזדמנות לפקוד ארמון מן המאה ה-16, האחרון שמוחזק בידי משפחה שמתגוררת בו.
"קאזה רוקה פיקולה" הוא ביתו של המרקיז התשיעי דה פירו. בעבר שימש הארמון את אחד האבירים של מלטה, ומאז נאספו בו מאות מוצגים המאפיינים את חיי האצולה המקומית. בהיעדר מקלטים, שימש מרתף הארמון כמקום מסתור מפני ההפצצות התכופות של מטוסי גרמניה הנאצית, כשביקשו לפגוע במבצר הבריטי בלב הים התיכון.
באחת ההפצצות הללו, באביב 1942, נפלו ארבע פצצות על הכנסייה המפורסמת של העיר מוסטה, הרוטונדה. שלוש מהן נהדפו בפוגען בכיפת הכנסייה. הרביעית חדרה פנימה, נחתה על רצפת אולם התפילה, לא התפוצצה ואיש מהמתפללים לא נפגע. המקומיים מגדירים את האירוע נס.
הרוטונדה, שנבנתה במאה ה-19, זוכה לאזכור ברשימה זאת דווקא מפני שנבנתה על פי דוגמת הפנתיאון ברומא. ממדיה מרשימים ביחס לסביבתה, כיפתה נראית מפינות רבות של האי ויופיה מושך את העין. ביקור חובה נוסף הוא במדינה (Medina) הנמצאת במרכז האי. מקום זה מכונה "העיר השקטה", בזכות העובדה שבין חומותיה מתגוררים רק כ-200 תושבים.
בירתה הישנה של מלטה מאופיינת ברחובות צרים, מבנים מרשימים מימי הביניים וארכיטקטורה בארוקית. מרשימים גם השימור והניקיון. מרבית הארמונות בעיר, ששוקמו אחרי רעידת אדמה במאה ה-17 מוחזקים בידיים פרטיות. באחד מהם מוקם בית מלון בן 20 חדרים וחמישה כוכבים. בארמון אחר, "ארמון פאלסון", אפשר לבקר. אל תחמיצו את בית הקפה שעל הגג.
גם ביקור בכפר דייגים הוא בגדר חובה תיירותית. מארסהשלוק (Marsaxlokk) בקצה הדרום-מזרחי של האי מפורסם בשוק שלו ובצבעוניות של סירות הדייגים. בעוד חלקו הדרומי של האי מלטה צפוף בישובים המזכירים במבניהם את איי יוון או כפרים ועיירות ערביות, החלק הצפוני, בדרך אל האי גוזו, ירוק יותר. ההפלגה אל האי במעבורת נמשכת פחות ממחצית השעה, וראוי לעשותה רק אם נותר לכם יום נוסף שבו אתם מעדיפים לטייל ולא לרבוץ על שפת הבריכה של בית המלון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם