עולם הולך ונעלם: מסע לאיי יאפ במיקרונזיה
איי יאפ הם איים קטנטנים שנמצאים במערב מיקרונזיה. יש בהם פינות חמד תת מימיות לחובבי הצלילה ובעיקר תושבים אדיבים שחיים עד היום לפי חוקיה של חברה שיבטית מסורתית. גילי חסקין חזר מלא בסיפורים
איי יאפ (Yap) הם קבוצת האיים המערבית ביותר במיקרונזיה והיא כוללת 134 איים, שרק 22 מתוכם מיושבים. ליאפ באים עבור הצלילות, בעיקר עבורן, אבל לא רק. מבחינה תרבותית, נחשב יאפ למעניין ביותר באיי מיקרונזיה. תושביו השכילו לשמר, את מה שבמרבית האיים האחרים נרמס ברגלי הציוויליזציה.
כבר בנמל התעופה, אליו הגעתי בשעת לילה מאוחרת, קידמה את פני כרזת ענק: "ברוכים הבאים לאזור המסורתי ביותר במיקרונזיה". ואכן, בין גבעותיהם ויערותיהם של האיים ניתן לראות בתי כפר מעץ, מחבל ומבמבו; נשים הלובשות חצאיות קש, וחגיגות שבטיות בריקודים צבעוניים עתיקי יומין.
היכן נמצא יאפ? קצת סדר בבלגן. איי האוקיינוס השקט, הפזורים במרחב העצום שבין דרום מזרח אסיה לאוסטרליה, נחלקים גיאוגרפית לשלוש קבוצות: פולינזיה, מלנזיה ומיקרונזיה - שכוללת את איי קרולינה ואיי מרשל. במרחב המיקרונזי ישנם 607 איים הפזורים על פני שטח שגודלו פי חמישה משטחה של צרפת, אך שטח האדמה הכולל שלהם קטן יותר משטחה של עיר אמריקנית ממוצעת, ולכן הם נעדרים ממרבית מפות העולם.
הפדרציה של מיקרונזיה מורכבת מארבע קבוצות איים: צ'ואוק (Chuuk), פונפיי (Pohnpei), קוסרה (
Kosrae) וכמובן יאפ (Yap), אי קטן בו ביליתי שבוע קסום ומלא עניין.
שטחו הכולל של האי יאפ הוא 120 קמ"ר
יאפ הוא ארכיפלג (קבוצת איים), המחולק גיאוגרפית ותרבותית בין "האי המרכזי" ו"האיים החיצוניים". האיים המרוחקים מקיפים את האי המרכזי, והקשר שלהם עם העולם המערבי רופף מאד. התושבים שם מקיימים אורח חיים שהשתנה אך מעט ב-3,500 השנים. אני טייל מספיק מנוסה כדי לדעת שמושגים כמו "הזמן עצר מלכת" קיימים רק בברושורים לתיירים, אך בכול זאת, התיאורים מציתים את הדמיון.
כף רגלו של האדם הלבן הראשון דרכה על אדמת יאפ ב-1 באוקטובר 1525. ההרפתקן הפורטוגלי דייגו דה רוצ'ה Diogo Da Rocha)) הגיע לאחד מאיי יאפ, ושהה בו ארבעה חודשים. במאתיים השנים שבאו אחר כך, למעלה מעשרים מגלי ארצות וסוחרים ספרדים, בריטים והולנדים, עברו דרך איי יאפ.
ראשוני הספרדים התיישבו במקום כבר במאה ה-16 , אולם רק ב-1817 החלו האירופים לכלול את מיקרונזיה במפותיהם. הנצרות לא רק הכתה שורש, אלא גם דחקה את מערכת האמונות שהתקיימה כאן במשך אלפי שנם קודם לכן. תחילה היו אלו המיסיונרים הקתולים ואחריהם הפרוטסטנטיים, שכפו על המקומיים את הלבוש, השפה והחוקים המערביים לצד הנצרות הקתולית. כיום, אין לתושבי יאפ פנתיאון מסודר של אלי טבע, אך הם מאמינים בכוחן של רוחות ובצורך לפייס אותן.
בשנת 1920 קיבלו היפנים מנדט על האיים מחבר הלאומים. היפנים, ששאפו שמיקרונזיה תהיה דומה למולדתם שלהם, הקימו כאן מקדשים בודהיסטיים, מקדשי שינטו, מועדוני גיישות ומרחצאות ציבוריים והפכו את העיירות המקומיות לחיקויים בלתי מוצלחים לערים היפניות, עד שלבסוף עלה מספרם של היפנים על זה של המיקרונזים והמקומיים הפכו לאזרחים מדרגה שנייה.
מלחמת העולם השנייה הביאה לסיום תקופת השגשוג היחסי שהיה בזמן השלטון האזרחי היפני. בסוף המלחמה לא נותר כמעט דבר מהתשתיות של האזור.
לאחר המלחמה, עברה מיקרונזיה לידי ארצות הברית. לאמריקאים היו תוכניות משלהם עבור מיקרונזיה. איי מרשל, שבמזרח הארכיפלג, הפכו ל"שפן הניסיונות" של פצצות האטום. בשנים 1945-1958 פוצצו האמריקנים בתחומם שישים ושש פצצות ותושביהם של איי מרשל סבלו מתופעות הלוואי האיומות. ידוע במיוחד האי ביקיני, שמה שנותר ממנו נתן השראה לבגד הים הזעיר .
הגעתם של מתנדבים אמריקניים אידיאליסטיים מחיל השלום ב-1966 לא שירתה את המדיניות האמריקנית עד אז, כיוון שבמקום להלל באזני המקומיים את נפּלָאוּתיה של החברה האמריקנית, הם החלו ללמד אותם מהן זכויותיהם החוקיות והחברתיות וגרמו בכך להקמתן של תנועות פוליטיות שפעלו למען עצמאות.
ביולי 1978 הצביעו תושביהם של האיים בעד חוקה משותפת, ובמאי 1979 הפכו ל"פדרציה של מיקרונזיה" (FSM). המחוזות השכנים: פאלאו, איי מארשל ואיי מריאנה (Mariana Islands) הצפוניים החליטו שלא להצטרף. ב-1982 נחתם בין מיקרונזיה לבין ארצות הברית הסכם ל-15 שנים, שעל פיו הושארו בידי האמריקנים השליטה על תחום יחסי החוץ של מיקרונזיה והגישה הבלעדית לאיים, בתמורה למימון שנתי קבוע. ההסכם יושם באופן רשמי ב-1986, ב-1991 צורפה מיקרונזיה לאו"ם.
ריצ'ארד, אחד ממדריכי מלון מנטה ריי (Manta ray), הוא "יאפי", כך מכונים בני המקום, לקח אותי לסיור באי. הנוף חדגוני למדי. זהו אי קטן ושטוח. העניין האמיתי כאן, נמצא בבני האדם, אלא שהכפרים, כך הסביר, הם כמעט מחוץ לתחום.
אנשי יאפ הם חביבים להפליא, אך גם מסוגרים. לא נהוג, לייתר דיוק, לא מכובד, להיכנס לכפר, קל וחומר לבית, אלא אם הוזמנת. ניסיונות שלי לצלם אנשים, נענו בדרך כלל בתנועת יד סרבנית, לא אלימה, אך החלטית. לא כסף, לא טובות. רק שמור על מרחק.
ריצ'ארד הראה לי בגאווה כמה סירות קאנו צבועות באדום, מוגנות בסככה. בסירות זעירות כאילו, הפליגו אבות אבותיו אל יאפ ממלנזיה או הפיליפינים. מאז ומתמיד התקיימו קשרי מסחר בין האי המרכזי ביאפ והאיים הסובבים אותו. קשרים אלו פיתחו ידע רב בתחום הניווט הימי המסורתי בקרב תושבי האי.
ליד כל כפר קיים בית מאורך, על גבי עמודים, שתקרתו קש. לאורך הבית קורה עגולה מאורכת, שנועדה להניח עליה את הראש בעת המנוחה. זהו "בית הגברים". כשמו כן הוא. כאן מתכנסים הגברים, ראשי הקהילה, לדיון בנושאים חשובים.
על חבל משתלשל תלויה קונכייה ענקית, שהנשיפות המושמעות באמצעותה מודיעות על התכנסות וכן כמה צדפות ענקיות המשמשות לבישול. בלב המבנה, מקום לבישול. הארוחה בצוותא היא חלק מהמבנה. בכל כפר יש מבנה נוסף, להבדיל מקודמו הוא בעל קירות וזה משמש כבית קהילה. לכאן מכנסים את כל תושבי הכפר, גברים, נשים ונערים, לצורך קבלת הודעות והנחיות.
בעבר, כשהיו נהוגים באי נישואי שידוך, היו נחתמות כאן העסקות בין המשפחות. לעתים מציינים כאן אירוע חשוב כמו חתונה, בשירים או במחולות בלבוש מסורתי, כשפני הרוקדים נמשחים בפסים צהובים. בתי הקהילה משמשים עד היום ליישוב סכסוכים.
כך, למרות רמת הפשיעה הנמוכה מאוד באי, כאשר מתגלע סכסוך הוא עשוי להיות מיושב באמצעות שתי מערכות המשפט הנהוגות באי: המערכת האזרחית הקונבנציונאלית המתנהלת בבית המשפט, נאכפת על ידי המשטרה ומשתמשת באמצעי הענישה המודרניים. לצידה קיימת מערכת משפט שבטית–מסורתית, המנוהלת ונאכפת על ידי זקני הכפר ומשתמשת באמצעי הענישה המסורתיים, החל מקנסות ועד, במקרים קיצוניים, נידוי והרחקה מהכפר.
לכל כפר יש את מנהיגו, תואר העובר בירושה, וכל תושבי יאפ מחולקים לסמכותם של שלושה צ'יפים. גם כאן התפקיד עובר בירושה, בניגוד לאיי מלנזיה, שם קיים מודל אחר, של "איש גדול", תפקיד העובר מהמנהיג אל מי שיימצא מתאים לכך.
לצד בית הקהילה, הראה לי ריצ'רד, מונחים דיסקוסים ענקיים מאבן המחוררים במרכזם. אלו הן "אבני מטבע" (Money stone), המשמשות עד היום כתחליף לכסף. הן עשויות מבזלת.
ברחבי האי פזורים מאות "מטבעות" כאלה, כל אחד שייך למשפחה אחרת. ערכו של כל "מטבע" נקבע על פי ייחוסו, ההיסטוריה שלו ובעליו. גלגלי האבן העצומים המוטלים בחצרות הכפרים, זיכו את יאפ בשיא "גינס" כ"מטבע הגדול בעולם". כמובן שאף אחד אינו מגלגל אבן כזו בדרכו אל החנות, לצורך כך עדיף הדולר האמריקאי, אולם המטבעות העצומים עדיין נמצאים בשימוש מפעם לפעם, בעיקר לעסקות מקרקעין.
יאפ איננה פאפואה - ניו גיני. לא רואים כאן אנשים משוטטים בכפריהם כשהם מעוטרים בנוצות וקרניים, או למצער, לבושים ססגונית. יחד עם זאת, התושבים המקומיים שומרים על ימים מיוחדים הקשורים לתרבות היאפית כמו "יום יאפ", שהוא מעין יום העצמאות, הנחוג באחד במארס, שבו מגיעים נציגים מכל האיים ומקיימים את הטקסים והריקודים המסורתיים, או "פסטיבל הקאנו" – באמצע נובמבר, בו מתקיימת תחרות בין חותרי הקאנו באי, וגם אז מתקיימים ריקודים וחגיגות על טהרת התרבות המקומית.
מנהג מיקורנזי מקובל הוא אימוץ ילדים בין אחים במשפחה. החלפת ילדים, בלשון פחות מכובסת, מבעית ככל שיישמע לאוזניים מערביות. הילד המאומץ יודע כמובן על הוריו הביולוגיים והוא מקיים עמם קשר מיוחד. ילד זה מכונה "עושה השלום" וזהו אכן תפקידו, להשכין שלום בין האחים, כשמתגלית מתיחות משפחתית כלשהי.
החברה ביאפ היא חברה מעמדית היררכית. יש חלוקה ברורה בין תושבי האי המרכזי ותושבי האיים המרוחקים. שיטת הקאסטות ביאפ מורכבת מאד והתושבים נחלקים בגסות למעמד גבוה ומעמד נמוך, אלא שעיון אנתרופולוגי מדוקדק יותר, מצביע על שבעה מעמדות.
בעבר יכול היה כפר שלם לעלות או לרדת במעמדו, בעקבות סכסוך עם כפר שכן. הכפר המפסיד היה מחויב בתשלום ובעיקר בהכנעה כלפי הכפר המנצח. הכפרים המשתייכים למעמד נמוך היו מוגבלים על ידי חוקי טאבו נוקשים והיו מנועים מדייג של יצורים ימיים נחשבים. ייתר על כן, כל כפר היה מחולק למספר מעמדות.
תושבי יאפ עמם הצלחתי לשוחח, טוענים שהדבר הברור ביותר שמבדיל את הקאסטות הגבוהות מהנמוכות זו האֶנדוֹגמיה. בני הקאסטה הנמוכה מנועים מלהינשא או לבוא במגע מיני כל שהוא, עם בני הקאסטה הגבוהה. הם גם מנועים לאכול זה אלו עם אלו. ואכן, אין כמו הסעודה המשותפת, כדי ליצור קרבה. (לא לחינם מקור המילה Company, היינו, חברה, מקורה מהמלים הלטיניות Com Pan - לחם משותף).
בני הקאסטות הנמוכות אמורים לבצע את מלאכות הניקיון ואת עבודות הכפיים וכן לטפל בסידורי הקבורה של בני הקאסטות הגבוהות (כמו ביפן המסורתית). לא קיימים כאן חוקים ברורים כמו חוקי מָאנוֹ ההינדים ונעדרת האלימות המוכרת כל כך מהודו. בני הקאסטות הנמוכות מכונים על ידי הייתר "אחינו הקטנים" ותיאורטית, הגדולים מחויבים קודם כל להגן עליהם. אך ברור מדוע הם נזקקים בכלל לביטוי המגונן הזה.
לא נהוג להגיע סתם ולהתדפק על דלתו של אדם אחר, גם אם הוא ידיד. יש להודיע על כך ולתאם את הביקור בעוד מועד. אם מסיבה זו או אחרת, נמנע התאום מראש, יתנצל קודם כל האורח מספר פעמים ויסביר לבן שיחו מדוע נאלץ לחרוג מכלל הנימוס המקובלים. כבוד זהו שם המשחק.
הילדים מחונכים מינקותם לכבוד, כלפי אחיהם הבוגרים, כלפי מוריהם, כלפי ראשי הקהילה. המילה "רֶסְפֶּקְט" נשמעה בכל משפט שני. כמו כן לא נהוג להסתובב כך סתם בכפר. גם המקומיים אינם מסתובבים כך סתם. זר המגיע לכפר, מחזיק בידו כמה ענפים ירוקים, לאותת שפניו לשלום. זר המגיע בלילה לכפר לא לו, יחזיק בידו פנס, כפי שבעבר החזיקו אבותיו בלפיד.
ביום האחרון לשהותי באי, טרם הטיסה, נבצר ממני לצלול, משיקולים של בטיחות. בית המלון ארגן למעננו "סיור תרבותי". נסענו לכפר קטן. מחוץ לכפר המתינה לנו מרי, חשופת חזה ולבושה בחצאית רפיה אדומה, כשהיא מלווה בבתה הקטנה.
קצת מוזר לשמוע אנגלית צחה מפיה של מיקרונזית עירומה למחצה. הלכנו יחדיו בשביל אבן שרוצף לפני שנים רבות. ליד בית הקהילה המתינו לנו כמה עשרות נערים ונערות, שהתלבשו לכבודנו. הנערות מרחו על גופן כורכום מעורב בשמן ואחר כך פצחו למענינו במחול החרבות המפורסם.
לפני שנים הייתי מעקם את אפי באנינות נוכח מופע שכזה, שברור לגמרי שהוכן למעננו. אך במחשבה שנייה, היה זה בדיוק אותו הריקוד עליו התאמנו הנערים בכפר אחר, לקראת פסטיבל הסירות. הדמיון בין הריקודים, המאורגן לעומת הספונטני, מעלה הרהור שני בשאלה מהי אותנטיות.
הנחתי לדיון הפילוסופי כמו לאנינות והתרכזתי במחוללים. הילדים באזור חלציים מקושט בעלי קוקוס יבשים, הגברים בטוניקה אדומה והנשים בחצאיות רפיה רחבות. סרטים קשורים לזרועותיהם, מקלות והם מתחילים לחולל, מוספים לגווניי הירוק והכחול של יאפ, גם פסים של אדום, שחור וצהוב.
תודתי נתונה לכול האנשים הטובים, שאלמלא עזרתם טיול זה לא היה יוצא לפועל: טובה ונבות ברונובסקי ממועדון הצלילה "פיש, אנד פינס" שבפּלָאוּ וביל אקר, ידידם מהאי יָאפּ, שארחו אותי ברוחב לב. תודה לניסו קדם מצוות 'אדמה-מסעות וטיולים', שתרם את כרטיסי הטיסה, כחלק מסיור הכנה, לטיולים שיבואו.
ד"ר גילי חסקין הוא מדריך טיולים ברחבי העולם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם