מועדון האסון: על "תיירות אסונות"
שרשרת אסונות הטבע של השנים האחרונות זעזעה את העולם, אבל גם הובילה לפריחתה של תיירות למוקדי האסון. חוץ מהכרמל השרוף, הנה עוד כמה מקומות בעולם שספגו מכה קשה ונהנים מתיירות מסוג אחר
רוב התיירים נמנעים מלהגיע לאתרים אלה, שתוך שניות הופכים לתלי זכרון עצובים במיוחד. אבל יש אנשים שבשבילם חורבן הוא דווקא סיבה לארוז מזוודה ולנסוע לטיול באזור האסון (או המלחמה). בשנים האחרונות התפתח טרנד חדש בעולם הנסיעות - תיירות אסונות - "disaster tourism".
הסיבות לפריחתו של הטרנד מגוונות. יש כאלה שנוסעים מטעמי סקרנות או מתוך יצר הרפתקנות, כאלה שנוסעים להתאבל או להודות לאלוהים שחסך מהם את הזוועה, ואחרים מגיעים מתוך תקווה שאם יראו בעיניים את ממדי ההרס, החרדה מפני הלא נודע תפחת ואולי אפילו יימצא פתח לתקווה. לרוב מפריעים תיירים אלה לפעולות ההצלה והשיקום.
חוץ מהכרמל השרוף שלנו, קיימים בעולם עוד כמה אתרי אסון פופולריים:
באוגוסט 2005 פגעה סופת ההוריקן "קתרינה" קשות בניו אורלינס והכניסה כ-80 אחוז מהעיר אל מתחת לפני המים. מייד לאחר מכן, כמה מהחברות המקומיות, שבימים כתיקונם מוציאות סיורים בין האטרקציות בעיר הנמל התיירותית, החלו להציע סיורים בין האזורים בעיר שספגו את המכות הקשות ביותר.
התאוששותה
בעוד תושבי עיר הג'ז עובדים על חזרה לשגרה, אסדת קידוח הנפט של BP במפרץ מקסיקו הנחיתה עליהם אסון נוסף, שכנראה הבריח תיירים מסוג אחד והביא תיירים מסוג אחר.
בספטמבר 2001 קרסו מגדלי התאומים במנהטן בפיגוע טרור שתמונותיו לא יישכחו. מיד לאחר מכן, קיבל האתר את הכינוי "גראונד זירו" והפך אתר זיכרון ומוקד עלייה לרגל.
ב-2006 הקימו משפחות הנספים מרכז מבקרים להנצחת קורבנות האסון (The Tribute World Trade Center) ברחוב ליברטי הסמוך לגראונד זירו. תמורת תרומה של 10 דולר אפשר לקבל סיור מודרך במקום.
כאמור, המרכז זמני ויוחלף במוזיאון ואתר הנצחה קבועים. היום גראונד זירו הוא בעצם אתר בנייה פעיל במיוחד שאפשר להקיף בהליכה במדרכה מגודרת שמאפשרת הצצה לאתר. אפשר לראות את האתר ממלונות סמוכים ומגג האימפייר סטייט בילדינג, ואם יש לכם כסף - גם בטיסות מסוק. סיורים בסירות על נהר ההדסון מאפשרים הצצה לאתר, אבל ככל שהבנייה מתקדמת, הם הופכים פחות רלוונטיים. חברות תיירות מקומיות שמוציאות סיורים בין האטרקציות של ניו יורק, ייקחו אתכם גם לשם.
אינדונזיה הפכה לפני כמה שנים ליעד אטרקטיבי עבור תיירי אסונות, לצד התיירים הרגילים שבאים ליהנות מהחופים והנופים של המדינה הטרופית. המדינה שוכנת במקום רגיש ומועדת לרעידות אדמה, צונאמי והתפרצויות געשיות. היא נפגעה קשות מהצונאמי של 2004, אבל זאת בהחלט לא הייתה הפעם האחרונה שבה אינדונזיה נאלצה להתמודד עם אסון טבע ועם גלי המבקרים שבעקבותיו.
הר הגעש מראפי (Merapi) במרכז האי ג'אווה התפרץ ב-2006 וגם בסוף השנה שעברה. ההתפרצות האחרונה הרגה 350 אנשים והפכה כ-400,000 מקומיים לפליטים. חברות תיירות מקומיות מציעות ללקוחות שלהן סיורים לכפר הקרוב ביותר להר הגעש כדי לראות מקרוב את מימדי האסון וגם לנהר שנחסם בעקבות ההתפרצות הגעשית.
הביקורים באתרי האסון כלולים בחבילה שלוקחת את המטיילים ליוגיקרטה (Yogyakarta), מקום מושבה של ממלכה אינדונזית קדומה. המקומיים, שרבים מהם נותרו חסרי בית, צריכים לספוג גם פקקי תנועה בסופי השבוע ונחילים של סקרנים שבאים לראות אותם במצבם מעורר הרחמים, אבל ישנם אלה שמצליחים להרוויח כמה דולרים מביקורי התיירים האלה.
הצונאמי ב-2004 משך תיירים לחופים הפגועים בתאילנד, אינדונזיה, סרי לנקה ומקומות אחרים. שבאו לצלם בתים שנסחפו למים וכפרים מפורקים לגורמים, אך ככל שעבודות השיקום, שבוצעו מהר יחסית, התקדמו, תיירי האסון והתקשורת איבדו עניין באסון הפוטוגני.
לאחר רעידת האדמה בהאיטי בינואר של השנה שעברה, עודדה הממשלה המקומית תיירות מסוג זה, בתקווה שהמבקרים יסייעו למקומיים.
לאחרונה החלה ממשלת אוקראינה להוציא סיורים מסודרים מטעמה לצ'רנוביל, המתקן הגרעיני שהתפוצץ לפני כ-25 שנים ומוגדר כאסון הגרעיני הקשה ביותר שידע העולם עד היום. האסון ביפן והדליפה מהכור בפוקושימה זירזו את העניינים וכעת תיירים רבים נוהרים לסוכנויות תיירות בקייב ומשלמים 250 דולר עבור סיור הכולל ביקור בעיר הרפאים "פריפיאט" הסמוכה לכור, והצצה מקרוב לריאקטור שמכוסה עכשיו בשכבות עבות של בטון.
הממשלה האוקראינית אומרת שרוב הסיורים אינם חוקיים, אבל נראה שלסקרנות יש כוח בלתי מבוטל. יש שמועות שסיורים דומים צפויים גם בפוקושימה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם