מזרח ומערב: נסיעה לקייב באוקראינה
חיי הלילה והתרבות בקייב לא נופלים מאלה של כל בירה אירופית מכובדת. מצד שני, ההיסטוריה היהודית מעניקה נופך מיוחד לביקור בעיר: מהשלט לזכר גולדה מאיר ועד פסל המנורה בבאבי-יאר
מטוס האיירבוס של חברת איירוסוויט יופשרו מן הקרח שהצטבר עליהן.
היינו בדרכנו בחזרה לנתב"ג ויושבי השורה הראשונה, אוקראינים בני המקום, לא ביטלו זמן. הם שלפו מקופסת עץ מהודרת בקבוק "בלק לייבל" (של ג'וני ווקר), ביקשו פחית קולה מן הדיילת וערבבו לעצמם משקה ויסקי-קולה.
"איזה בזבוז", אמרו הישראלים שישבו מאחור. היה ברור לנו שאצל שני הזוגות שתכננו לבלות חופשה באילת, הגריבניה (המטבע האוקראיני) אינו מהווה בעיה. הם היו טסים לכיוון הים האדום גם אם ישראל ואוקראינה לא היו מבטלות את מס הנסיעות.
ביטולו של המס, שעמד על כ-150 דולר, מעורר תקוות אצל רשויות התיירות של שתי המדינות. ויקטוריה גבריאלנקו, העומדת בראש מחלקת התיירות הנכנסת של אוקראינה, מיהרה להזמין משלחת של עיתונאים כדי לקדם את רעיון "חופשת סוף שבוע עירונית" בקייב, בירתה של המדינה, המצויה במרחק שלוש שעות טיסה מתל אביב. אשת טורס התגייסה לסייע מן הצד הישראלי.
לאוקראינה דפים חשובים בתולדותיו של העם היהודי. חלק נכבד מתחום המושב השתרע במרחבים המהווים היום את המדינה הענקית הזאת, שהכריזה על עצמאותה ב-1991. עד לאותה שנה אוקראינה הייתה נתונה לשלטון סובייטי, וקודם לכן שלטו בה הפולנים, הליטאים, הקוזאקים (לפרק זמן קצר) והאימפריה הרוסית.
למאבקים בין הכוחות הללו, בעיקר בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, הייתה השפעה הרסנית על הקהילות היהודיות בעיירות ובכפרים, והן סבלו מגלי פוגרומים. תהליכים אלה, לצד העוני, האיצו את נטישת היהודים ורבים מהם היגרו לאמריקה. מעטים עלו לארץ ישראל.
אישים בולטים בהיסטוריה שלנו מוצאם באוקראינה: גולדה מאיר, לוי אשכול, משה שרת, יצחק בן-צבי, שלום עליכם, חיים נחמן ביאליק, אברהם שלונסקי, שאול טשרניחובסקי, אחד העם, זאב ז'בוטינסקי ורבי נחמן מברסלב, כולם נולדו שם.
פרק עגום במיוחד נרשם במלחמת העולם השנייה, עת ישבו בשטחי אוקראינה כ-2.5 מיליון יהודים.
ב-1941 נכבשה אוקראינה כולה בידי הצבא הגרמני. בטרם הופעלה תוכנית ההשמדה ההמונית של הנאצים, טבחו ביהודים האוקראינים יחידות האיינזצגרופן של האס-אס, שנעזרו במשתפי פעולה אוקראינים לאומנים, שראו בכובשים הגרמנים משחררים. לפני שירו בהם הכריחו את קורבנותיהם לכרות לעצמם את קבריהם.
על פי ההערכות, כ-1.5 מיליון יהודים נרצחו על אדמת אוקראינה. גיא ההריגה הידוע מכולם הוא באבי יאר, בפאתי קייב. 33,771 יהודים נרצחו שם ב-29 וב-30 בספטמבר 1941.
האתר ממוקם בחורשה ליד מרכז השידור, ואפשר להגיע אליו באמצעות תחבורה ציבורית ממרכז קייב. ללא מדריך יהיה קשה לאתר את המקום, המצוין על ידי פסל מנורה, באשר אין שלטים המורים את הדרך אליו.
האוקראינים אינם גאים בפרק זה של עברם. הם מעדיפים לדבר על מאבקיהם לשחרור מכל כובשיהם, או על "הרעב הגדול" שהמית עשרה מיליון בני אדם, בעקבות פעולותיו הדורסניות של סטאלין בראשית שנות השלושים של המאה ה-20.
בוגדן חמלינייצקי,
הכיכר נחשבת למרכז המדינה וממנה נמדדים המרחקים לכל קצותיה. כיום היא מוקפת בחנויות ומתחת לה הוקם קניון בן ארבע קומות. רחוב החנויות הראשי והרחב של העיר, ווליציה חרשצ' אטיק (khreshchatyk), שתחילתו בכיכר אירופה וסופו בכיכר בסראבקה, נושק גם הוא לכיכר העצמאות.
ברחוב זה, עם חנויות כ"מרקס אנד ספנסר" ו"זארה", יש גם בתי קפה שפותחים שולחנות על המדרכה בימי שמש (בימי ראשון הוא נהפך למדרחוב).
בשיטוט באזור הזה חשים באווירה אירופית. לעומת זאת, כשנוסעים משדה התעופה לכיוון העיר רואים קו אופק מתוצרת הגוש המזרחי הישן: רבעים גדולים של שיכוני מגורים, גם מימי הקומוניסטים וגם כאלה שנבנו זה לא כבר. כמות מזגני האוויר הצמודים לבניינים של קייב מלמדת שהקיץ אינו מרחם על תושבי העיר.
קייב מתכוננת לקראת משחקי אליפות אירופה בכדורגל, שאותם תארח ביוני 2012 בשיתוף עם פולין. אולם לא צריך להמתין עד הקיץ הבא כדי לבלות היטב בעיר. אתרי הבילוי שלה תוססים גם כשבחוץ שורר קור של מינוס 15 מעלות.
המקומיים מבטיחים שבאביב הכול כאן פורח, וקייב הרי היא עיר של גנים. וגם של כנסיות, ונהר רחב (הדנייפר) ומועדונים, ומסעדות ומכוני עיסוי. באולם הנוסעים הנכנסים בשדה התעופה מוצעות מפות של העיר, והללו עטופות במודעות לרוב ומהן למדנו על קיומם של מכוני העיסוי. לצדן יש גם מידע שימושי ופירוט של האטרקציות התיירותיות.
לאחר שחלפנו בכביש הרב-מסלולי על פני פרבריה של העיר ובנייני השיכונים העצומים, התגלה הנהר, שבחודשי החורף מימיו קפואים. מן העבר האחר נראים אחדים מסמליה של קייב. בולט מכולם פסל "אמא אדמה" (רודינה מאט) העשוי מתכת ומתנשא לגובה 68 מטר הניצבים מעל לבסיס בגובה 40 מטר.
רק משקלה של החרב שמניפה הלוחמת הוא 12 טון. המקומיים מכנים את הפסל "אמא של ברז'נייב", כי היה זה מנהיגה של ברית המועצות ב-1981 שחנך את מוזיאון "המלחמה הפטריוטית הגדולה" שבמקום.
עוד מונומנט מימי הסובייטים היא "קשת ידידות העמים", המציעה נקודת תצפית אידאלית על הנהר והעיר התחתית. התצפית הוקמה ב-1983 לציון 300 שנים ל"איחוד" אוקראינה עם רוסיה. ולצד אלה, בהתקרבנו אל העיר, הבהיקו בזהב כיפותיהן של הכנסיות.
יוצאת מן הכלל היא כנסיית סנט אנדרו, שכיפותיה ירוקות. היא משקיפה על רובע פודיל שבעיר התחתית, והרחוב שבו היא שוכנת, אנדריבסקי אוזיז, מחבר בין העיר העילית לתחתית. הוא עשיר בחנויות מזכרות ובסופי שבוע הוא משופע בתיירים המשוטטים בין דוכני האמנים.
הקתדרלה של העיר היא סט. סופיה, והיא הוקמה ב-1037 בידי הנסיך ירוסלב "החכם", שניצח את הפולשים האסייתיים. מאות שנים היא שימשה כמרכז דתי, פוליטי ותרבותי. כיום יש לה 13 כיפות, חלקן זהובות וחלקן ירוקות, ומגדל פעמון הנראה למרחוק.
ממול, לא הרחק ממנה, בקצהו האחר של הרחוב, ממוקמת קתדרלת סנט מיכאל. כנסייה זאת, שהוקמה לראשונה ב-1108, נהרסה בימי השלטון הסובייטי. היא נחנכה מחדש בשנת 2000 עם שמונה כיפות זהובות, שאחת מהן ממוקמת בראש מגדל פעמונים המהווה את שער הכניסה שלה.
גם בית הכנסת המרכזי של העיר, ברחוב שוטה רוסטבלי, שוקם לאחר נפילת ברית המועצות. המבנה, שהוקם ב-1898, הוסב בידי הקומוניסטים לתאטרון בובות והנאצים הפכו אותו לאורווה.
כיום זהו מרכז יהודי פעיל עם מוסדות חינוך ומוזיאון, ובביקורנו בשבת התפללו שם מניינים אחדים.
בסיורינו ברחובותיה של העיר נוכחנו שהעיר גאה בבניה. כיכרותיה משופעות בפסלי דמויות היסטוריות מעברה ועל רבים מבנייניה הודבקו לוחות לציון מקומות המגורים של מפורסמי העיר. בקרבת בית הכנסת הוצב לפני שנים אחדות פסלו של שלום עליכם, ולא הרחק משם קבעו לוח קיר לזכרה של גולדה מאיר, שנולדה בעיר.
בית הכנסת ממוקם בקרבת היכל הספורט והאיצטדיון האולימפי המשתפץ לקראת אליפות אירופה. מן העבר האחר שלו מצויה כיכר בסארבקה, בקצה רחובה הראשי של העיר, ללמדך שהכל כאן מצוי במרחק הליכה.
בכיכר זאת ובסביבותיה אפשר לבלות ביום וגם בלילה. שוק המזון המקורה הוא חוויה לחובבי צבעים וקניות. בעיצומו של חורף מקפיא היה אפשר למצוא שם שפע של פירות וירקות, בשר, דגים ופירות ים.
הסחורה היתה מסודרת מעשה אמן, כאילו מדובר בבוטיק בבריסל. חובבי הקניות גילו את דוכני הקוויאר ובעיקר את המחיר הזול שלו בהשוואה לחנויות שבמערב אירופה. בסביבה זאת ישנן גם מסעדות לרוב, ולהפתעתנו התברר לנו שהאוקראינים הם חובבי סושי.
מן השלטים שעל המבנים מסביב למדנו על ההיצע התרבותי ועל חיי הלילה של העיר. "פינצ'וק ארט-סנטר" הוא המוזיאון לאמנות המעודכן ביותר של קייב. מקים המוזיאון, ויקטור פינצ'וק, הנשוי לבתו של נשיא אוקראינה לשעבר, מדורג ברשימת 500 האנשים העשירים בתבל והוא תומך בקהילה היהודית. ארבע משש קומותיו של בניין המוזיאון מוקדשות לתצוגה.
בבניין שכן, הארנה, מארחות ארבע קומות קומפלקס בידורי. המתחם כולל מסעדות, פאב, שני מועדוני בר-ריקודים וגם בימה עם עמוד למופעי סטריפטיז. ביקרנו בברים-מסעדות פופולריים נוספים כ"בודהה בר" ו"ביבלוס".
מחירי המשקאות הם ברמה של תל אביב, והאורחות השחומות מן העיר ללא הפסקה זכו לתשומת לבם של המקומיים. לעומת זאת, התיירים מהמזרח התיכון התקשו להסיר עיניהם מן הצעירות המקומיות, שגדשו את המועדונים והמסעדות. רובן מתנשאות לגובה של יותר מ-180 סנטימטרים וכל סנטימטר שלהן הוא יצירת מופת אסתטית. הוסבר לנו שהן הגיעו בתקווה שיתאפשר להן לטוס יום אחד במחלקת עסקים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם