לא מסתכלים לאחור: ערים שכיף ללכת בהם לאיבוד
העולם מלא בערים גדולות ומעניינות שבסימטאותיהן כיף ללכת לאיבוד, בעיקר כי קל מאוד למצוא בהן את הדרך חזרה. הנה כמה דוגמאות למקומות שכדאי לעשות איתם הכרות לא רישמית
העולם מלא בערים שנעים ללכת בהן לאיבוד ותמיד אפשר למצוא את הדרך חזרה למלון או למלכודת התיירים החביבה עליכם. הנה כמה מהן:
בוונציה שבצפון איטליה קל ללכת לאיבוד. היא מרושתת באינסוף תעלות וגשרים שלעין זרה קשה להבדיל ביניהם, יש בה זוויות מוזרות, חצרות פנימיות שטופות שמש וסמטאות ללא מוצא שיכולות לבלבל כל עובר אורח מזדמן. אל חשש, השוטטות בוונציה
כדי בכל זאת להתמצא בוונציה אפשר לעקוב אחרי החצים והשלטים הצמודים לקירות שיובילו אתכם לגלריות, נקודות תצפית ואתרים מוכרים.
העיר הקדושה שיושבת על גדות נהר הגנגס היא קפסולה מרוכזת של כל מה שהודי בהודו - כאוס, דת, רוכלים, עשן מדורות ועשן קטורת, צבעים וריחות. אם אתם אוהבים את האינטנסיביות הססגונית הזאת, תנו לעצמכם להיסחף ברחובות המבוכיים של העיר שנראה כאילו אין בה שום דרך הגיונית להגיע מנקודת א' לנקודה ב'. על הדרך תגלו מקדשים, דוכני ממתקים הודיים, חנויות משי, פרות שחוסמות את הדרך והרבה מקומיים פטפטנים.
כדי להתאפס תמיד אפשר לשאול איך חוזרים לנהר או אל אחד מה'גהטים' (נקודות ירידה לנהר שבנויות בהן מדרגות) הגדולים.
לונדון עמוסה באתרי "חובה" לתיירים, והתייר הממוצע נכנס ויוצא מהרכבת התחתית, ה"טיוב", בהתאם למה שמורות לו המפות. אבל כמו שאומר השיר, תנו למישהו (או לאף אחד) לקחת אתכם אל בין הרחובות של לונדון להראות לכם משהו שישנה את דעתכם. בהמשך תגלו כיכרות גדולות, חצרות כנסייה נסתרות ובוטיקים שאינם שייכים לשום רשת.
כשתרצו לחזור לתוכנית המקורית, כל מה שתצטרכו לעשות זה לחפש את הפתח של תחנת התחתית הקרובה ביותר, וזה קל כי הם בולטים מאוד לעין.
הקצב הבלתי אפשרי של העיר, הניאונים הצבעוניים והשלטים בשפה שרובנו לא יודעים לקרוא הופכים את ההליכה לאיבוד בטוקיו לקלה במיוחד. אז נצלו את זה כדי לגלות את הצדדים המחוספסים יותר של העיר, את מה שהיפנים מכנים וואבי-סאבי – היופי שבחוסר השלמות.
כשתתעייפו, כל מה שתצטרכו לעשות זה לנצל את רשת התחבורה הציבורית המפותחת מאוד של טוקיו ולהגיע בחזרה אל היעד המוכר שלכם.
עזבו את המלונות ומוכרי השטיחים וצאו לנדוד בין בתי התה הקטנים, הגנים, הבתים והסמטאות. העיר משופעת בגבעות שטיפוס עליהן יעניק לכם גם תצפיות יפות על הבוספורוס וגם שרירי רגליים מחוזקים, שאותם אפשר לשחרר באחד מבתי המרחץ של העיר.
בדרך חזרה עוצרים לתה ושואלים את בעל המקום היכן נמצא היפודרום קונסטנטינופול – סולטנאחמט. כך תוכלו לחזור למרכז התיירותי של איסטנבול.
בירת אוסטרליה מאתגרת את כושר ההתמצאות של התייר הממוצע בגלל הדרכים המעגליות שבה. למרות שבלב העיר קל ללכת לאיבוד, מומלץ לעזוב אותו מדי פעם לכיוון הבּוּש. החיים האמיתיים של קנברה וגם המקומות שכדאי לאכול בהם מתחילים בפרברים.
כדי לחזור הביתה בשלום נעזרים בג'י-פי-אס או, כמו שעושים המקומיים, שואלים בתחנת דלק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם