ניפגש בסיבוב: תעשיית ההימורים בסינגפור פורחת
סינגפור, המדינה שהתפרסמה באיסור על לעיסת מסטיק, חיפשה אפיק צמיחה חדש ומצאה אותו בבתי קזינו. מחיר הכניסה לאזרחים הוא 80 דולר ביום, ובכל זאת התעשייה פורחת. בשנה הבאה היא צפויה לעבור אפילו את לאס וגאס
סינגפור תהפוך לעיר חטאים? רבים מתקשים אפילו לחבר את המילים "סינגפור" ו"קזינו". ואפשר להבין אותם. אחרי הכל, מדובר בעיר-מדינה שידועה בחוקים המחמירים שלה, החל מאיסור על לעיסת מסטיק ועד עונש מלקות על עבירות פעוטות.
במשך 50 שנה טיפחו בסינגפור תדמית של מדינה מסודרת וידידותית לעסקים, שהצליחה להתגבר על גודלה הזעיר ועל מיעוט המשאבים שבה על מנת להפוך לאחת הכלכלות החזקות באסיה. בעיני הממשלה, החוקים המחמירים, השליטה בחיי האזרחים והשתקת הביקורת היו חיוניים כדי להגיע לאותה הצלחה.
אולם הזמנים השתנו. החשש מהפסד בקרב על התיירות מול המדינות השכנות יחד עם התגברות התחרות בענפים החזקים של סינגפור, כמו היי-טק ושירותים פיננסים, גרמו למדינה לשקול הרחבה של הכלכלה והפיכתה למגוונת יותר.
בסופו של דבר החליטו מייסד האומה בן ה-87, לי קואן יו, ובנו ראש הממשלה לי סיין לונג להשתמש בבתי קזינו כדי לעשות שינוי תדמית קיצוני לסינגפור הקפוצה והמתוחה.
בעקבות החלטתם ביטלה סינגפור איסור בן עשרות שנים על הימורים ונפתחו בשנה שעברה שני בתי קזינו גדולים בהשקעה כוללת של יותר מעשרה מיליארד דולר.
"הממשלה מנסה לומר, 'זו לא הסינגפור שהכרתם, זה מקום הרבה יותר קולי ותוסס", אומר יוג'ין טאן, פרופסור למשפטים באוניברסיטת סינגפור לניהול.
לא צריך להיסחף. סינגפור המשעממת לא מתכוונת להתחיל להתפרע בן לילה. הממשלה נחושה ליהנות מהיתרונות הכלכליים של תעשיית ההימורים, תוך צמצום למינימום את תוצרי הלוואי, כמו התמכרות ופשיעה. לכן עושה הממשלה כל שביכולתה על מנת להקשות על האזרחים להמר.
אזרחי סינגפור צריכים לשלם 80 דולר לכניסה יומית לאחד מבתי הקזינו. בנוסף, למפעילי בתי ההימורים אסור לפרסם את האתרים בסינגפור. באחרונה הם אף אולצו להסיר אתרי אינטרנט שבהם פורסמו שמות של זוכים במכוניות ובפרסים כספיים.
"רוב החברים שלי הם כמוני, אנו לא רוצים לשלם כל-כך הרבה כדי לקבל אישור להמר", אומר ג'ייסון לי, אזרח סינגפור בן 39 שעדיין לא ביקר בקזינו. "אבל אני חושב שלא זה מה שיעצור את חובבי ההימורים. מבחינתם, 80 דולר זה לא הרבה".
על מנת להפוך את ההימורים לקלים יותר לעיכול בעיני המתנגדים, אימצה סינגפור לשון מכובסת בנושא. אסור להשתמש במונח "קזינו", ובתי ההימורים נקראים "אתרים משולבים". מפעילי בתי ההימורים חייבים להוסיף עוד אטרקציות, ולהקדיש לא יותר מחמישה אחוזים משטחי האתר להימורים.
אבל לא כולם מתרשמים מהצעדים האלה. עוד לפני שהוקמו בתי הקזינו, התעורר ויכוח ציבורי לוהט במדינה האוטוקרטית, שלא ידועה באופוזיציה הפוליטית שלה. המתנגדים להקמת בתי ההימורים האשימו את "מפלגת הפעולה העממית", שנמצאת בשלטון מאז שסינגפור הכריזה על עצמאותה בשנת 1965, בפגיעה בערכי המשפחה. מבקרים אחרים אמרו שאתרי ההימורים מצביעים על היעדר חזון של הממשלה. הם מכנים את בתי הקזינו ניסיון לפתרון בשיטת "הוקוס פוקוס", שיתרום מעט מאוד להתמודדות עם האתגרים
"נגמרו להם הרעיונות", אומר חבר האופוזיציה טאן ג'י סיי מהמפלגה הדמוקרטית של סינגפור. "בתי הקזינו בונים על חולשות אנושיות כדי להשיג צמיחה כלכלית. האם זה פתרון לטווח ארוך? אני חושב שלא".
עד עתה, לפחות, נראה שהאסטרטגיה הזאת נתנה לסינגפור דחיפה כלכלית. בשנה שעברה ביקרו במדינה מספר שיא של תיירים- 11.6 מיליון. בממשלה מעריכים שבתי ההימורים אחראים ל-1.7 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי. "זה הוכח כנוסחה מנצחת", אומרת יו סואן נג, אנליסטית מחברת הברוקרים CLSA בהונג קונג. לדבריה, כבר השנה ההכנסות של סינגפור מהימורים יגיעו ל-6.5 מיליארד דולר, וישתוו להכנסות של לאס וגאס. להערכתה, בשנה הבאה סינגפור תעקוף את עיר ההימורים האמריקאית ותגיע להכנסות של 8.1 מיליארד דולר.
אולם, ככל שתחום ההימורים בסינגפור יתרחב, כך תגבר הסכנה לבעיות חברתיות. כבר עתה, למרות 80 הדולר שאזרחים חייבים לשלם, נראה שיש יותר מקומיים בבתי הקזינו מכפי שהשלטונות תיכננו. אחד מחברי הפרלמנט אף הציע להעלות את המחיר של היתר ההימורים פי שלושה ל-240 דולר. במקביל, כבר דווח גם על עלייה בטיפולים בהתמכרות להימורים.
"הדרישה להימורים הצטברה בסינגפור במשך שנים", אומר דסמונד לאם, פרופסור לשיווק באוניברסיטת מקאו ומחבר הספר "עולם ההימורים הסיני". בסינגפור יש רוב לאזרחים ממוצא סיני, ולדברי לאם - בעצמו סינגפורי ממוצא סיני - גם זה תורם לרצון להמר, משום שלסינים יש חיבה לנטילת הימורים. "הסינים מאמינים באמונות טפלות", הוא מוסיף: "הם מאמינים שהם יכולים לפקח על המזל שלהם ולשלוט בשולחן ההימורים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם