סלט טיבולי: ביקור בווילות של אזור טיבולי באיטליה
חצי שעה מרומא ממתינות לכם הווילות של טיבולי שכבר הייתה אתר נופש של קיסרי האימפריה הרומית לפני 2000 שנה, ויורשיהם חובבי החיים הטובים מהכנסייה. יום עם מזרקות, גנים והריסות בשלוש וילות
בטיולנו האחרון לאיטליה התמקדנו בחבל אומבריה, כך שאת הלילה שלפני הטיסה היינו אמורים לבלות ברומא, המקושטת השנה בדגלי הלאום לציון 150 שנים לאיחוד איטליה, אף כי עיר הנצח עצמה השתחררה מכבלי מדינת האפיפיור רק ב-1870.
העיר מוכרת לנו היטב וזכורים לנו קשיי הנהיגה והחניה בה. לכן, במקום ללון בליבה של רומא, בחרנו לאתר מלון באחד מפרברי העיר, מקום שיבטיח יציאה קלה לנמל התעופה ליאונרדו דה וינצ'י.
הבונוס הנוסף היה המחיר הנוח. לצד תפקידה כצלמת המסע, אחראית שותפתי לנסיעות גם לאיתורם של בתי המלון. היא עושה זאת בהצלחה מרובה, וגם הפעם קלעה בדיוק למטרה.
הרובע ה-12 של רומא, בדרומה של העיר, גובל בכביש הטבעת בקרבת המחלף המוליך לכיוון פיומיצ'ינו, העיירה שנמל התעופה מוקם סמוך אליה. הרובע מוכר בזכות ה-EUR, אזור העסקים המודרני המאוכלס במשרדי חברות כ"מיקרוסופט", "וודאפון", " דל", "יבמ" ו"אורקל". נושק לו אזור "המגדל" (Torrino), שהוא רובע מגורים יוקרתי.
בית המלון הנבחר היה and Sport All Time Relais, וכיוון שהרובע החל להיבנות רק במחצית השנייה של המאה הקודמת - עד אז היו שם חוות חקלאיות - השתכנו במלון שהתגלה כמודרני ומרווח, מסוג המוסדות המיועדים לאנשי עסקים חובבי ריהוט היי-טקי וחידושי נוחות.
יתרונות המלון, לבד מהמחיר, החניה החופשית וקרבתו לשדה התעופה (15 דקות), היו רבים. מי שיקדים את בואו בשעות היום יוכל ליהנות גם ממתקני הספורט והבריאות שלו. ייתכן שאחרים יעדיפו לבלות באחד ממרכזי הקניות הגדולים באיטליה, "Euroma 2", שנפתח ממש בקרבת מקום ב-2008.
תחנת הדלק הסמוכה למלון תאפשר תדלוק הרכב השכור לפני החזרתו בשדה, וארוחת ערב תוכלו לסעוד במרכז המסחרי שמעבר לרחוב, שם עומדים לבחירתכם מסעדה סינית, גלידרייה (משובחת), פיצרייה ופאב-מסעדה, שעליו אנו ממליצים בחום.
את היום שלפני הטיסה החלטנו להקדיש לאתר תיירותי שמשום מה בכל נסיעותינו לאיטליה ולרומא פסחנו עליו עד כה - טיבולי. העיירה, הממוקמת 30 ק"מ ממזרח לרומא, הייתה אתר נופש לתושבי הבירה כבר לפני כ-2,000 שנה בזכות מקורות המים שלה. על מורדות האפנינים, שם זורם נהר האניינה על מפליו, נבנו וילות לאצילי רומא. וכך, החל מימי הקיסרות ועד לתקופת הרנסנס, שמה של טיבולי יצא למרחוק, ולכן אימצו את שמה כמה אתרי בילוי ברחבי תבל.
הכניסה לטיבולי אינה רומזת על מכמניה. הכביש, המתפצל מן הכביש המהיר הממשיך דרומה לעבר נאפולי, חולף דרך אזור תעשייה ומוסכים, עד שמתחילים להעפיל אל הגבעה הרמה שעליה ממוקם היישוב.
עם הכניסה לעיר נחשפים למבצר בעל ארבעה צריחים עגולים, המתנשא מעל הבניינים הסמוכים. זאת טירת "רוקה-פיה", שנבנתה במאה ה-15 ומאז ימי נפוליאון ועד לשנת 1960 שימשה כבית כלא.
נסיעה בעקבות השלטים בתוך המרכז העתיק של העיר הובילה לווילה ד'אסטה, הראשונה מבין שלוש הווילות המפורסמות של טיבולי. וילה זאת ידועה בזכות גניה ומזרקותיה. היה זה הקרדינל איפולטו ה-2
להקמת הווילה וגניה נדרשו 20 שנה, וכדי לייבא מים מן הנהר ולהזרים אותם לכל מזרקותיה נחפרה מתחת לעיר מנהרה שאורכה 600 מטר. את שאר עבודת ההפעלה של המזרקות עשו חוקי הפיזיקה.
אל הווילה נכנסים דרך הקלויסטר, זכר למנזר שהיה שם, וקודם להתפעמות מן הגן והמזרקות כדאי לסייר בחדריה, שרבים מקירותיהם ומתקרותיהם מקושטים בפרסקות ובעיטורים אופייניים לתקופה. גני הווילה נחשבו בזמנם למפוארים באירופה, והם הכתיבו את קו האופנה, עד שהגנים של ארמון ורסאי נטלו מהם את הבכורה.
הסיור בגנים מתחיל במרפסת התצפית, שממנה מוליכות מדרגות אל הגן העילי. הגנים של וילה ד'אסטה מכילים את מאפייניו של גן איטלקי קלאסי, הבנוי מטראסות, כשמדרונות משופעים מחברים ביניהן.
יותר מעשר מן המזרקות שבגן זוכות לציון ולהסברים בספרי ההדרכה. מרשימה מכולם, לדעתנו, היא שדרת מאה המזרקות המוליכה למזרקה מפוארת, פונטה דל אובאטו (הסגלגלה). מדי שעתיים עגולות תהיה התקהלות סביב מזרקה אחרת, פונטה דל אורגנו (העוגב), וזאת לכבוד כלי הנגינה המשמיע מוזיקה תקופתית בצלילי עוגב, שהמים הם המפעילים אותו.
במאה ה-21 אפשר רק לשער מה הייתה מידת החידוש של מזרקת העוגב, אבל אם לא נקלעתם לשם בשעה הייעודה, אל תבזבזו את זמנכם. מוטב להקדישו למזרקת נפטון, היחידה שאפשר לשייכה למאה ה-20, לאחר שהזמן עשה שמות במזרקה המקורית ומפליה, פרי יצירתו של ברניני.
גם לווילה גרגוריאנה מוליכים השלטים ממרכזה העתיק של טיבולי. האטרקציה כאן היא המפל הגדול, הגרנדה קסקאטה, על 120 המטרים שלו, הנשקף מן הפארק המיוער של הווילה. ב-1826 עלה הנהר על גדותיו ובעקבות הסחף ההרסני הורה האפיפיור, שהרי מדובר היה במדינת הוותיקן, להסיט את הנהר באמצעות מנהרה, ליצור מפל ולהקים טיילת ופארק.
הגן משתרע במורד התלול של הגבעה אל עבר הנהר. הכניסה היא דרך הווילה שניצבת בראש הצוק, במקום שבו היה האקרופוליס של העיר, שנקראה בתחילה טיבור. ברבות השנים הוזנח הפארק, ורק ב-2005 הוא נפתח מחדש.
עלון התיירות מצביע על שלושה מסלולי הליכה אפשריים, והם כוללים מעבר דרך נקבות וגם ביקור במקדש מן העת העתיקה, וסטה, שהיה חלק מן האקרופוליס ולו 18 עמודים היוצרים מבנה מעגלי.
כדי להגיע לווילה השלישית, וילה אדריאנה, המצויה בעמק שהעיירה צופה אליו, נדרשים כישורי ניווט של מומחי מבוכים. הדרך אליה עוברת בתוך שכונה פרברית עם שפע שלטי אין כניסה ואפס שלטי הכוונה. השיטה שהוכיחה עצמה היתה להתייעץ במקומיים, שכנראה רגילים לכך, כי עוד לפני שפצינו פה, הם ידעו שאנו מבקשים הכוונה לווילה אדריאנה.
הווילה, פרי יוזמתו של הקיסר אדריאנוס, נחשבת לגדולה ביותר שהיתה בבעלותו של קיסר רומאי, שכן מדובר במתחם שקוטרו שלושה קילומטרים.
אדריאנוס היה אחיינו של הקיסר טריאנוס, ולאחר מות דודו נבחר לקיסר תחתיו, לא מעט בסיועה של האלמנה שהייתה גם המאהבת של הקיסר הטרי. אדריאנוס ניחן בכישורי הנהגה והוא הניח את היסודות לתשתיות הנדסיות ובירוקרטיות ברחבי האימפריה המתגבשת.
אף כי מדובר רק בשרידי הווילה, עדיין אפשר להתרשם מכישורי הבנאים הרומאים. דגם מוקטן של הווילה על כל הדרה מוצג בכניסה לאתר. השילוט אינו הצד החזק במתחם, וכדאי להיעזר במפה שתביאו עמכם.
מקומות ראויים לביקור הם קאנופו, הבריכה הגדולה עם שרידי העתק של המקדש המצרי הנושא שם זהה, בקצה המרוחק של האתר; תאטרון מאריטימו והמרחצאות (תרמה).
אדריאנוס עצמו לא הספיק ליהנות מן היצירה הארכיטקטונית שהגה ושבנייתה הסתיימה בשנת 134 לספירה. באותה שנה טבע מאהבו הצעיר בנהר הנילוס, והקיסר האבל זנח את הווילה. הוא מת כעבור ארבע שנים ברומא. אכן, רומא מלהיבה יותר מטיבולי בזכות השילוב של עברה העשיר, ששרידיו מעידים על 2,500 שנים של היסטוריה תרבותית, עם ההווה התוסס שלה.
בגבולות העיר הזאת נמצאות עדויות מרתקות לתקופה האטרוסקית, לתקופת הרפובליקה הרומית והקיסרות שאחריה, ולתקופה של התגבשות הנצרות דרך ימי הביניים ועד הרנסנס וימינו אלה. משום כך רבים לא יוותרו על כניסה לעיר.
במקום להתרוצץ על פני כל העיר, נציע הפעם להתמקד ברובע מונטי, אחד מ-22 רבעיה של העיר, שהוא דוגמה לשילוב של ישן וחדש: הקולוסיאום והפורו רומנו, כנסיות אחדות ובהן כנסיית "סן פייטרו אין וינקולי" שפסל משה המרטיט של מיכלאנג'לו כלול בה.
לצד כל אלה מציע הרובע פנינים תיירותיות בנות ימינו, המוגדרות ככאלה המצויות "הרחק מן ההמון הסואן" למרות המיקום המרכזי של הרובע. קסמו של הרובע נובע, כך מסביר המדריך "רומא לאן", מן התחושה האינטימית שהוא מעניק וכמקום המרתק שאליו מגיעים צעירים רבים המסיירים בין חנויות הבוטיק והמעצבים ואחר כך מבלים בברים המצויים בשכונה בשפע.
בכל יום ראשון בשבוע השני של כל חודש, מתגאה השוק המקומי "מרקטו מונטי" (ליד מלון פלטינו בוויה לאונינו) בעשרות דוכנים, שבהם מציגים בעלי החנויות שברובע - הכוללות חנויות ביגוד, תכשיטים ואביזרים - את מרכולתם.
יש ברובע הזה גם מסעדות, והמדריך ממליץ על "טברנה דיי פורי אימפריאלי" ברחוב מדונה דיי מונטי. גם טרטוריה "סובורה" בוויה אורבנה זוכה להמלצה. ערב ההמראה לישראל תקל על השיבה הביתה סעודה רומאית ממבחר המטבח המקומי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם