פאקינג תסתלקו!
הכפר פאקינג באוסטריה ממשיך להוות מוקד עלייה לרגל של תיירים, שלא מסתפקים בקיום יחסי מין על רקע שלט הכניסה לעיירה, אלא לעתים גם גונבים אותו. 104 התושבים בכפר המשעמם יעשו הכל כדי שתמשיכו הלאה לעיירה טיטמונינג (חשיפת שדיים) ותניחו להם לנפשם
"בכלל מבטאים את זה פוקינג", מתעקשת פקידה במרכז המידע האזורי לתיירים בעיירה האוסטרית בראונאו אם אין. חוץ מהמידע הפונטי הזה אין לה שום מידע נוסף על הכפר פאקינג, מלבד עצה אחת חשובה: "אין מה לעשות בפאקינג. אין שם אפילו בית מלון".
מתברר שהפקידה טעתה בשתי האבחנות שלה, גם אם לא מדובר בטעויות דרמטיות. האמת היא שיש רק שלושה סוגי תיירים שמגיעים בכלל לבקר באזור: אלה שרוצים ליהנות מנופי האלפים היפהפיים, אלה שרוצים לראות את מקום הולדתו של אדולף היטלר בבראונאו, ואלה שרוצים לבקר בפאקינג.
באופן לא מפתיע, התיירים מהסוג השלישי נוטים גם להיות מסוג האנשים שמתעניינים בטיפוס על פסגת הר סמוך, שנקרא וואנק (מילת סלנג באנגלית ל"אוננות" ).
על פי המדור המכונה "עצות לביקור בפאקינג" באתר האינטרנט "וירטואל טוריסט", האטרקציה העיקרית בפאקינג היא "לראות את שלטי הדרכים". וזהו , בכך בעצם מסתכם הפוטנציאל של הכפר מבחינת הנוף. אבל תתפלאו, היעדר הריגושים במקום לא מונע מהמוני תיירים, בעיקר בריטים צעירים, לעשות מדי שנה את מסע העלייה לרגל הזה כדי לתת כבוד ללורד פוקו.
הקיץ הוא עונת השיא של תיירי המין האלה, וההזדמנות שלהם לבחון את רגישות התושבים המקומיים השמרנים בכך שהם מצלמים את עצמם מול השלט פאקינג-לעתים קרובות בדרגות שונות של עירום, או אפילו תוך קיום יחסי מין.
העבריינים הגדולים ביותר גונבים את השלט ולוקחים אותו הביתה כמזכרת. רק בשנה
ראש הכפר פרנץ מינדל מספר שהם ניסו להילחם בתופעת הגנבה על ידי יציקת השלטים בתוך בטון. לדבריו, הם גם הציבו מצלמות אבטחה (אף שלא ראיתי אותן) בניסיון למנוע מהתיירים לבצע את הגנבה. אבל נראה ששום דבר לא עזר.
יתרה מזו, למי שבאמת מעוניין, האזורים הכפריים בגרמניה ובאוסטריה מלאים בשמות ששעשעו את דוברי האנגלית במשך מאות שנים. ומאז שטיסות הלואוקוסט מאפשרות להגיע לפינות הנידחות ביותר באירופה, הפכו עיירות אלו, למגינת לבם של התושבים המקומיים, לאתרי תיירות פופולריים.
לותר לרץ', שכותב לעתים קרובות על פאקינג באתר "וירטואל טוריסט", ממליץ על נסיעה מקיסינג בגרמניה לפאקינג באוסטריה. למי שמתעניין: תוך שעתיים אתה מגיע מקיסינג לפאקינג. אם רוצים גם ליהנות מהנוף יש דרך אחרת הכוללת עצירות בפטינג (להתגפף) וטיטמונינג (חשיפת שדיים). דרך נוספת עוברת דרך קונדום ווודינג, אבל היא - מטבע הדברים - ארוכה יותר.
לרץ' צירף להמלצותיו שלטי דרכים שצילם, ולדבריו הופתע מהתגובות העוינות של המקומיים.
"חשבנו שתושבי פאקינג רגילים לזה, אבל פתאום איש מבוגר עצר את מכוניתו לידינו בעת שצילמנו כמה תמונות ושאל בקול לא ידידותי מה אנו מתכוונים לעשות כאן, כי רק באחרונה שוב נגנב אחד השלטים", כתב לרץ'.
לאלה שאינם חוששים מהמקומיים מזעיפי הפנים, הציוד שלרץ' ממליץ לארוז למסע כולל "פנס, סט מברגים ומפתחות שוודיים (עדיף בקוטר 17 ו-19 מ"מ) ודיסק חיתוך ללא כבלים". כמו כן, הוא ממליץ לא לבצע את העבודה לבד, כי "מישהו צריך לשמור ולהתריע בפני סכנה".
הכפר פאקינג, על כל 30 ויותר הבתים בתחומו, מתעקש לא לסייע לתיירים שמגיעים אליו בגלל שלטי הדרכים. אין חנויות מזכרות שמוכרות גלויות והאחרון שייצר וניסה למכור חולצות עם הכתובת "איי לאב פאקינג" אולץ על ידי התושבים להפסיק למכור.
המקום היחידי בכפר שמרוויח באופן חוקי מהשם פאקינג הוא צימר שמכונה גסטהוף לינדלבאוואר. אף שהוא ממוקם כמה מאות מטרים מהשלט המציין את גבול שטח השיפוט של פאקינג, הוא מציע לתיירי המין כמה חדרים נעימים, שמקושטים קצת בחוסר טעם בפסלי ישו הצלוב. אבל לאלה שאינם מוכנים לקיים יחסי מין בחוץ, ליד השלט פאקינג, הצימר הזה מספק חלופה חוקית.
אך ההומור הילדותי, למרבה המזל, לא מסתיים בזאת. ג'ו לינדלבאוואר, המגדיר את עצמו "טבח מעולה" ואמן חצי מקצועי, עובד בצימר ומוזג את מה שהוא מכנה "גוד פאקינג ביר". לינדלבאוואר מספר שהתיירים שמגיעים הנה בדרך כלל מתאכזבים, משום שהם באים עם כל כך הרבה ציפיות מפאקינג, ומה שהם מגלים זה כפר משמעם מלא בחקלאים.
"אני חושב שמישהו צריך לפתוח מועדון לילה ומועדון לחילופי זוגות בפאקינג", הוא אומר. "ייתכן שזה הכפר פאקינג היחידי בעולם", הוא מוסיף בגאווה, ולמיטב ידיעתו הוא גם האמן היחיד בפאקינג. אך על אף שאמנים רבים היו הורגים בשביל שתהיה להם כתובת כזו, לינדלבאוואר מקווה להשאיר יום אחד את פאקינג מאחור ולהגר לקליפורניה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם