ראשי » סגנון » ניו אייג' » שבט לעניין

שמח במדבר: הקהילה שרצתה לצאת מהאוטומט של החיים

11 אנשים, לא כולל מתנדבים, הלפרים ושני מנהלים, חיים יחד במדבר. פעמיים ביום הם נפגשים למדיטציה ולכל אחד מהם תפקיד מוגדר, מתוך הבנה שהכל זמני. אתגרים, כמובן, לא חסרים, אבל הדרמה הכי גדולה מתקשרת, איך לא, לנושא הזוגיות. הכירו את שבט אשרם במדבר

משה קוטנר | 27/1/2011 10:22

תגיות: שבט לעניין

שרדהה נצר וקומץ מכרים. הכי מאתגר זה להתמודד עם עזיבה של חברים

מהי אתם?

שרדהה נצר, חבר קהילת אשרם במדבר ואחד ממנהלי האשרם: המקום הוא למעשה קומונה. חיים פה אחד עשר אנשים באופן קבוע ועוד שני מנהלים שאני אחד מהם. בנוסף יש מתנדבים שבאים לתקופות של ארבעה חודשים. יש גם כאלה שבאים לכמה שבועות והם שייכים לתכנית בשם “וואמפ”, וורקינג מדיטיישן פרוגרם. הם משתתפים במדיטציות היומיות ועובדים אצלנו תמורת סכום סמלי. לכל אחד מחברי הקהילה יש תפקיד מוגדר כמו טבח, עוזר טבח, מזכירה, יש משרד שיווק, אחראית אירוח, אחראי

נקיונות, אחראי גינון וכן הלאה.

כולנו נעים בפילוסופיה מאוד ברורה של עבודת רוח. כל המדיטציות או רובן עוסקות במדיטציות האקטיביות של אושו, ורוב האנשים שחיים במקום הם למעשה תלמידים של אושו. חלקם, כמוני, היו בפונה ויש כאלה שהפכו להיות תלמידי אושו באשרם אצלנו, מהמדיטציות היומיות ועד להשתתפות בתרפיות של אושו.
זה הרעיון שמאחד את הקהילה, עבודת המדיטציה. אנחנו נפגשים פעמיים ביום להשתתף במדיטציה וזה הרעיון שמוליך אותנו.

עד כמה מבנה הקומונה השתנה לאורך השנים?

אני עם האשרם מהקמתו, לפני יותר משמונה שנים, וגם השותף שלי , עוצב. אנחנו מנהלים את המקום בשנתיים וחצי האחרונות. יש גם אחרים שנמצאים איתנו מתחילת דרכנו. לעומת קהילות אחרות שהרעיון שלהן הוא טווח רחוק, לכל החיים, פה ההבנה היא שאנשים באים לתקופות מוגבלות, מחודשיים ועד כמה שנים. רוב האנשים עוזבים אחרי זמן מסוים.

לכל דבר בחיים יש יתרונות וחסרונות. ברור שיש חסרונות כשבכל תקופה נכנס מישהו חדש לתפקיד מסוים, מצד שני זה מונע קיבעון. התפיסה שלנו נלחמת ביציאה מהאוטומט של החיים. מישהו למשל שבמשך 15 שנה מנהל משק בקיבוץ הוא מקובע בשטנץ ואצלנו תמיד זורם דם חדש במערכת. זה אחד הדברים היפים בקהילה כמו שלנו.

מצד אחד תמיד צריך להמציא את הגלגל מחדש, מצד שני מזל שצריך להמציא את הגלגל מחדש. מצד אחד כמנהל זה אחד הדברים המאתגרים שאני צריך להתמודד איתם, אבל וואלה, כל פעם יש משהו חדש.

מה הכי מאתגר כשבוחרים בדרך חיים כזו?

אנחנו מוצפים באין סוף אתגרים. אני חושב שהאתגר שהקהילה שלנו במיוחד הוא התמודדות עם עזיבה של אנשים, בגלל שהעזיבה כאן היא תהליך שבשגרה. כל כמה חודשים יש עזיבה, אז הרבה פעמים העזיבה מאוד דרמטית ואנחנו מתרגלים את הנון אטצ’מנט, לא להקשר יותר מדי.

השבוע למשל אחד הזוגות מאושיות המקום עזבו וזה היה מאוד עצוב. כאן המקום באמת להבין שהכל זמני, אין לקחת דברים באופן מידי רציני, מתוך הבנת הזמניות. וככה גם מתקבלות ההחלטות, מתוך ההבנה שהכל זמני. גם אם מישהו עובר לחדר שהוא לא כל כך אוהב, הידיעה שעוד כמה חודשים הכל יכול להשתנות עוזרת. אני שם לב שבקיבוצים אנשים מסוכסכים במשך שנים וכאן זה לא קורה, כי אצלנו מחר הכל יכול להשתנות.

זוגות שנפרדים ונשארים זה עניין שכיח

זוגיות בתוך חיי קומונה. איך עושים את זה?

תוסיף שמן למדורה כשאחד מבני הזוג מתחבר למישהו או מישהי אחרת

בגלל שהקהילה היא לא גדולה הנושא של מיניות וזוגיות הוא הרבה יותר נפיץ. יש פה זוגות בני עשרים עד ארבעים, מה שמאפשר עבודת יצרים מאוד חזקה וגם פה, יש דרמות. זוגות שנפרדים ונשארים בתוך הקהילה זה עניין שכיח. כשזה קורה בעיר כל אחד הולך לדרכו, אבל כאן בני הזוג לשעבר נפגשים עשרים-שלושים פעם ביום.

תוסיף שמן למדורה כשאחד מבני הזוג מתחבר למישהו או מישהי אחרת וכאן נוצרת דרמה. אבל כשמבינים שהדרמה של היום, מחר היא נשכחת, אז לדרמות יש הרבה יותר טעם, לא עם היסטריה. כמובן שמאוד קל להגיד וקשה ליישם כשזה בא לך לפנים, אבל זה כל הרעיון של האשרם, להתמודד עם הדברים שמתנפצים לנו בפנים.

מה קורה באשרם מלבד החיים הקומונאליים?

האשרם מתפרנס מסדנאות והוא למעשה בית הארחה של סדנאות ופסטיבלים. הקהילה של האשרם היא למעשה הרבה מעבר לחמש עשרה האנשים שבקומונה; היא מונה מאות אנשים ואפילו יותר. למשל אנשים שהיו חלק מאיתנו בעבר ובאים לעבוד איתנו לפעמים. הקהילה המצומצמת מחזיקה את מדורת התמיד של אותו מעגל רחב יותר.

לאורך השנים אנשים באים והולכים, ואלה אנשים שזה נשאר הבית שלהם גם אחרי שהם הלכו, והם חוזרים מידי פעם. גם כשהם הולכים הם עדיין חברים בקהילה הזו, ובמקומם מגיע מישהו אחר שמחזיק את הלפיד בשביל מי שעזבו. כל פעם מישהו אחר משתתף במסיבת החיים הזו.

זה מה שמקסים בעיני ומייחד אותנו למעשה מהרבה קהילות אחרות, המכנה המשותף הוא לא רק אהבה למקום ולרעיון אלא כל אנשי הקהילה כולם הם אנשי מדיטציות, שהרבה פעמים באים רק בשביל לתרגל את המדיטציות.

מדורת התמיד הזו קיימת כדי להחזיק את המקום כבית למדיטציות והרבה אנשים באים לכאן כדי לתרגל. אין עוד מקום בארץ שאפשר לבוא אליו בכל זמן שהוא ולצלול למעמקי המדיטציה.

לאתר האשרם